אף אחד לא סופר את מס הכנסה - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

אף אחד לא סופר את מס הכנסה

ישראל היא אחת השיאניות של הכלכלה השחורה

48תגובות

המשבר הפיננסי העולמי של 2008 דירדר את המדינות המפותחות לגירעונות תקציביים עמוקים וחייב אותן לשחוט פרות קדושות. אחת הפרות היא זו של מקלטי המס הבינלאומיים, שמאפשרים לחברות ולאילי הון בכל העולם 
להעלים מסים.

האמריקאים מובילים את המתקפה העולמית על מקלטי המס ואת הדרישה מבנקים בכל העולם לחשוף בפניהם נתונים על חשבונות בנק של אזרחי ארה"ב המעלימים כך מסים. אגב, גם הבנקים הישראליים בארה"ב נמצאים כיום על הכוונת האמריקאית, ומומלץ לא לזלזל באיום הנובע מכך על פעילות הבנקאות הישראלית בחו"ל.

דורון ארבלי
מיכל פתאל

גם רשות המסים הישראלית החליטה באחרונה להצטרף לטרנד, והיא מנהלת משא ומתן עם רשויות המס בארה"ב, בשווייץ ובבריטניה לחשיפה מקבילה של אזרחים ישראלים שהפקידו כספים בבנקים בחו"ל. רגע לפני, רשות המסים יצאה במבצע של גילוי מרצון. היא הזמינה ישראלים שהבריחו נכסים לחו"ל לדווח על כך מרצונם, ולשלם מס מלא, ללא קנסות ועונשים.

1,400 ישראלים נענו לאתגר ודיווחו מרצון על הברחת כספים לחו"ל. על פניו, זהו כישלון, מכיוון שנחשף רק מספר מזערי של מעלימי מס. אלא שהנתון המדהים הוא סך הנכסים שאותם 1,400 ישראלים הבריחו לחו"ל: 12 מיליארד שקל, השקולים להעלאה של כ-3% במע"מ ושנכנסים מעתה לבסיס המס המדווח של ישראל.

המספר המדהים הזה נותן משנה תוקף להערכה של הבנק העולמי, שלפיה ישראל היא אחת השיאניות של הכלכלה השחורה בקרב המדינות המפותחות. הערכת הבנק העולמי היתה כי 23% מהתוצר הישראלי מועלם ממערכת המס. המספר המדהים הזה חושף גם את חדלונה של רשות המסים, שבלי שינוי המדיניות של האמריקאים לא היתה מצליחה לעולם לחשוף בעצמה את העלמות המס ממנה.

זוהי אינה העדות היחידה לחידלון רשות המסים. בכירים ברשות מודים כיום כי בעיית הרווחים הכלואים של חברות הענק נולדה תחת פיקודם. "לא היינו נחושים ולא טיפלנו בדרכים המתוחכמות שבהן חברות הצליחו להוציא רווחים החוצה", אומרים שם. "רק כיום, אחרי שהתקבלה חוות הדעת של משרד המשפטים שיש בסיס חוקי לתביעות שלנו לקבל מס על רווחים כלואים - שינינו גישה".

זו הודאה נדירה מפיהם של בכירים ברשות. אוזלת ידה של הרשות איפשרה לחברות הענק לנקוט תכנוני מס יצירתיים, שבעזרתם הן הצליחו למשוך רווחים מבלי לשלם מס. בכך, בכירי רשות המסים מודים במה שהמגזר העסקי יודע כבר זמן רב: הרשות סובלת מחולשה מובנית, והיא איבדה מזמן את יכולת ההרתעה שלה. בשפת העם: כבר שנים שאף אחד כאן לא סופר את מס הכנסה.

הכיצד חיה ישראל כבר שנים ארוכות עם רשות מסים מדורדרת? יש מי שגורסים כי הדבר אינו מקרי. מכל היחידות הקיימות במגזר הציבורי, היחידה האחת שההשפעה הישירה שלה על היחיד היא המשמעותית ביותר זו רשות המסים. כאן חורצים גורלות - פיננסיים ומשפטיים - ולכן לרבים במשק נוח שחורצי הגורל יהיו חלשים, חסרי תחכום ונטולי סמכויות.

