הטבות המס לטבע מימנו 68% מעלויות השכר בישראל

>> "פעילות טבע בישראל מייצרת למדינה הכנסות שנתיות של 3 מיליארד שקל במישרין ובעקיפין", הגיבה טבע שלשום לביקורת הציבורית על גובה המסים שהיא משלמת למדינה. הביקורת התעוררה לאחר שהדו"חות הכספיים של טבע גילו שההפרשה למס של החברה ב-2012 - הסכום שאותו היא צופה שתשלם כמס בגין השנה החולפת - נפלה לשפל של 0.3% מהרווח לפני מס בישראל.

בתגובתה על הביקורת סיפקה טבע פירוט של תרומתה לגביית המס בישראל. בפירוט נכלל מס של 300 מיליון שקל לשנה שמשלמים 7,397 עובדי החברה בישראל, כלומר מס שנתי של 40,557 שקל לעובד בממוצע ב-2012.

לפי סכום זה, בצירוף טבלת מדרגות המס ל-2012, אפשר לחשב שהשכר הממוצע של עובד בטבע ב-2012 היה 18,360 שקל לחודש. זהו שכר צנוע, אם נזכור שחמשת בכירי החברה שפרשו ב-2012 קיבלו תגמול כספי במזומן בסך 14.7 מיליון דולר, ו-11 בכירי החברה המכהנים כיום קיבלו ב-2012 תגמול כספי בסך 12.7 מיליון דולר.

אם מנכים מהסכומים את שכרם של 16 הבכירים האלה, יורד השכר הממוצע שקיבלו עובדי טבע ב-2012 ל-17,261 שקל בחודש. לפי סכום זה, אפשר לאמוד את עלות השכר הכולל ששילמה טבע לעובדיה בישראל ב-440 מיליון דולר ב-2012, לפני הפרשות פנסיוניות, תשלומי ביטוח לאומי ועלות אופציות. סכום זה דומה להפליא להטבת המס הממוצעת שקיבלה טבע בשלוש השנים האחרונות - 440 מיליון דולר לשנה, או 1.3 מיליארד דולר בסך הכל (ב-2012 היה שווייה של הטבת המס נמוך מהממוצע - 410 מיליון דולר).

בתוספת הפרשות פנסיוניות, תשלומי ביטוח לאומי ועלות אופציות, מגיע אומדן עלות השכר של טבע ב-2012 ל-600 מיליון דולר. ניתן לומר, אם כן, שהטבת המס ב-2012 מימנה לטבע לפחות 68% מעלות העסקתם של 7,397 העובדים במפעליה של החברה ברמת חובב, ירושלים, כפר סבא, נתניה, קרית שמונה, אשדוד ופתח תקוה.

תכנון מס קפדני

מצב דברים שבו המסים שמשלמים עובדי טבע למדינה גבוהים מעט מהטבות המס שהיא מקבלת מהמדינה מחליש משמעותית את טענותיה של טבע בזכות החוק לעידוד השקעות הון במתכונתו הנוכחית. עם זאת, צריך לזכור שהטבות המס שמקבלת בישראל נגזרות מהרווח שהחברה מפיקה בישראל, שקשור מצדו ברווח שהיא מפיקה בחו"ל. העובדה שטבע דיווחה על רווח לפני מס של 1.66 מיליארד דולר ב-2012 מפעילותה בישראל ועל רווח לפני מס של 159 מיליון דולר מחוץ לישראל אינה מקרית. היא תוצאה של תכנון מס קפדני, שעובר פעם אחר פעם את הביקורת של רשויות המס בארה"ב (ה-IRS).

תכנון המס דואג לייצר את מרבית הרווח בישראל, ולמזער את הרווח בארה"ב, למשל - שבה מס החברות הוא 38%, לעומת 25% בישראל. זה נעשה, למשל, באמצעות קביעת מחירי ההעברה בין החברה המייצרת את הקופקסון בישראל לבין החברה המפיצה אותו בארה"ב - המוגדרת כמפיץ בעל סיכון מוגבל (Limited Risk Distributor), משום שאינה נושאת באחריות על המלאי ועל החובות האבודים ואינה נושאת בחלק מהוצאות המכירה והשיווק. מחירי העברה הם המחירים שנקבעים בין חברות בנות באותה קבוצה לרכישה של מוצרים או שירותים שנמכרים לגורם חיצוני. העובדה שהחברה הבת אינה לוקחת עליה את הסיכון המסחרי מאפשרת לחברה הישראלית, על פי מחקר של מחירי ההעברה המקובלים ומאושרים על ידי רשויות המס בארה"ב, לגבות מהמפיץ האמריקאי מחירי העברה גבוהים, ולהותיר בכך את עיקר הרווח בישראל.

השורה התחתונה היא שאילו שיעורי המס בישראל היו גבוהים יותר, טבע היתה מתכננת את מבנה הפעילות שלה כך שגם הרווח בישראל היה נמוך יותר. אחת הדרכים העיקריות שפתוחות בפני החברה לשם כך - דרך שמקובלת בקרב חברות הפארמה בעולם, ובהן BMS האמריקאית, שממנה הגיע ד"ר ג'רמי לוין, המנכ"ל הנוכחי של טבע - היא לרשום את הקניין הרוחני כנכס של חברה בת שרשומה בשווייץ, ולא כנכס של טבע ישראל. הסיבה לכך היא שיעור המס הנמוך החל בשווייץ על תמלוגים שחברה מקבלת בגין השימוש בקניין רוחני שפיתחה. ספק אם דרך זו פתוחה בפני טבע בדיעבד, לאחר שהקניין הרוחני של הקופקסון נרשם בישראל, אך ברור שבעתיד טבע תוכל לעשות זאת במקרה של שינוי בחוק לעידוד השקעות הון.

מעבר לכך, הדיון בהטבות המס שמקבלת טבע מתעלם מהעובדה שהרוב המוחלט שלהן מתייחס לרווח מתרופה אחת - קופקסון, שסיפקה לטבע 44% מהרווח התפעולי ב-2012 לפני הוצאות הנהלה וכלליות, כלומר 2.5 מיליארד דולר. תרופה זו עומדת לאבד את הגנת הפטנט בספטמבר 2015 בארה"ב ובמאי 2015 מחוץ לארה"ב. גם אם טבע מעריכה שקופקסון תוסיף לשמור על מעמדה המוביל, ברור שהתחרות הצפויה מצד תרופות חיקוי ותרופות שניתנות דרך הפה (קופקסון ניתנת בזריקה) ינגסו ברווחיה של טבע, וממילא בהטבות המס שהיא מקבלת.

נושא נוסף שהוצנע הוא התרומה האדירה של קופקסון לרווחי חברת ידע, החברה למסחור הקניין הרוחני של מכון ויצמן, באמצעות התמלוגים שמשלמת לה טבע. תמלוגים אלה, שמגיעים ככל הנראה ל-4.5% ממכירות הקופקסון, כלומר ל-180 מיליון דולר ב-2012, לא רק מחויבים במס, אלא גם תורמים משמעותית ליכולתו של מכון וייצמן לממן את פעילות המחקר שלו. שינוי בחוק לעידוד השקעות הון באופן שיתמרץ הסטת קניין רוחני לשווייץ ישפיע גם על יכולת זו.