מנחם עינן: "צריך להעלות מסים לאנשים שמרוויחים כמוני" - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
ראיון

מנחם עינן: "צריך להעלות מסים לאנשים שמרוויחים כמוני"

המשנה הפעיל ליו”ר קבוצת עזריאלי חושב שיש מה לעשות כדי להתמודד עם הגירעון בתקציב ■ הוא מספר כי למרות מדיניות ההשקעות הציונית, הוחלט בקבוצה להגדיל את שיעור ההשקעות בחו”ל ל-15% - בעיקר בארה"ב 
■ עינן מאמין באחזקות בלאומי ובלאומי קארד, ומבטיח: “גרנית הכרמל תגמור את 2012 בתוצאות שיא”

7תגובות

בזמן שהטייקונים הגדולים עוברים בשנים האחרונות תהליכים כואבים של הסדרי חוב, השמרנות של דוד עזריאלי, שלא התפתה להיכנס להשקעות מסוכנות ברחבי העולם, מוכיחה את עצמה. אמנם הרוח היזמית החיה של הקבוצה היא עדיין עזריאלי בן ה-91, אבל המוציא לפועל ומי שמנווט את העסק הענקי הוא מנחם עינן ‏(74‏), המשנה הפעיל של יו”ר קבוצת עזריאלי.

עינן מודע היטב לחשיבות של הנראות התקשורתית לקבוצה בסדר גודל של עזריאלי, אבל הוא מבכר לשמור על פרטיותו. מקורבים אליו ולעזריאלי הסבירו כי ההתנהלות הזאת תואמת לדנ”א של החברה. עינן עובד יותר מ-20 שנה בקבוצת עזריאלי. עד לפני כשנתיים כיהן כמנכ”ל ואז עבר לתפקידו הנוכחי. את תפקיד המנכ"ל תפס שלמה שרף. עינן השתחרר מצה”ל 
ב-1989 בדרגת אלוף, ולפני שמונה למנכ”ל הקבוצה הספיק לכהן כמנכ”ל המשביר לצרכן.

אייל טואג

אף שנחשף לנעשה מאחורי הקלעים בתפקידיו, בין השאר כחבר בוועדת וינוגרד, עינן בסך הכל מרוצה מהמצב של ישראל: “למרות מה שכולם אומרים, המדינה מצוינת. גם מבחינה כלכלית אנחנו במצב טוב לעומת אחרים”, הוא אומר בראיון ראשון מאז הנפקת הקבוצה ביוני 2010.

גם כשהגירעון הוא פי שניים מהמתוכנן?

“מי שמציג את הגירעון כחזות הכל טועה. השאלה היא מה עשו עם הכספים ואם יש יכולת לכסות עליו בעתיד. זה בעייתי כשזה נעשה בחוסר שליטה. אבל היה לחץ פוליטי של המחאה, היה עמוד ענן, והיה צורך להגדיל את תקציב הביטחון בגלל איראן. הגירעון הוא בבואה של כל זה. זה לא טוב, אבל גם לא טרגדיה”.

מה צריך לעשות כדי להקטין את הגירעון?

“אני חושב שצריך להעלות את המסים - ולאנשים כמוני ‏(עינן מרוויח כ-300 אלף שקל בחודש, א”ש, מ”ר‏) אין בעיה להעלות את מס ההכנסה. צריך גם להעלות את מס החברות ב-1%-2% ולצמצם את חלום מדינת הרווחה. אני לא אומר להקפיא את נושא התשתיות או לצמצם את הוצאות הביטחון, אבל צריך לבדוק את כל התקציבים ולעשות התאמות והקצאות בהתאם.

“בנטל של התקציב צריך לטפל דרך הוצאת החרדים לשוק העבודה - ולעשות את זה יותר מהר מאשר דרך הצבא. צריך לחלק את הנטל דרך יצירת מקומות עבודה. גם חזרה לשיחות עם הפלסטינים תביא לתרומה אדירה לכלכלה”.

דוד עזריאלי בא מתרבות אחרת. איך זה משפיע מבחינה עסקית?

