הפתרון לעידוד השקעות הון: לא לקבוע מס לפי אינטואיציה - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הפתרון לעידוד השקעות הון: לא לקבוע מס לפי אינטואיציה

מה משותף לבור בתקציב, לרווחים הכלואים ולחוק עידוד השקעות הון?

7תגובות

מזה כשבועיים שוטף את מדורי הכלכלה מידע על הצורך בשינוי חוק עידוד השקעות הון ועל המאבק של רשות המסים נגד החברות הגדולות, שלכאורה חייבות מס על שימוש ברווחים כלואים בעשור האחרון. כל זאת, על רקע מאמצי משרד האוצר לתקן את אחד הכישלונות הגדולים בתולדותיו - הבור העצום שנפער בתקציב המדינה בסך 40 מיליארד שקל.

במשרד האוצר סימנו את החברות הגדולות, שלכאורה לא שילמו מס בגין רווחים כלואים, כאחראיות למילוי מקצת מהבור התקציבי. אלה הם רווחים שהוצאתם מישראל כדיווידנד מחייבת תשלום מס למדינה. באוצר טוענים כי החברות השתמשו בחלק מהכספים בניגוד לחוק, ולכן דינם ככספים שנמשכו. על כך יש מחלוקת עם החברות, שמכחישות הפרת חוק.

מיכל פתאל

הבעיה נובעת מפרצה שהותיר ניסוח החוק, והחברות ניצלו אותה. אם המחלוקת תגיע לערכאות משפטיות, עורכי דינן אף יוכלו לטעון שבחוק החברות כתוב כי חברה צריכה להשיא רווח לבעליה, והן מילאו אחר החוק הזה.

1. מי אשם בניסוח המרושל של החוק שהותיר את הפרצה? חוק עידוד השקעות הון מחוקק תוך שיתוף פעולה בין משרד האוצר הדומיננטי למשרד התמ"ת הנלווה. הניסוח והביצוע הקשורים במיסוי הם תחת אחריותו של האוצר באופן כמעט בלעדי. בחוק נקבע כי משרד האוצר יהיה אחראי על הטבות המס ומשרד התמ"ת על הטבות המענקים.

לפיכך, אם יש פירצה בחוק ואם החוק לא נאכף עד כה, האשם הוא באוצר. אם רשות המסים סבורה שהחברות הגדולות חייבות מיליארדי שקלים, מדוע איפשרה להן לשאת בחוב שנים ארוכות ולא הוציאה להן שומות מס, וגם לא גררה אותן לבית המשפט?

במשרד האוצר אומרים כי הליכי הבירור אורכים שנים, שעדיפה פשרה על בית משפט, שהנושא בטיפול ושבימים אלה יוצאות השומות. בנוסף, באגף תקציבים באוצר לוחצים לשנות את חוק עידוד השקעות הון כאמצעי להגדלת הכנסות לסתימת הבור בתקציב. לטענתם, ההטבות לחברות מופלגות, אך מי שאחראי לניסוח ההפלגות הוא האוצר בעצמו, שהוא כאמור הגורם הדומיננטי בכתיבתו.

אז מה היה לנו עד עכשיו? טעויות קשות של משרד האוצר בניהול תקציב המדינה, שגיאה בניסוח החוק הישן לעידוד השקעות הון שהותירה פירצה במסלול המס - דרכו הפסידה המדינה, לטענת האוצר, מיליארדי שקלים - התנהלות אטית לכאורה של רשות המסים בגביית המיליארדים וטעות נוספת של בכירי האוצר בניסוח החוק החדש להשקעות הון, שמעניק הטבות מס גדולות לתעשיינים.

2. הפרסומים האחרונים על חברות ענק שמשלמות מס נמוך במיוחד ועל הצורך בשינוי חוק עידוד השקעות הון יצרו ערבוב בין החוק החדש לרווחים הכלואים. ראוי להבהיר: הרווחים הכלואים הם תולדה של חוק ישן, ושום שינוי בחוק החדש לא ישפיע עליהם. הטיפול בהם צריך להיעשות על ידי רשות המסים במשא ומתן עם החברות, ובהעדר פשרה - בבית המשפט.

חוק עידוד השקעות הון החדש, לעומת זאת, נועד לפתור את הבעיה המרכזית של החוק הישן, שהעניק הטבות מס מפליגות לחברות גדולות במיוחד. את ההטבות האלה, במלואן, מתכוון החוק החדש לפזר בין כלל חברות התעשייה במשק.

