ללא משכנתאות: ירידה של 0.5% בפעילות הבנקים ב-2012

בזכות מתן משכנתאות חדשות בהיקף של 46 מיליארד שקל הציגה המערכת הבנקאית צמיחה של 2.5% בהיקף האשראי ■ האשראי הבנקאי למגזר העסקי ירד ב-1.1% אך הגופים העסקיים מצאו מקורות חלופיים ונטלו חובות פרטיים מהגופים המוסדיים

סיון איזסקו
סיון איזסקו

חמשת הבנקים הגדולים צפויים לפרסם את הדו"חות הכספיים לשנת 2012 רק בעוד שלושה שבועות, אולם מנתונים שפירסם היום בנק ישראל לגבי יתרות החוב במשק עולה כי פעילות המשכנתאות שימשה כקטר הצמיחה המרכזי באשראי הבנקאי גם בשנת 2012.

סך תיק המשכנתאות במערכת הבנקאית הסתכם בסוף 2012 ב-242.2 מיליארד שקל, מדובר בגידול של 21 מיליארד שקל לעומת היתרה בסוף 2011. הגידול ב-2012 מורכב ממשכנתאות חדשות בהיקף של 46 מיליארד שקל, אשר קוזז במשכנתאות שנפרעו במהלך השנה. בסיכום שנתי מדובר בגידול של 9.5% ביתרת היקף תיק המשכנתאות של הבנקים, נתון המציב את פעילות המשכנתאות כמגזר הצומח ביותר במערכת הבנקאית. בארבע השנים האחרונות צמח היקף תיק המשכנתאות של הבנקים בכ-89.4 מיליארד שקל, זינוק של 58.5%.

סך האשראי הבנקאי למשקי בית דיור, למשכנתאות ולמגזר העסקי הסתכם בסוף 2012 ב-741 מיליארד שקל, צמיחה של 2.5% לעומת היתרה בסוף 2011. אולם, בנטרול פעילות המשכנתאות, המערכת הבנקאית רשמה בשנת 2012 ירידה של 0.5% בהיקף האשראי. מדובר בנתון חשוב שעשוי להסביר את רמת התחרות הגבוהה בין הבנקים בפעילות זה, שכן מדובר באחד התחומים הבודדים שבהם ראשי הבנקים מצליחים לפגוש ביקושים ערים ובכך להגדיל את תיק האשראי שלהם באופן משמעותי.

רקפת רוסק עמינח, ציון קינן ואלי יונסצילום: ניר קידר, 'סיון פרג, איליה מלניקוב

כזכור בסוף חודש אוקטובר הכריז המפקח על הבנקים על מגבלות לפיהן שיעור המשכנתא ביחס לשווי הדירה לא יעלה על 75% כאשר מדובר ברכישת דריה ראשונה למגורים, לא יעלה על 70% כאשר מדובר במשפרי דיור (נטילת משכנתא לרכישת דירה חדשה, תוך התחייבות למכירת הדירה הקיימת) וכן קבע המפקח כי כאשר מדובר ברכישת דירה לצורכי השקעה, שיעור המשכנתא ביחס לשווי הנכס לא יעלה על 50%.

מהנתונים שפרסם אתמול בנק ישראל על שוק המשכנתאות לחודש ינואר עולה כי המגבלות הללו מתגלות כאפקטיביות להקטנת המשכנתאות שהבנקים מעניקים במינוף גבוה. בעוד שערב הטלת המגבלות החדשות 6% מהמשכנתאות היו בשיעור מימון גבוה מ-75%, הרי שבחודש ינואר לאחר כניסת המגבלות לתוקף שיעור המשכנתאות החדשות שניתנו בשיעור מימון גבוה מ-75% עמד על 3.4% בלבד.

המשכנתאות שניתנו בינואר הן בגין עסקאות שנחתמו ערב כניסת המגבלות לתוקף, ובחודש פברואר הבנקים כבר לא יוכלו להעמיד משכנתאות לפי הרגולציה הישנה ולכן שיעור המשכנתאות במינוף גבוה מ-75% אמור לרדת בפברואר ל-0% ובכך להפחית באופן משמעותי את הסיכון של הבנקים בפעילות המשכנתאות.

