אין כזה דבר חברות עשירות - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

אין כזה דבר חברות עשירות

הגדלת המיסוי על רווחיה של חברה ציבורית תטיל עול בשיעור זהה על האחזקות בקרן הפנסיה של מורה בתיכון, וגם על אלה של טייקון

8תגובות

הקריאה להעלאת שיעור מס החברות לצורך הגדלת הכנסות הממשלה חזרה לאופנה, והזעם בעקבות פרסום המס הנמוך שחברת טבע שילמה ב–2012 סיפק לה רוח גבית מחודשת. ובאמת, מי יכול להתנגד להטלת מסים על תאגיד חסר פנים ועתיר מיליארדים? ובכלל, מדוע שחברות הנהנות מהתשתיות והביטחון שמספקת המדינה לא ישלמו עבורם?

אלא שרוב הטיעונים באשר למס החברות מתעלמים מעובדה מרכזית, שהכלכלן גרגורי מנקיו מהרווארד ניסח כך: חברות אינן משלמות מס. הן לכל היותר מעין גובות מס בשירות הממשלה. רק אנשים משלמים מסים.

בלומברג

אם לא החברות עצמן, מי הם האנשים שנושאים בנטל מס החברות? בטווח הקצר, העלאת מסי החברות תפגע ברווח הנקי שלהן ונטל המס ייפול על בעלי ההון בחברות האלה. עם זאת, בעלי ההון של חברות ש"מרוויחות מיליארדים" אינם בהכרח אנשים שמרוויחים מיליארדים. בעלי ההון של טבע, למשל, הם כל מי שמחזיק במניות החברה, והגדלת המיסוי על רווחיה תטיל עול בשיעור זהה על האחזקות בקרן הפנסיה של מורה בתיכון, וגם על אלה של טייקון. יתר על כן, גם המצב ההפוך אפשרי: יש עסקים קטנים למדי שבעליהם אמידים מאוד. לצורכי מיסוי צודק, אין משמעות למושג "חברה עשירה". רק אנשים יכולים להיות עשירים.

בטווח הארוך יותר, הפרוגרסיביות של מס החברות נחלשת עוד יותר. רוב הכלכלנים יסכימו כי נטל מסי החברות יתחלק בין שלושה גורמים: בעלי ההון, העובדים והצרכנים. בשלב הראשון בעלי ההון יקבלו תשואה נמוכה יותר על ההון שלהם. בשלב השני, ירידה בתשואה על ההון תגרור ירידה בכדאיות ההשקעות, וזו תביא לפגיעה בשכר העובדים, שהביקוש לשירותיהם ירד, וכן לפגיעה בצרכנים, מכיוון שצמצום הייצור יביא לעליית מחירים.

קשה לדעת איך יתחלק נטל המס בין שלושת הגורמים, אבל אין סיבה מיוחדת להאמין שהתוצאה תהיה צודקת במיוחד. הן בטווח הקצר והן בארוך, שיקולי צדק חברתי אינם סיבה להעלאת מס החברות דווקא.

ומה בדבר יעילות המס? גם כאן, רוב הכלכלנים יסכימו על שני עקרונות. ראשית, חברות הן שחקנים רציונליים מאוד והתגובה שלהן לשינויים בשיעור המס השולי תהיה משמעותית יותר מהתגובה של פרטים לשינוי דומה. שנית, בהינתן גובה ההכנסות שמס מיועד לגבות, המס יהיה יעיל יותר ככל שבסיסו רחב יותר ושיעור המס השולי נמוך יותר - בדיוק הפוך מהמערכת הנוכחית רוויית הפטורים, שהראיות ליעילותם בפרשנות הנדיבה ביותר הן מעורבות.

שיקולי יעילות צריכים להוביל למס חברות נטול פטורים ‏(והסליחה עם הלוביסטים שפרנסתם תיפגע‏), שתחתיו כל החברות ניצבות בפני שיעור מס שולי זהה, ונמוך. לפחות חלק מהפופולריות של מס החברות לא נובעת משיקולי צדק ולא משיקולי יעילות, אלא מחוסר השקיפות שלו: ההבנה מי נושא בנטל המס הזה אינה מובנת מאליה. שיקולי צדק ויעילות כאחד צריכים להוביל להגדלת המיסוי על אנשים עשירים, ולא להגדלת המיסוי על חברות, גם אם הן נדמות, בטעות, כעשירות.

הכותב הוא דוקטורנט לכלכלה באוניברסיטת סטנפורד

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#