איפה דנקנר ואיפה זיסר? - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
פרשנות

איפה דנקנר ואיפה זיסר?

בבנק הפועלים הבינו שאם בעלי האג”ח יפעלו ראשונים, מצב הבטחונות יורע - ולכן מיהרו לפעול

3תגובות

בנק הפועלים מאיים לקחת את מוטי זיסר לבית המשפט בשל חוב גדול של 850 מיליון שקל, שאותו נטל כדי לרכוש את חברת אלביט הדמיה. בעבר זה נראה כמו עסקת מימון מדהימה לבנק, שגם דאג לביטחונות: שעבוד על 48% ממניות אלביט הדמיה ועל דמי הניהול שזיסר מקבל מאלביט הדמיה, וכן ערבות אישית שלו על מלוא החוב. כשהעסקים פרחו ואלביט הדמיה נסחרה בשווי של מיליארדי שקלים, הכל היה מצוין, אלא שעכשיו מתברר כי המגדל שבנה זיסר במימון הבנק אינו מצליח לעמוד על תלו.

אלביט הדמיה פשוט אינה יכולה לעמוד בחובות של 2.5 מיליארד שקל לבעלי האג”ח. שווי החברה צנח והיא אינה משלמת דיווידנדים לזיסר, מה שמקשה עליו לפרוע את החוב לבנק הפועלים. בבנק הבינו שאם בעלי האג”ח יפעלו ראשונים, מצב הביטחונות שלהם יורע - ולכן הם מיהרו לפעול. בניגוד למקובל במערכת הבנקאות, שבה מעדיפים את השקט והנינוחות של חדרי הישיבות הרחוקים מעיני התקשורת ומעיני הגופים המוסדיים, העימות מול זיסר כבש כותרות.

מוטי קמחי

מה הסיבה לכך? נראה שמעבר לסכסוך האישי והיחסים העכורים בין מנהלי הפועלים לזיסר, יש גם סיבה נוספת: קוראים לה “דג’אנגו”. כמו בסרט של קוונטין טרנטינו, שבו דג’אנגו אינו מתחשב באיזושהי הגמוניה קיימת, ומטרתו היא אחת - חיסול כל מי שמפריע לו בהשגת מטרתו - במציאות הישראלית הדג’אנגו הוא ג’רמי בלנק.

בלנק הוא נציג קרן ההשקעות יורק האמריקאית, המתמחה בין היתר בחברות המצויות במצוקה פיננסית. באמצעות רכישת אג”ח היא הופכת לנושה המרכזי של החברה שבקשיים, ואם בעל הבית אינו מצליח לשלם את חובו היא לוקחת לו את החברה. מי שאמורים להיות הדג’אנגוס המקומיים הם הגופים המוסדיים, אלא שלעתים המטרה של השאת מרב התשואות ללקוחות קצת נזנחת מבחינתם. יש לכך לא מעט הסברים: שוק הון צעיר, זיכרון קצר, תחלופה אנושית רבה, בעלי ההון ששולטים במוסדיים שמעוניינים לשמר את המיליה העסקי שלהם, וגם המוסדיים עצמם שלא מעוניינים להיות בעלי שליטה בחברות.

את בלנק כל זה לא מעניין, ולאחר שרכש אג”ח ביותר מחצי מיליארד שקל, הוא מעורב בשני הסדרי החוב הגדולים: באי.די.בי ובאלביט הדמיה. בדומה לדג’אנגו, הוא לא יהסס לחסל את מי שמפריע לו להשיג את מקסימום התשואה. מנכ”ל הפועלים, ציון קינן, רואה את התנהלותו של בלנק, וחושש כי המאזן בין הבנקים למוסדיים ישתבש. ייתכן שקינן חושש שהמוסדיים יגלו פתאום שיש להם את הכוח לערער על הסדר הישן, ששלט גם בזמן הסדר החוב של אפריקה ישראל - הבנקים גובים את שלהם תחילה, ורק אחר כך מגיע תור המוסדיים.

המאבק מול זיסר הוא ההזדמנות של קינן לסמן למוסדיים כי הבנקים יודעים פרק או שניים בכל הקשור ללחימה. כך, הם מזהירים כי מי שיפריע להם, כמו זיסר, ויבחר לשתף פעולה דווקא עם מוסדיים בסגירת הסדר חוב מעל לראשי הבנקאים - ימצא את עצמו בבית המשפט. ייתכן שזאת הסיבה שדנקנר, המוביל את ההסדר הענק השני בשוק ההון, מטפל בהבאת משקיעים דווקא לחברות הפרטיות שלו שחייבות כספים לבנקים, ולא מביא משקיעים שיסייעו בפתרון הבעיות של בעלי האג”ח בשוק ההון.

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#