“עזריאלי הוא יותר ציוני וישראלי ממני. כל מה שקורה בישראל מבחינתו קדוש. בניגוד לאחרים שרוצים למקסם רווח, הוא רוצה לפעול ולעבוד בישראל. תמיד היו לנו הצעות להקים קניונים בעולם. אפילו קיבלנו הצעות רשמיות להקים קניונים בקהיר וברבת עמון. בכל פעם קיבלנו החלטה אידיאולוגית לא להשקיע בחוץ. עזריאלי העדיף להשקיע בישראל ואני כמנכ”ל אמרתי שאני לא מכיר את הבירוקרטיה, את המסים את הסביבה העסקית. הוכחנו שגם בישראל אפשר לעשות עסקים”.

זה דווקא יצא לטובה לא?

עינן מחייך: “כולם צחקו עלינו שאנחנו נשארים בישראל בעוד הם גורפים הון, ותראה מה קרה כעבור כמה שנים. אנחנו הופכים לכוכבים שלא באשמתנו. נשארנו בבית בהצלחה גדולה”.

שומרים על מינוף 
של 23%

למרות התמונה הפטריוטית שעינן מצייר, גם קבוצת עזריאלי הבינה שיש מקומות בעולם שבהם אפשר להרוויח יותר ולמצוא שימוש לקופת המזומנים של כ-600 מיליון שקל.

איפה אתם מתכוונים להשקיע?

“החלטנו להשקיע בעיקר בארה”ב. כיום הנדל”ן בחו”ל הוא בערך 10%-11% מסך הנדל”ן שלנו, והמטרה היא להגיע ל-15%”.

למה דווקא ארה”ב?

“גם כי עזריאלי מכיר את הדברים שם וגם כי האנשים שלנו יודעים לדבר בשפה המקומית. הבעיה היא להשיג מרווח גדול מספיק בין הריבית על ההלוואה שנוטלים לתשואה שמקבלים על השכרת הנכס. אנחנו לא מתפשרים בזה ולא לוקחים סיכונים גדולים. בניו יורק למשל אני לא קונה נכסים ב-5% תשואה ומממן בריבית של 4%. זה מרווח קטן מדי ולא מתאים לדנ”א השמרני שלנו”.

איפה אתה חושב שאפשר להרוויח במגבלת הסיכון שהגדרתם?

“קנינו בניינים ביוסטון, טקסס, בתשואות של 7%-7.5%, ועם המימון שקיבלנו יהיה לנו מרווח של יותר מ-3%. יוצא שהתשואה על המזומן שהשקענו היא 12%-14%.

“המטרה העיקרית שלנו היא לשמר את רמת הנדל”ן בישראל. אם אני מסוגל לקנות נכס בתשואות של 7%-7.5% והריבית הצמודה על ההלוואה בישראל היא 2.5%, המרווחים תמיד יותר גבוהים, וכך גם מידת הביטחון של השוכרים. פה אנחנו יודעים להתמודד עם הדברים הכי טוב”.

איך אתם מנהלים סיכונים?

“אנחנו שומרים על רמת מינוף של 23% ‏(ברמת סולו מורחב, לא כולל חלק מהחברות הבנות‏) ועל יחס הון עצמי למאזן של 61%. נכון שזה שמרני, אבל לנכסים החדשים ניקח ליווי פיננסי. יש לנו 10 מיליארד שקל נכסים לא משועבדים, כך שכדי שהרווחיות תעלה, נגדיל את המינוף לרמות של 30%-40%, אבל לא באופן דרמטי. ואם בשנה הבאה המשבר יכה גם בנו? אז מה, ההון העצמי יירד ב-10% וההכנסות קצת ייפגעו. זה לא ממש יזיז לנו. תמיד ידענו לשמור על רזרבות, ולהבדיל מאחרים לא נתפרק”.

נראה שהממונה על ההגבלים לא נותן לכם לעשות עסקות. לא אישרו לכם לקנות את קניון עיר ימים בנתניה וגם לא את פאואר סנטר פלאזה one בבאר שבע.

“אין מניעה פורמלית לבצע רכישות בממד הארצי, וגם אין לנו בעיה עם זה, שכן עיקר הנכסים אצלנו מקורם בפיתוח וביזמות והרווח הגדול מגיע מהם ולא מעסקות קנייה. אבל הממונה טעה בגדול בהסתייגויות שלו. אנחנו לא מקבלים את ההחלטה שלו בבאר שבע, שבאה אחרי שקיבלנו אינדיקציות שהעסקה תעבור והיה לנו כבר אישור מקדמי מרשות המסים ‏(פרה־רולינג‏). אנחנו כנראה נערער”.

