"המונופולים ומערכת הביטחון משתלטים על משאבים פנויים בתקציב" - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"המונופולים ומערכת הביטחון משתלטים על משאבים פנויים בתקציב"

שלומי פריזט, כלכלן רשות ההגבלים העסקיים הפורש, בראיון ל-TheMarker: "המדינה היא האשמה העיקרית ביוקר המחיה" ■ "הריכוזיות עדיין מסוכנת בגז הטבעי", הוא קובע ■ ומציע לבדוק את תפקוד המוסדיים: "היתה אולי ציפייה מוטעית שהמוסדיים וחברות הביטוח יתחרו בבנקים"

13תגובות

תרצה או לא, הממשלה שתקום תידרש לטפל ביוקר המחיה שמעיק על מעמד הביניים, כאילו לא היו מחאה חברתית וועדות לטיפול בסוגיה. המחירים ממשיכים לעלות, ובהם מחירי מוצרי המזון, החשמל והמים. הכלכלן היוצא של רשות ההגבלים העסקיים, שלומי פריזט, סבור שהפתרון נמצא בידי הממשלה - שצריכה לעמוד בפני לחצי המגזר הפרטי ולהגביר את התחרות במשק, גם באמצעות יבוא מתחרה.

פריזט סבור כי "המדינה היא האשמה העיקרית ביוקר המחיה. אנחנו משק קטן. לא התפתחו כאן שמונה מחלבות או חברות תעופה מתחרות. לכן החשיבות של יבוא היא דרמטית. קובעי המדיניות יצטרכו להחליט אם לחשוף את המשק במלואו ליבוא, או להמשיך להגן על תעשיית המזון באמצעות מכס. בניגוד לארה"ב שבה השוק הפנימי עצום, פה אין תחרות וחסמי היבוא, בהם היטלי היצף המגנים גם על מונופולים, פוגעים בצרכנים.

"עם זאת, אי אפשר לבוא ביום אחד ולהוריד את כל המכסים בלי לתת לתעשייה המקומית זמן להתארגנות, לכן בוועדת המזון עשינו מתווה מדורג".

מוטי מילרוד

האם יש כשל רגולטורי מבני עמוק שפוגע בכלכלה?

"הציבור ירוויח הרבה אם יהיו יותר אנשים מוכשרים, נמרצים, נלהבים ומקצועיים במגזר הציבורי. גם בדו"ח ועדת טרכטנברג נכתב שחלק מרכזי מהאחריות ליוקר המחיה מגיע מכשל מתמשך ברגולציה שמפעילה המדינה. לדוגמה, הטיפול במונופולים ממשלתיים כמו חברת החשמל, הנמלים והרכבת, ופתיחת תחבורה הציבורית לתחרות. אם היום משלמים 700 מיליון שקל עודפים בשנה לאגד ודן, זה לא הולך לרווחה ולחינוך. אם במונופולים ממשלתיים משלמים כמיליארד שקל בשנה תשלומים עודפים, אלה מיליארד שקל של העלאת מסים שלא צריכה להתבצע".

"לבדוק איזה תפקיד מייעדים למוסדיים"

פריזט, 40, כיהן מ-2008 בתפקיד הכלכלן הראשי של רשות ההגבלים העסקיים ונחשב אחד מעמודי התווך שלה. לזכותו אפשר לזקוף רבים מהמהלכים להגברת התחרות, לאחר שקידם אותה במגרש הממשלתי, בכלל זה כחבר בוועדת טרכטנברג, בוועדת המזון, בוועדה להגברת התחרותיות בבנקים ובוועדת המלט. לצד ועדת הריכוזיות, שבה היה חבר הממונה על ההגבלים, דיויד גילה, יצרו ועדות אלה תשתית רגולטורית שמחייבת התחשבות בשיקולי תחרות בכל אחד מענפי המשק.

עם זאת, גם הוא יודע שהמאבק בריכוזיות במשק רחוק מלהסתיים. "הריכוזיות עדיין מסוכנת ובעייתית בשוקי הגז הטבעי, הפיננסים והמזון", אומר פריזט. "אלה תחומים בסיסיים שמשפיעים עלינו ביותר כצרכנים".