אולם המפקח על הבנקים לא הסתפק בכך ועל רקע התיאבון הרב שגילו ראשי הבנקים במתן משכנתאות, הכריז בשבוע שעבר על כוונה לדרוש מהבנקים לשמור כריות הון גדולות יותר כנגד המשכנתאות שהבנקים מעמידים וזאת בניסיון לדכא מעט את תיאבון הבנקים למשכנתאות או לכל הפחות לגרום לבנקים לגבות פרמיית סיכון גבוהה יותר בגין המשכנתאות, כלומר להציע לציבור את אותן המשכנתאות בריביות גבוהות יותר. זאת משום המפקח על הבנקים סבור שהבנקים לא מזהים באופן ראוי את הסיכון הטמון בפעילות המשכנתאות, בייחוד על רק אפשרות להאטה כלכלית ועלייה אפשרית בשיעורי האבטלה שתקשה על הציבור לפרוע את המשכנתאות.

לצד זאת מעניין לציין שהיקף האשראי שהעמידה הממשלה לזכאים להטבות במשכנתאות ירד בארבע השנים האחרונות ב-40% ל-23.4 מיליארד שקל. ב-2012 לבדה ירד היקף הסיוע של הממשלה לנוטלי המשכנתאות ב-15.3%. הירידה בסיוע הממשלתי לזכאים להטבות מהמדינה במשכנתאות לא נובעת מהקשחת תנאים אקטיבית מצד הממשלה אלא מכך שנוכח הריבית הנמוכה במשק, משלתם כיום יותר, בחלק גדול מהמקרים, לקחת משכנתא במחירי השוק מאחד הבנקים על פני קבלת סיוע מהמדינה.

מנתוני בנק ישראל עולה כי הריבית על משכנתאות כיום היא מהנמוכות ביותר שנרשמה בישראל. בחודש ינואר הריבית הממוצעת על משכנתאות צמודות למדד בריבית קבועה עמדה על 2.15% ואילו הריבית הממוצעת על משכנתאות לא צמודות ובריבית משתנה עמדה על 2.96%. מדובר בריבית שהיא אטרקטיבית לא רק לרוכשי דירות אלא גם ריבית אטרקטיבית המצדיקה בחינה של האפשרות למחזר משכנתאות קיימות.

היקף האשראי הבנקאי למשקי הבית (לא כולל משכנתאות) צמח ב-2012 ב-2.1% ל-98 מיליארד שקל. מדובר בקצב צמיחה מתון מאד ביחס לקצב צמיחה ממוצע של כ-5.5% בשנה, בשלוש השנים הקדומות. את הירידה בקצב צמיחת האשראי למשקי הבית ניתן להסביר בחששות מהרעה במצב הכלכלי והחששות לעליה בשיעור האבטלה במשק שמובילים את משקי הבית לדחות רכישות משמעותיות. נתונים אלו גם מתיישבים עם נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה המעידים על עליה קלה בשיעורי האבלה, האטת קצב הצמיחה במשק ל-2.5% (ברבעון הרביעי של 2012) והירידה בצריכה.

במגזר העסקי המערכת הבנקאית מסכמת את 2012 עם ירידה של 4.4 מיליארד שקל בהיקף האשראי שהסתכם בסוף 2012 ב-400.7 מיליארד שקל. מדובר בירידה של 1.1% ביחס ליתרת האשראי בסוף 2011. אולם במקביל לירידה זו, המגזר העסקי גייס הלוואות פרטיות והנפיק אג"ח פרטיות לגופים מוסדיים כך שסך יתרת החוב של המגזר העסקי (לבנקים, לבעלי אג"ח והלוואות פרטיות למוסדיים) נותר בסוף 2012 על 782 מיליארד שקל, בדומה ליתרת החוב בסוף 2011.

בבנק ישראל מציינים כי גידול בולט נרשם בהלאוות הפרטיות שנטל המגזר העסקי מהגופים המוסדיים. הלוואות אלו צמחו במהלך השנה ב-9 מיליארד שקל ל-32 מיליארד שקל בסוף 2012. גידול של 37%. המעבר של המגזר העסקי מנטילת אשראי מהמערכת הבנקאית לגיוס חובות פרטיים מגופים מוסדיים מוסברת מצד אחד בנזילות הגבוהה אצל הגופים המוסדיים ומנגד בניסיון של הבנקים לצמצם נכסי סיכון במטרה לשפר את יחס הלימות ההון, כפי שדרש בנק ישראל במסגרת אימוץ כלללי באזל 3 במערכת הבנקאות. .

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