האם אתם מרגישים שקשה לעשות עסקים בישראל?

“לא קשה, אבל יש כאן ביורוקרטיה בלתי נסבלת, עידן משפטיזציה. כל ממזר מלך, כל הזמן ערערים. אני כאן בקבוצה מ-1992. 21 שנה מעולם לא השתמשתי במאכערים שעוזרים לקדם דברים. אפשר להסתדר ולא צריך להיות מושחתים, וביורוקרטיה פוגעת ביכולת להשקיע”.

מה הקריטריונים שלכם להשקעה בנכס?

“מיקום, אוכלוסייה ונגישות לתחבורה. למשל, אנחנו נותנים את הדעת שלחליפות גברים יש ביקוש גבוה יותר בירושלים מאשר בתל אביב, וגם מסתכלים איפה יותר קונים נעליים - בתל אביב או ירושלים. בסוף היום צריך להסתכל כמה הכנסות יש להם בקניונים שלנו, וכשבודקים את זה רואים שארבעה קניונים שלנו מדורגים במקומות הגבוהים ביותר. וזה לא סתם כי אנחנו הלכנו ראשונים למקומות כמו באר שבע ומודיעין שאף אחד לא היה בהם, ואני מאמין שגם בעכו וקריית אתא נראה שיפור. יש לנו יכולת לקחת סיכונים, ובינתיים גם לא נכשלנו”.

מנהלים לאורך זמן

קבוצת עזריאלי מתאפיינת ביציבות הדרג הניהולי שלה. צעיר המנהלים עובד שבע שנים בקבוצה. עלות השכר, שמתבססת ברובה על תגמול במזומן של חמשת הבכירים בקבוצה, הסתכמה ב-2011 ב-40 מיליון שקל, מתוכם 21 מיליון שקל של עזריאלי. עלות השכר של עינן ב-2011 היתה כ-7 מיליון שקל. מעלות שכר זה ההוצאות בגין האופציות היו 790 אלף שקל.

מנהלים בכירים בקבוצה, כמוך, כמו פאר נדיר ‏(מנכ”ל קניוני עזריאלי‏) וארנון תורן ‏(מנכ”ל קניון עזריאלי ת”א‏) נשארים המון שנים. האם זה נובע רק מהשכר?

“יש לנו מנהלים טובים בקבוצה, שיש להם עניין רב במה שהם עושים. זה פיצוי נאה וזה לא מאלץ לחפש דברים אחרים. ולא שזה כזה סיוט לעבוד אצלנו. לא כולם מעכלים את העוצמה של קבוצת עזריאלי. וכמובן, אי אפשר לקחת מדוד את הקונספט של הקמת הקניונים בישראל. איילון, באר שבע, ירושלים ואחר כך מגדלי עזריאלי, ואנחנו כל הזמן נעים קדימה”.

למה אתה מתכוון?

“כמה שנים אחרי שקנינו את גרנית הכרמל ב-2008, ישבנו דוד ואני והחלטנו שאנחנו שייכים למגרש של הגדולים וב-2009 עשינו השקעות ראשונות. ב-2008-2009 רכשנו מניות של בנק לאומי, לאומי קארד, קניון חיפה, גבעתיים וקרקעות. אחרי זה הגיעה ההנפקה - ואחריה קנינו בניינים בארה”ב, הוצאנו את גרנית וטמבור מהבורסה, קנינו החוצה את השותפים בישראלום בפתח תקוה, נכנסנו לפרויקט של קופת חולים כללית ולשרונה בתל אביב. השקענו מאז 2008 כ-4.5 מיליארד שקל ונשקיע עוד כ-2.5 מיליארד שקל”.

אתה מרגיש בנוח עם ביצועי המניה מאז ההנפקה?

“מאז ההנפקה מדד ת”א 25 עלה ב-13%, ת”א 100 עלה ב-6.5%, מדד הנדל”ן 15 עלה ב-18% - ומניית עזריאלי עלתה ב-22% למוסדיים ‏(כלומר כולל ההנחה בהנפקה שקיבלו כשלושה שבועות לאחר ההנפקה הראשונה, א”ש, מ”ר‏), בעוד מליסרון ‏(המתחרה הגדולה בעקבות רכישת בריטיש ישראל‏) עלתה ב-8%.