שוק ההון, ובמיוחד האשראי, הוא אחד התחומים הרגישים במדינה, שרשות ההגבלים לא חששה להכניס לתוכו את שתי רגליה, בתיאום עם בנק ישראל. פריזט מפנה זרקור לעבר הגופים המוסדיים, האחראים לחלק גדול במיוחד מהאשראי במשק ‏(מנהלים כטריליון שקל‏).

איפה נמצא הכסף הגדול?

"זה מורכב. מנהלי הכסף הכי גדול נמצאים בגופים המוסדיים. יכול להיות שייעדנו למערכת המוסדית תפקידים שהיא לא יכולה למלא. חלק מהפעילות הפיננסית נעשית טוב יותר בבנקים, כמו הקמת פרויקטים מורכבים, מימון נדל"ן משלבים ראשונים. הבנקים הרבה יותר מנוסים בזה.

"אני חושב שלא בדקו עד היום, אולי זה מוקדם מדי, כמה השתפר מצב המשק כתוצאה מרפורמת בכר. אז הוצאנו את הכסף מהבנקים ומנהלים אותו יותר אנשי שוק הון ולא מממני פרויקטים. עכשיו לגיטימי לשאול מה צריך לשפר. המגזר העסקי צריך אשראי כדי לצמוח, להשקיע ולהתחדש. בטווח של עשר שנים מהיום מרבית הכסף יהיה אצל המוסדיים. צריך לשאול, איזה תפקיד אנחנו מייעדים להם? האם יש מכניזם שמאפשר לתעל את הכספים הללו למקומות שבהם הם יועילו?

ניר קידר

"היתה ציפייה, אולי מוטעית, שהמוסדיים וחברות הביטוח יהוו תחרות לבנקים. חלקם עשו את זה. לדעתי לכלל יש פעילות מתן אשראי ומשכנתאות שמתחרה ישירות בבנקים. למוסדיים אחרים אין את זה.

"תנאי ראשון לתחרות משוכללת הוא מידע מלא. צריך לחשוב איך מנגישים לציבור מידע מסובך. בנוסף צריך מערכת תחרותית שנותנת תמריצים נכונים למנהלי הכספים לשמור על ערך הכסף לאורך זמן, כי לפעמים, בתחרות על תשואה, הם יכולים לקחת סיכונים גדולים מאוד".

ועדת הריכוזיות המליצה להפריד בין בעלויות צולבות בחברה ריאלית שמכירותיה עולות על 8 מיליארד שקל וחברה פיננסית שמחזורה עולה על 50 מיליארד שקל. האם הרף יאפשר תחרות יעילה בשוק ההון, או שהוא גבוה מדי?

"אין ויכוח על כך שאחזקה ריאלית פיננסית צולבת יוצרת בעיה תחרותית ושיש להפריד ביניהן. השאלה, ממתי מתחילים - מהשקל הראשון או מרף אחר. אני חושב שצריך לקבוע את הרף נמוך יותר. אני לא יודע אם להתחיל מאפס, אבל המשק לא ייפגע אם הרף יהיה נמוך מאוד".

מהן בעיות הריכוזיות החמורות ביותר וכיצד יש לטפל בהן?

"בנקאות היא תחום ריכוזי. למחנק אשראי של עסקים קטנים יש השפעה דרמטית על הכלכלה. אנחנו בתקופת מעבר בכמה היבטים, בכללם צפי לצמיחה נמוכה יותר והידוק פיקוח על יציבות של מוסדות פיננסיים. לכן יש פחות כסף חופשי במערכת. שוק ההון בישראל לא נמצא בשיא פריחתו כרגע ויש הסטת מקורות אשראי חזרה לבנקים ולהלוואות לא סחירות ‏(הנפקות אג"ח פרטיות‏) שנותנים גופים מוסדיים.

"לגבי משקי בית, חסמי המעבר בין הבנקים הם נושא חשוב מאוד. לכן חשוב לקדם את חוק נתוני האשראי, שיאפשר חילופי מידע בין בנקים על היסטוריית האשראי של לווים".

בנוסף, במקום גבוה על סדר היום של רשות ההגבלים נמצאת הכרזה על שוק הבנקאות כקבוצת ריכוז, והממונה על ההגבלים צפוי כנראה להכריז על כך לאחר שהנושא ייבחן לעומק.

