"נושאי משרה נסתרים בתאגידים לא ימהרו 'לצאת מהארון'" - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"נושאי משרה נסתרים בתאגידים לא ימהרו 'לצאת מהארון'"

ד"ר אייל סולגניק בכנס עורכי דין בתל אביב: "נושא אחריותם של נושאי המשרה עובר היום מהפיכה"

4תגובות

"נושא אחריותם של נושאי המשרה עובר היום מהפיכה לנגד עיניינו", כך קבע הבוקר עו"ד ז'ק חן בפאנל בכנס המכון להשתלמות עורכי דין במלון הולידיי אין בתל אביב.

מנחת הפאנל, עו"ד יעל גרוסמן, העלתה לדיון את הסוגיה האם הגדרת אדם כנושא משרה בחברה מתבטאת באופן שונה בחוק ניירות ערך, חוק החברות וחוק העונשים. גרוסמן סקרה את התפתחות הפסיקה עד לפרשת פלד גבעוני, שעוררה את הנושא. בתיק זה הרחיב השופט חאלד כבוב את הגדרת המונח "נושא משרה" גם למי שאינו ממלא תפקיד בחברה.

הנאשמים בתיק זה הודו כי נתנו לטל יגרמן, היועץ חיצוני, לשלוט בקבוצה. מנהל הכספים הבכיר בקבוצה העיד כי יגרמן ניהל את הנושא הפיננסי בפועל. זאת בהיותו נושא משרה בפועל, ומכוח ההלוואות שנתנו לו בעלי השליטה הפורמליים, להם היה עניין אישי בטובתו. מכך נגזר כי החברות היו חייבות לאשר את הסכמי ההעסקה עם יגרמן בהליכים מיוחדים ולדווח עליהם לבורסה. לפיכך, השופט קבע באופן מרחיב כי גם בעל השפעה לא פורמלית על החברה יכול להיחשב בעל שליטה.

ד"ר איל סולגניק, רו"ח מנהל הכספים הראשי של אי.די.בי, לשעבר מנהל מחלקת התאגידים ברשות ניירות ערך הבהיר כי: "אני לא חושב שנראה מיליון אנשים ש'יצאו מהארון' ויגדירו את עצמם לפתע כנושאי משרה. בית המשפט בפרשת גבעוני בעצם הזהיר את הלחשן והבהיר לו שהוא לוקח על כתפיו אחריות עצומה. אנשים צריכים לדעת שיש מחיר לעצות שהם נותנים ויש פער גדול בין המצב בו אדם נותן עצה ללא חבות לבין המצב בו הוא יודע כי יהיה חב על פי דין".

"ומה לגבי חוסר הוודאות לגבי השאלה את מי בית המשפט יגדיר כנושא משרה?", שאלה גרוסמן . סולגניק ענה: "אמנם צריך להיזהר ממדרון חלקלק, אך אנשים חייבים לדעת כי יש לעצה שלהם תג מחיר".

סולגניק תיאר מצב בו היועצים החיצוניים של החברה היום הופכים למעין מנכ"ל והרבה יותר דומיננטים מהיועץ המשפטי: החשש שלי הוא לא מדרון חלקלק, בו המשרדים יחויבו בדין שכן יש במשרדים מערכת נורמות בקרה ואתיקה פנימית מאוד גבוהה. הם יודעים את האחריות ותג המחיר של העצה שלהם. מנגד, מפחידים יותר כל הלחשנים מסביב וושאר האנשים שלא עובדים לפי מערכת כללים ואתיקה נוקשה".

עו"ד חן הוסיף כי: "צריך להיזהר מפני הרחבת האחריות לנושאי משרה שהמחוקק אינו התייחס אליהם ככאלה. במיוחד, הרחבת האחריות הפלילית במקום בו המחוקק לא קבע מפורשות כי היא קיימת. מהפכות מעצם טבען פוסחות על מהלכים רלוונטיים ומקדשות את המטרה. אך מהפיכות בתחום הפלילי חייבות להדליק לנו נורות אזהרה, אחרת נעמוד בפני תקופה קשה בה דין העונשים יהיה רחב כגודל מרשם האוכלוסין".

עו"ד חנה קורין מפרקליטות מחוז תל אביב מיסוי וכלכלה הסבירה: "אני חולקת על דעתו של חן. המחוקק היה מאוד ברור, ומיוזמתו קבע הגדרה פתוחה, שכל ממלא תפקיד בחברה, אף אם תוארו שונה, יחוייב על פי דין. המחוקק לא היה כותב מילים לשווא, אם לא היה חושב שהוא רוצה הגדרה רחבה, שתתפוס ברשת את אותם אנשים הממלאים משרה מסויימת בתאגיד, אך נמנעו מלהגדיר את עצמם בשם ספיצי של משרה בתאגיד הקבועה בחוק".
 

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#