“גם הנכסים שלנו ממשיכים לעלות. שווי קניון חיפה, למשל, עלה מ–330 מיליון שקל ל-547 מיליון שקל. קניון מודיעין עלה מ-623 מיליון שקל ל-1.3 מיליארד שקל. קניון גבעתיים מ-851 מיליון שקל ב-2009 ל-1.1 מיליארד שקל. עכו קצת סובל, אבל משתפר. יש לנו חברה שנסחרת לפי שווי שוק של 12 מיליארד שקל, עם הון עצמי אמיתי של 11.5 מיליארד שקל. ה-NOI ‏(הכנסות תפעוליות שנתיות‏) עלה מ–2008 בכ-71% והוא אמור להגיע ב-2012 לקצב שנתי של כ-1.1 מיליארד שקל”.

“אני אשם 
בקניית לאומי”

קבוצת עזריאלי אינה מסתפקת בהשקעה בנדל”ן. היא אחת מבעלי המניות הגדולות בבנק לאומי וניסתה לרכוש את בזק אך נכשלה. לפני כשנה מחקה את חברת האחזקות גרנית הכרמל ‏(סונול, טמבור, סופר גז והתפלת מים‏) מהמסחר בבורסה. בעזריאלי התאכזבו מביצועי החברה בבורסה, והמחיקה הסבה כאב לב וכיס גם למשקיעים. עינן הוא יו”ר גרנית הכרמל.

למה השקעתם בבנק לאומי אף שזה מחוץ לפוקוס העסקי שלכם?

עינן מחייך ומסביר: “אני אשם בקניית לאומי. הצעתי להתמודד על בזק והתקדמנו לשלבים הסופיים, אבל לא זכינו כי היינו צריכים ש–10% יהיו בידי אזרח ישראלי. בדיעבד לא בטוח שהיינו משיגים תשואות כמו איפקס־סבן.

“ואז באה ההחלטה ללכת על לאומי והתלבטנו אם לרכוש את השליטה או רק 5%. בסוף החלטנו שקונים 4.8% ומכניסים את זה לקופה של נכסים זמינים למכירה, כי זה לא ליבת העסקים שלנו. ראינו שלאומי נסחר ברמה של 75%–80% על ההון. אמרתי שזה בלתי אפשרי ויש פה תמחור לא הגיוני. לאחר מכן השווקים תפסו תפנית חיובית והגענו עם לאומי למחירים טובים, והתלבטנו אם למכור או לא. לא מכרנו כי באותה תקופה עשינו הנפקה וזה לא היה נכון להחזיק עוד כסף בקופה. מדובר בבנק טוב המנוהל טוב, אבל המניה לפעמים סובלת מתנודתיות. ולמרות הכל אנחנו מורווחים על ההשקעה בלאומי 40%. אנחנו לא עומדים למכור את זה מחר או מחרתיים אבל מתישהו זה בפול של המכירה”.

ולמרות מה שאמרת השקעתם עוד 360 מיליון שקל ב-20% מלאומי קארד ב-2008.

“מדובר בחברה מצוינת. נכון שהרגולציה קצת פוגעת, אבל היא עדיין מציגה תוצאות טובות ותורמת לסינרגיה בקניונים שלנו. כבר היום אנחנו מורווחים יפה על ההשקעה. הצפת הערך תגיע אם תהיה הנפקה או שלאומי יקנו מאיתנו את המניות בחזרה. מצד שני, אנחנו גם נשמח להגדיל את אחזקותינו, אבל לא נראה לי שמישהו רוצה למכור לנו”.

פורסם לאחרונה כי במסגרת ניסיונותיו להגדיל את ההון, לאומי שוקל למכור או להחכיר את הנדל”ן שלו. האם זה מעניין אתכם?

“בינתיים זה רק ברמה של בדיקות ובחינות. אם זה ייצא למכירה ויהיה מדובר במשהו קונקרטי, בהחלט נסתכל על זה”.

ומה עם גרנית הכרמל, שהיתה אכזבה בשוק ההון?

“אני יכול להסתכל על עצמי במראה. קנינו אותה במחיר גבוה - 1.1 מיליארד שקל. החלטנו שיש שם פוטנציאל שנוכל לטייב די מהר, ואז הסתבר לנו שהחיים שם לא כאלה פשוטים. ראינו שבחברת הדלק סונול יש בעיה להקים חנויות נוחות, לקדם את הנושא של תחנות דלק. היינו צריכים לעשות ניקיון גדול, וכנראה נתנו לעצמנו קרדיט יותר מדי גדול, שכן פיספסנו בהערכת הקצב של השינויים הנדרשים בחברה והרגולציה. אבל סונול הולכת ומשתפרת.