לא במקרה, אלה שמעדיפים רשות מסים חלשה הם דווקא אילי ההון, בעלי המהלכים בקרב השלטון, ומכאן כבר קצרה הדרך לתיאוריית קונספירציה הגורסת כי לממשלות ישראל לדורותיהן היה נוח שרשות המסים תמשיך להיות גוף עלוב וחסר שיניים.

לפי אותה קונספירציה, אין זה מקרי כי שלוש העבירות הנוגעות ישירות לפוליטיקאים ולמקורביהם, מימון מפלגות, הפרת אמונים והעלמות מס, אינן נכללות כיום כעבירות של הלבנת הון, ולכן פטורות מהענישה החמורה של חוק הלבנת הון.

השאלה המטרידה פחות היא האם כל זה כבר נמצא מאחורינו, האם יכול להיות שממשלות ישראל מתחילות לשנות כיוון וחוזרות לטפח את רשות המסים. המחאה החברתית של קיץ 2011 וההכרה כי צדק חברתי ושוויון בנטל לא יכולים להתקיים בלי תשלומי מס כחוק תרמו לעניין, וגם משום שפשוט אין ברירה יותר. שיעורי הגירעון העצומים מחייבים את המדינה לקושש כל שקל ממס שהיא יכולה, וזה כמובן מקומם להעלות את המע"מ או את מדרגות מס הכנסה על מעמד הביניים בשעה ש–23% מהכלכלה נעלמת מתחת לרדאר של רשות המסים.

יש כיום סיבות לתקווה, כי ייתכן שרשות המסים עברה את נקודת השפל שלה. אחרי עשור של קיצוצים בתקציבה נרשם השנה מהפך - לרשות נוספו 750 תקנים, תוספות של 15% בכוח האדם בתקציב של כ–100 מיליון שקל. בנוסף, עוד כמה עשרות מיליוני שקלים עומדים להיות מושקעים בשיפור תשתיות המחשב.

זאת ועוד, ראש רשות המסים, דורון ארבלי, הגיש לפני שבועיים דו"ח של ועדה בראשותו להעמקת גביית המס. זה מעורר תהיות הכיצד מדינה ששיעור העלמות המס בה מוערך ב–23% מהתוצר לא עסקה יותר מעשור בקביעת מדיניות להעמקת הגבייה, אבל טוב שזה קורה עכשיו.

הדו"ח של ארבלי, שמחזיק יותר מ–200 עמודים, כולל לא מעט המלצות מרחיקות לכת. כך, ישראל מצטרפת למדינות העולם בהכרזה כי העלמות מסים חמורות ייחשבו עבירה לצורך חוק איסור הלבנת הון, מה שאומר כי מידע יזרום מעתה מהבנקים, דרך הרשות לאיסור הלבנות הון, לרשות המסים. כך, ייאסר שימוש בצ'קים סחירים, וכל מנכי הצ'קים וחלפני הכספים יועברו לפיקוח רשות המסים. בנוסף, ייאסרו עסקות של יותר מ–10,000 שקל במזומן. על הסמכויות הפליליות תקבל רשות המסים גם שיניים בסמכויות הגבייה שלה.

לא פחות חשוב, רשות המסים עוברת שינוי ניהולי פנימי. פרט לתוספת כוח האדם, הרשות מתכוונת להעמיד לכל עובדיה יעדי גבייה מדידים - סכומי גבייה לכל עובד ולכל יחידה, תשואת מס, פערים בין השומות שהיחידה מוציאה ועוד.

ובסוף, גם ברשות המסים הישראלית שוחטים היום פרות קדושות - ובוחנים מחדש רעיונות שנחשבו בעבר לטאבו: בין השאר מעבר לחובת דיווח כללית על כל האוכלוסייה, וכן האפשרות להכיר בהוצאות לאוכלוסייה כאמצעי לעודד לדרוש חשבוניות.

הדו"ח של ארבלי מהפכני בעצם כתיבתו, ובהצעות שנכללות בו. אם ההצעות ייאומצו, ייתכן בהחלט שרשות המסים נמצאת בדרכה לעידן חדש. עם זאת, התנאי הקריטי לכך תלוי ברצונו הטוב של גורם אחד: הציבור הרחב, שצריך להפנים כי תשלום מס כחוק הוא קודם כל האינטרס שלו עצמו, ולכן הוא חייב לתבוע ממשלתו לדאוג לכך. אחרת זה לא יקרה.

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#