מקורבים לרשות אמרו כי הכרזה על הבנקים כקבוצת ריכוז היא נושא קריטי לרווחת האזרחים. בעקבות הכרזה כזו ניתן יהיה לתת לבנקים הוראות לקידום תחרות ואף למניעת פגיעה במתחרים חדשים. כך יוכל לקום בנק אינטרנטי, ובנקים קטנים, כמו אגוד ובנק ירושלים, יוכלו לצמוח.

תומר אפלבאום

איפה בעיית הריכוזיות החמורה ביותר?

"ללא ספק בגז הטבעי. אנחנו עומדים שם בפני מונופול ולא רואים איך מתפתחת שם תחרות - והעלויות למשק נאמדות במיליארדים. חוק הנפט מניח שיהיו תגליות שיתחרו זו בזו וכל אחד יוכל להביא את הגז שלו לחוף. בפועל יש קבוצה אחת, דלק ונובל, שנוכחת בכל התגליות הגדולות. אין לכך מענה כרגע, מכיוון שחיפושים אחרים כמו שרה ומירה או שמשון, שיצא קטן משקיווינו - לא כאן עדיין. תגלית תמר כבר מוכרזת מונופול וכך גם כל אחד משותפיה בנפרד. התערבנו בכל החוזים של תמר. אבל אם לא תתפתח תחרות יצטרכו לשקול צעדים אחרים כמו פיקוח, ולא רק על המחיר. חוזה גז הוא מערך פרמטרים כמו קצב האספקה, כמה ניתן לעלות ולרדת בשיא הביקוש. תחרות היא הפתרון, בגדול".

גילה הכריז על אחזקות דלק ונובל בלוויתן שנעשו שלא כדין, כיוון שלא קיבלו אישור מרשות ההגבלים לרכוש אותן. ברשות רואים את המאגרים לוויתן ותמר כמתחרים פוטנציאליים והממונה הודיע כי בכוונתו לדרוש הפרדת בעלות ביניהם, כך שדלק תחזיק במאגר אחד ונובל בשני. הנושא נמצא בהליכי גיבוש החלטה סופית ברשות מתוך הנחה שיש בסיס משפטי מוצק לדרישה.

האם הגענו לתחרות מספקת בענף התקשורת?

"אם נקפוץ חמש־עשר שנים קדימה נוכל לראות ששוק התקשורת הולך דווקא להגברת הריכוזיות, לא לתחרות מוגברת, כפי שנדמה לנו עכשיו. נראה שבטווח הזמן הבינוני יהיו ארבע קבוצות תקשורת גדולות, שיספקו ללקוחות את מכלול השירותים במקום אחד: שיחות בינלאומיות, טלפון נייד, תקשורת קווית וטלוויזיה.

"להוט ובזק, כל אחת בנפרד, יש מכלול שירותים, ופרטנר וסלקום שייכנסו לתחום יצטרכו לפתור את בעית הגישה לבית הלקוח באמצעות שוק סיטונאי על בזק והוט או באמצעות חברת החשמל, שתיכנס לתחום.

"מה יעשו חברות כדוגמת גולן טלקום? מדובר במתחרה שיש לו רק טלפון נייד. האם הוא יגדל ויפתח את כל מגוון השירותים וייהפך למתחרה שווה, או שיישאר שחקן מובייל בלבד? האם בעוד חמש־עשר שנים יהיה קיום לשחקן של שירות אחד? לכן, חשובה חברת החשמל כשחקן עצמאי שנותן תשתית למתחרים חדשים בתקשורת - זה חלק קריטי בתחרות בענף. אין טעות גדולה יותר משילוב סלקום ופרטנר בבעלות על המיזם".

מה צפוי להמלצות ועדת הריכוזיות? הן ייהפכו לחוק וייאכפו?

"אני מניח שהן יעברו. המערכת נראית מחויבת מאוד להמלצות. שינויים לא מגיעים מוועדות, אלא ממקבלי החלטות, ואנחנו רואים תזוזה משמעותית במה שנבחרי הציבור מדברים עליו לאחר ועדת טרכטנברג. כאזרחים אנחנו לא צריכים להיות בעד שינויים מהירים וקיצוניים, אלא בעד שינוי הדרגתי.