“גם בתחום ההתפלה ‏(באמצעות חברת GES‏) לקח זמן עד שהתרחבנו. היינו חייבים להוציא את השותפים החוצה כי הם לא היו מסוגלים להיכנס איתנו להשקעות ופיתוח, אבל היא בכיוון הנכון. חשבתי אז שצריך לעשות שינוי וטיוב של חלק מהתפקידים שהיו בתקופת הבעלים הקודמים. עד עכשיו אני לא יכול להגיד שאנחנו מורווחים. טמבור השקיעה 160 מיליון שקל במפעל גבס וגם שם שילמנו הרבה כסף כדי להוציא אותה מהבורסה. גרנית תגמור את 2012 בתוצאות שיא”.

“כשקשה לשוכרים 
הם מחפשים מפלט”

אחת הטענות כלפי עזריאלי עולה דווקא מהשוכרים בקניונים. הם טוענים שהיא נוהגת באופן דורסני ומנצלת את פרישת הקניונים הארצית שלה. עינן דוחה את הטענות ואומר: “אנחנו לא כאלה דורסניים. הבעיה היא שנוצר סוג של אקלים שבו לחלק מהשוכרים נוח לצייר תמונה שבה אנחנו מופיעים כטורפים אלימים”.

אולי אתם באמת כאלה?

“אנחנו לא. כשעשינו את העסקות עם השוכרים הן היו עסקות הוגנות בין שוכר למשכיר מרצון. אנחנו לא לוחצים על אף אחד לעשות פעולות. אם למישהו רע, אנחנו מוכנים לעזור לו. אבל העזרה שלנו מיועדת לפרק זמן מסוים והיא אמורה לעזור לשוכרים להתגבר על הקשיים. בכל מקרה זה נכון שיש שוכרים הסובלים מקשיים”.

למה זה קורה?

“כי נכנסו רשתות זרות כמו זארה, אמריקן איגל, 21 Forever. אלה רשתות מדהימות, שיש להן יכולת למכור מוצרים בהיקפים גדולים יותר לעומת השוכרים המקומיים. השוכרים המקומיים עושים מאמץ להתייעל ולהשתפר, ואנחנו בהחלט מנסים לעזור להם, אבל יש כאלה שרוכבים על הגל וטוענים שהבעיה היא בעזריאלי”.

אז מה הפתרון?

“צריך לבחון מה היחס בין הפדיון למ”ר של כל שוכר. אנחנו רואים שאין שינוי ביחס הזה - שכר הדירה לא עלה בצורה שמשנה את מצבם של השוכרים אל מול פדיון שהם מייצרים. ואז אם עזריאלי מצליחה, אי אפשר להאשים אותי על זה ולטעון שעזריאלי גדולים, חזקים ולהגיד בואו תעזרו. אני לא חושב שזה הכיוון הנכון, כי אנחנו הוגנים ומתחשבים מאוד. יותר מזה, חלק מהרשתות שמדברות עכשיו נהפכו לגדולים בזכותנו, כמו קסטרו. אבל כשקשה לשוכרים הם מחפשים מפלט”.

לאחר מכן מסביר עינן כי העלאת דמי השכירות מקורה גם בהתייקרויות בתחום התשומות: “למה איש לא תוקף את נושא המים, החשמל והארנונה שאנחנו משלמים, והסכומים האלה רק הולכים ותופחים? אנחנו בהחלט מבינים שיש בעיות לשוכרים, אבל אנחנו לא כתובת לפתרון אלא לעזרה, ואנחנו אכן משתדלים ללכת לקראתם. אנחנו פתחנו את ארומה והלל, ותרמנו המון בנושא של הקמת רשתות, ועכשיו הן כועסות. אני מסכים שיש בעיה, אבל לפעמים אני לא יודע למי יש יותר עוצמה, לנו או להם”.

מה דעתך על הסדרי חוב הפוקדים בימים אלה את המשק הישראלי?