החוק החדש קובע כי חברות המייצאות 25% לפחות ממכירותיהן נהנות החל בינואר 2013 ממס חברות מופחת של 12.5% באזור המרכז ו-7% בפריפריה, לעומת מס חברות כללי שנהוג במשק בגובה 25%. ב-2014, לפי החידוש, יופחתו המסים ל-12% במרכז ול-6% בפריפריה. החוק נועד להעביר חברות להתמקדות ביצוא, מתוך הנחה שכדי להתחרות בשוק העולמי, על חברות להיות חדשניות, יצירתיות ויעילות. כך גם תצליח לשרוד לאורך זמן ולייצר תעסוקה יציבה לטובת המשק הישראלי.

עם זאת, החוק החדש מותיר הטבת מס נוספת ‏(חבות של 5%‏) לחברות הגדולות ‏(בין השאר כאלה שהכנסתן בישראל 1.5 מיליארד שקל ומאזן מאוחד של 20 מיליארד שקל‏) על פני שאר המשק, ואת העיוות הזה ראוי לשקול מחדש. זו אמנם עלייה מ–0% מס כיום, אך נראה כי אין סיבה שחברות ענק רווחיות לא ישלמו מס ככל חברה אחרת בסביבתן. הטענה שנשמעת באוצר ולפיה חברות ענק עלולות להסיט הכנסות או ייצור לחו"ל, לא נבדקה.

3. אגף התקציבים במשרד האוצר רוצה להעלות את המס ל-8%-10% בפריפריה ול–15% במרכז. ואולם הבעיה של האוצר היא שבבואו לדון בהעלאת המס, אין לו תשתית מחקרית לבסס את הנחותיו. כך, אגף התקציבים יורה מספרים אקראיים למדי, והאינטואיציה היא זו שתכריע.

זהו לא הליך ראוי. כשחוקק החוק לפני שנתיים הוא היה אמור להתבסס על מחקר שבודק את ההשפעה של כל אחוז במס על השגת היעדים. משרד האוצר אינו מיקשה אחת ויש בכירים במשרד הסבורים כי אין לשנות את החוק. לטענתם, שינוי של שיעור המס בפריפריה יכניס לא יותר מכמה מאות מיליוני שקלים לתקציב, אך יפגע קשות באמינות הממשלה, שלא מצליחה להבטיח סביבה עסקית יציבה למשקיעים. מנגד, העלאת המיסוי במרכז צפויה להניב הכנסות גבוהות יותר, ונראה שלא תהיה לה התנגדות באוצר. אחרי הכל, חלק ממטרת החוק היא למשוך השקעות לפריפריה, גם על חשבון המרכז.

לגבי ההטבות במרכז, יש לחזור לשאלה הבסיסית: האם יש סיבה להענקתן בימים אלה. החלוקה ההיסטורית של מרכז ופריפריה היא שריד לחקיקה מהמאה הקודמת, שנועדה לעודד פיתוח תעשייה בכל הארץ. לעומת זאת, כיום נדרשת סיבה טובה מאוד לתת הטבות מס לחברות תעשייה במרכז ולהפלותן מול שאר העסקים במרכז. ההטבה דורשת בדיקה מעמיקה בשיתוף התעשיינים ונציגים אחרים של המגזר העסקי, שמופלים לרעה.

עניין נוסף שמעלים התומכים בשינוי החוק הוא רף היצוא לזכאות להטבת מס, שהוא כיום 25%. לטענתם, יש להעלותו ל-50%, מכיוון שחברה שמייצאת 25% היא עדיין כזו שמוכרת בעיקר בישראל. ואולם החוק נועד לקדם מעבר ליצוא בחברות שאינן מייצאות כלל.

היצוא, כפי שנאמר לעיל, נועד להעביר את החברות תהליך חדשנות והתייעלות, שישפר תפוקות, יעלה מכירות, יצמיח אותן ויוביל לתעסוקה רחבה יותר. חברה שתייצא 25% ממכירותיה ותראה בכך ברכה, ממילא תפעל להגדלת היצוא. לכן, רף יצוא גבוה יותר עלול להרתיע מראש חברות שאינן מייצאות, והן עלולות לוותר מראש על מהלכי ההתייעלות והחדשנות הדרושים כל כך למשק. לפי נתוני התאחדות התעשיינים, במדגם מייצג הבהירו 61% מהנשאלים כי הם פועלים להגדלת יצוא ו-20% מתכננים החזרה של פסי ייצור מחו"ל לישראל כדי ליהנות מהטבות החוק.

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#