תומר אפלבאום

"אנחנו כבר רואים שימוש בהמלצות ועדת הריכוזיות בנושא שימוש מושכל בנכסי מדינה לקידום תחרות. במכרז נמל אילת המדינה ויתרה על הצעה גבוהה יותר של קבוצת לבנת, כדי להבטיח תחרות, ובוועדת המלט נכתב שהקצאת מחצבות ליצור מלט צריכה לקדם את התחרות ולכן אין לתת אותה למונופול".

מה מהמלצות ועדת טרכטנברג יושם ומה לדעתך צריכה הממשלה החדשה לעשות עם ההמלצות הנוספות?

"ההמלצות המרכזיות בנושא הפחתת מכסים יושמו בצורה חלקית אך הן חשובות ויש לצפות שיעברו לצרכן. בנושא יבוא אישי ההמלצה יושמה במלואה. הקמת חטיבת התחרותיות היא דבר ענק ואני צופה ומקווה שפעולתה תשפיע לאורך זמן על המחירים ועל רווחת הצרכנים. נקודה חשובה שלא יושמה היא מיצוי כושר השתכרות בדיור ציבורי, אבל לדעתי היא נמצאת על סדר היום של המשא ומתן הקואליציוני, במסגרת הדיון בשוויון בנטל".

מיהן קבוצות הלחץ האפקטיביות ביותר במשק?

"האיגודים המקצועיים, כמו איגוד הבנקים, התאחדות התעשיינים והתאחדות הקבלנים, ובמידה מסוימת גם מערכת הביטחון. הם מודעים לכך שיש משאבים פנויים בתקציב המדינה, ומצליחים להביא להפנייתם אליהם. קבוצות לחץ יכולות להיות גם בתוך הממשלה, כמו הנמלים וחברת החשמל, שלא מחברת תחנת כוח בגלל רפורמה. אלה דברים שיצטרכו להידרש אליהם בתקופה הקרובה".

אל על מצליחה לחמוק מפתיחת השמים. מי משלם את המחיר?

"בענף התעופה העולמי רואים בריתות ענק באירופה ובארה"ב, ואילו אל על וארקיע נשארות בחוץ. עולה השאלה מה אל על תעשה, איך תתמודד איתן? התשובה לא יכולה להיות להגביל תחרות ולא לחתום הסכם שמים פתוחים כדי שתהיה זכות קיום לחברה כזו או אחרת. בסופו של דבר, הצרכנים ישלמו את המחיר הגבוה של כרטיסי הטיסה.

"יש כאן חברה שהיא מונופול בכמה יעדים, שהצליחה לשמור על מחירים גבוהים לאורך זמן בחסות המדינה. אין לזה הצדקה כלכלית, כי זו שאלה של התייעלות בחברה. אי אישור הסכם השמים הפתוחים עם אירופה היא דוגמה לאיך אנחנו שומרים על החברות שלנו באמצעות הכיס של הצרכנים".

"מעוניין בתפקיד עם אחריות"

מה הדבר הכי חשוב שעשית?

"ההקמה של חטיבת התחרותיות ברשות הגבלים העסקיים. בוועדת טרכטנברג זיהינו שחסר לממשלה יועץ לענייני תחרות. מאחר שסמכויות הממונה מאפשרות לו רק להגיב לבקשות ‏(עד אישור הצעת החוק שתשנה זאת‏) נדרש שינוי שיאפשר לו לבצע מחקרי שוק, כנהוג בעולם. החטיבה תהיה בקשר עם אגפי ממשלה, תלמד מה מעניין אותם ותאפשר להם לקבל ניתוח מבוסס עובדות לגבי מצב התחרות בשוק, מה הכשלים המרכזיים ומה חשוב יותר.

"עוד דבר חשוב שעשיתי הוא הטמעת שיטת עבודה מבוססת נתונים בניתוחי המחלקה הכלכלית. זה היה גם לפני, אבל בתקופתי ההיקף והפירוט עלו".

נראה אותך עובד אצל איל הון לאחר תקופת הצינון?

"כרגע אין תוכנית כזו, אבל, תלוי אצל מי ובאיזה עניין. אפעל בכפוף לחוקי הצינון, שהם לא קלים. אנחנו צריכים להגיע במגזר הציבורי למצב שלא יהיה אכפת לאף אחד איפה אלך לעבוד, כי יחליף אותי מישהו חזק מספיק.