“לא התנסינו בזה וכנראה גם לא נתנסה. בסך הכל הסדרי חוב זה לפעמים מחויב המציאות. פשוט תמיד צריך לזכור כשהולכים ומבצעים השקעות ממונפות בכל רחבי הגלובוס עם כספים שהם לא שלך, שמגיעים גם ימים ששווי הנכסים יורד ואז אתה מוצא את עצמך מול שוקת שבורה”.

איך אתה רואה את המצב בישראל ב-2013?

“זו תהיה שנה לא קלה שכן עדיין לא נגמרו התנודות של משבר המטבע ביורו ושל מדינות היורו. גם ארה”ב עוד לא גמרה לפתור את הבעיות החשבונאיות שלה. צריך לזכור שיש בעיה. יש ירידה בצריכה, היצוא ייפגע, ואם הדולר יישאר ברמתו הנמוכה, זה יפגע במאזן התשלומים של המדינה”.

“השגיאות בהתנהלות הצבא היו גדולות יותר מהשגיאות של הפוליטיקאים”

ב-2006 נקרא מנחם עינן לשירות המדינה - כחבר ועדת וינוגרד ‏(הוועדה שחקרה את אירועי מלחמת לבנון השנייה‏). “אני לא מתכוון לנתח את הכישלונות של צה”ל, אבל לא אתחמק משאלות”, הצהיר מנחם עינן לפני שהחל לדבר על הוועדה.

בהתייחס לשאלה אם היה מדובר בוועדה שונה מוועדות אחרות, אולי בממשלה שונה, אמר עינן כי “ממשלתו של אהוד אולמרט לא היתה שונה וקיצונית מממשלות אחרות שיצא לי להכיר בצבא ‏(עינן שימש כרמ”ח מבצעים וראש אגף התכנון, א”ש, מ”ר‏). ההתנהלות של אולמרט היתה אופיינית לישראל. כשהתחלנו אמרתי לחברי לוועדה שלא באתי לעשות ועדת חקירה יחסית. לא באנו לבדוק איך הם לעומת אחרים, אלא לבדוק בצורה עניינית מה קרה. היו תופעות שהיינו צריכים ללמוד מהן”.

מה למשל?

“השגיאות בהתנהלות הצבא היו גדולות יותר מהשגיאות בהתנהלות הפוליטיקאים. וזה לא כי אני רוצה להגן על מישהו מהפוליטיקאים. אחת הבעיות הקשות היתה שכל אחד שהיה לו חשבון אישי עם מישהו השתמש בנו כדי לתת דוקומנטציה לאמיתות שהוא רצה להציג. וזה לא בהכרח כך”.

איפה טמונה הבעיה?

“הבעיה של ישראל היא רגישות פוליטית גבוהה של הדרג המדיני. אנשים פרנואידים או שומרים את הקלפים קרוב לחזה. במיוחד כשראש שירות הביטחון, שאני מוקיר ומעריך מאוד, יכול לספר מה קרה בשיחות מסוימות (עינן מתכוון ליובל דיסקין שסיפר בראיון על פגישה על הנושא האיראני - תוך תיאור הסיגרים של בנימין נתניהו והקוניאק של אהוד ברק, א”ש, מ”ר‏). בזה הוא עירער את הביטחון של הדרג הפוליטי בשיחות כאלו בעתיד”.

אתה לא חושב שהציבור צריך לדעת על כך?

“השיחות ברובן נחסמות ל-30 שנה. אבל מעבר לכך לא צריך לצאת בפירוט של מה נאמר. מספיק שאתה יוצא ומספר על האווירה בישיבה. הזדעזעתי מאוד ממה שקראתי על אופן קבלת ההחלטות גם בלי שנאמר מה בדיוק היה. כל פוליטיקאי ישקול אלף פעם מה להגיד באותו חדר. זה לא סוד שקשה לשמור סוד במדינת ישראל. הפתרון של הפוליטיקאים הוא בהקמת ועדות משנה שהן קטנות וסגורות יותר”.

ואיך זה בא לידי ביטוי בוועדה?

“אחד הכשלים היה שראש הממשלה אמר מי יגיע לוועדה, מה יגידו באיזה פורום, ואיזה פורום לזמן. הנושא הזה הוא בסיכומו של דבר מאפיין של הצבעוניות של הממשל בישראל ולאו דווקא לטובה, אבל אני לא חושב שנוצרו קטסטרופות“.

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#