פרופ' עמרי ידלין: "דסק"ש ומנהליה לא היו צריכים לעמוד לדין פלילי" - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

פרופ' עמרי ידלין: "דסק"ש ומנהליה לא היו צריכים לעמוד לדין פלילי"

בכנס עיון שערך מכון השתלמות לשכת עורכי הדין במלון קראון פלאזה בתל אביב טען ידלין כי לא היה צריך להרשיע את החברה והמנכ"ל על שפירסמו דו"חות מבלי להכליל את ישקר

7תגובות

"באחרונה אני נמצא בכל מיני אסיפות של מחזיקי איגרות חוב וזה מאוד מרענן להיות באסיפה כזאת שדנה בשאלה מהו מידע פנים ואם בוצעה מתיחת פנים לעבירת מידע הפנים", כך אמר היום (ד') עו"ד שוני אלבק המכהן כיום בתפקיד בכיר בקבוצת אי.די.בי המתנדנדת בין הסדר חוב לפירוק, ולשעבר היועץ המשפטי של רשות ניירות ערך, בכנס עיון שערך מכון השתלמות לשכת עורכי הדין במלון קראון פלאזה בתל אביב .

פרופ' עמרי ידלין, ראש בית הספר למשפטים במכללה האקדמית ספיר, חולל סערה כשטען כי "את דסק"ש ומנהליה לא היה צריך להעמיד לדין פלילי". כוונתו היתה לפרשת ישקר, כשהחברה שבבעלות משפחת ורטהיימר סירבה למסור את דוח"ותיה לפרסום במסגרת דו"חות דסק"ש שהיתה בעלת מניות בה. דסק"ש פירסמה את דו"חותיה לציבור ללא דו"חות ישקר ומסרו לרשות ולבורסה את הדו"חות המלאים, ועל כך הורשעו החברה והמנכ"ל בשעתו דב תדמור .

אנצ'ו גוש

"על זה לא היה צריך להעמיד לדין פלילי", טען ידלין והוסיף כי מדובר בעבירה פעוטה. ידלין הבהיר כי "עבירת תרמית בניירות ערך ושימוש במידע פנים הינן עבירות חמורות מצד שני כשמסתכלים על המקרים שבהם רשות ניירות ערך בחרה בעבר, להעמיד לדין לא מבינים למה היא בחרה להעמיד לדין. היו מספר לא מבוטל של מקרים שהייתי קורא את פסק הדין ושואל את עצמי מה לא בסדר במה שהוא עשה. הפער בין כך שאין להעמיד לדין פלילי על העבירות לא מצדיק לרוץ ולהעמיד לדין מינהלי".

עו"ד ציפי גז, יועצת משפטית למחלקת חקירות ומודיעין ברשות ניירות ערך, הסבירה את ההבדלים בין העבירה הפלילית של מידע פנים לעבירה המינהלית ונטל הראייה שמוטל על התביעה: "כשאנחנו נמצאים בהליך המנהלי, אין צורך להוכיח במידע פנים כי המידע היה בידי זה שמייחסים לו את העבירה. די להוכיח כי מידע הפנים היה בידי החברה, תוך שבהליך הפלילי אנחנו מחויבים להוכיח כי המידע היה בידי הנאשם.

"על הרשות במקרה המנהלי להוכיח כי די שהיה על הנאשם לדעת את מידע הפנים והיא לא צריכה להוכיח שהוא ידע כפי שנדרש בעבירה הפלילית. כמו כן, רמת ההוכחה הנדרש מבחינת ראיות נמוכה משמעותית מרמת הראיות הנדרשת בעבירה הפלילית. בהוכחת העבירה הפלילית יש להראות כי החשוד ידע את עבירת הפנים באמצעות עדויות של נושאי משרה בחברה. כך מראים כי הוא ידע את מידע הפנים והתביעה משתמשת בפרוטוקולים של ישיבות"

לאחר ההסבר התערב ילדין ואמר כי "תיקון החוק בעייתי ביותר. עד היום הציב הדין את איש הפנים כשווה ודומה לכל אדם שאינו איש פנים. אך היום ההליך המינהלי מציב אותו בחיסרון לעומת אנשים אחרים".

אלבק שאל את הנוכחים אם לדעתם צריכים לייבא הגנות מהדין הפלילי למינהלי. גז הסבירה כי "נקודת המוצא צריכה להיות שלא מייבאים כל דבר מהדין הפלילי למינהלי. יש הבדל מהותי בין הדין המינהלי למהותי. וזכות השתיקה אינה קיימת בדין המינהלי כי אין הפללה עצמית. אנחנו בעולם אחר, אז כמו שהסמכויות שלנו קטנות יותר כך אין צורך לייבא את ההגנות של הדין הפלילי לכאן כולל ההגנה מהצדק".

"הגישה של פרקליטות מיסוי וכלכלה, שבה כל עבירה של שימוש במידע פנים צריכה להיגמר מאחורי סורג ובריח אינה נכונה", טענה נגב. מנגד הסביר גז כי "רוב המקרים בשנים האחרונות הסתימו בעבודות שירות - כך היה במידד דבש ובפרשת ואגנר, לכן את יכולה לראות שעושים הסדרי טיעון במקרים הראויים והתיקים שנמצאים בפרקליטות חמורים הרבה יותר מאשר בעבר. מדובר ברווחים של מאות אלפי שקלים שאותם הנאשמים גרפו לכיסם".

עו"ד יהודית תירוש מפרקליטות מחוז תל אביב מחוז מיסוי וכלכלה הבהירה כי "אנשים שאינם במעמד מחלקת התה וסוחרים בסכומים גבוהים, גם אם לא הסמנכ"ל או המנכ"ל, צריכים להיות במסלול הפלילי ולא במינהלי".

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#