"בנוסף, יש ממשלה שמתגבשת והרבה דברים חשובים ומגניבים שאפשר לעשות עדיין במגזר הציבורי. אשמח להיות במקומות שבהם אוכל להשפיע, תלוי בהקשר. אני כלכלן ומעוניין לעסוק בתפקיד שבו ההחלטה והאחריות יהיו שלי. לא עייפתי מהעשייה במגזר הציבורי".

אם לא היית עוזב, במה היית מתמקד?

"במערכת הבנקאות, ובקשר שלה לשוק ההון וליכולת צרכנים לקבל אשראי. הייתי ממשיך בהקמת חטיבת התחרות, ומקדם את המשך אכיפה נגד מונופולים שהממונה הוביל, נושא שלהערכתי עוד יהיה בכותרות".

מה תעשה לאחר סיום תפקידך?

"אלמד רגולציה כלכלית והגבלים עסקיים בבית הספר למינהל עסקים באוניברסיטה העברית, כבר בסמסטר הקרוב".

 

"הבעיה החמורה ביותר בענף המזון - במגזר הספקים"

"ענף המזון הוא אחד משלוש הבעיות הקשות של המשק, לצד הבנקאות והגז", אומר שלומי פריזט, הכלכלן הפורש של רשות ההגבלים העסקיים. לדבריו, "הענף נמצא בהליכי הסדרה בעקבות תזכיר החוק המבוסס על המלצות ועדת המזון והממונה עובד חזק לקדם אותו. הבעיות החמורות ביותר הן במגזר הספקים. ברשתות ישנה תחרות, ושם צריך למנוע מהשחקנים הקיימים לחסל אותה".

הוועדה המליצה להחיל את חוק ההגבלים על מקטע הסיטונאים. מדוע הוועדה ויתרה על שאר מוקדי הריכוזיות בענף החקלאות?

"החלת החוק על המשווקים מצרה מעט את הפטור החקלאי. הפטור החקלאי עצמו פירושו שמי שיש לו תוצרת חקלאית יכול להיות צד לאיזה הסדר כובל שהוא רוצה. מי שמגדל בננות, מותר לו לעשות קרטל. הפטור נולד לפני עשרות שנים, כשתוצרת חקלאית היתה עונתית: המחירים היו יורדים לרצפה בשיא העונה, ומחוץ לעונה אי אפשר להשיג אותה והמחירים היו עולים. לצורך ויסות ההיצע הוחלט ללכת על תכנון מרכזי ונתנו למועצות השונות, מועצת הפרחים, מועצת החקלאים ואחרות לנהל את השוק. היום אפשר להחזיק בקירור את כל הפירות והירקות חצי שנה לפחות. ועדיין הפטור גורף ומאפשרים לחקלאים לעשות הסדרים כובלים".

מדוע לא דרשתם עכשיו להחיל את החוק על כל ענף החקלאות?

"כשניסינו להגיש את זה לכנסת לפני שלוש־ארבע שנים, בית המחוקקים אמר שאינו מעוניין, שהחקלאות צריכה להיות משק מנוהל. אמרו שהחקלאות אינה הבעיה, אלא הסיטונאים. הסיטונאים הם בין היתר חברות של רשתות שיווק המזון הגדולות, שרוכשות עבורן תוצרת טרייה. כמעט לכל רשת גדולה יש חברת מסחר בירקות ופירות, שנהנתה מיכולת לתאם מחירים מול החקלאים. עכשיו הממונה מבקש לפתור את בעיית הסיטונאים. אולי צריך בהמשך לטפל גם במה שעושים החקלאים, אבל נעשה את זה בשלבים. בהחלט יכול להיות שגדל פה משהו מעניין שמזיק לצרכנים".

מה דעתך על הצעת התאחדות התעשיינים לאסור סידור מדפים על ידי ספקים גדולים גם בקרב קמעונאים קטנים?

"כל עוד בעל המכולת יכול לסדר לבד את המדפים וזה לא מפריע לו, זה מצוין. אבל אם זה נטל שהוא יתקשה לעמוד בו - זה לא רעיון טוב. יש גבול שמעבר לו אין חשש שחברות כמו אסם, תנובה ושטראוס ישתלטו על השוק. זה לא יקרה אם הן יסדרו מדפים במכולת. הבעיה היא ברשתות הגדולות, שהן מסה קריטית בענף המזון".

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#