צידון: “המוסדיים מנהלים כספי ציבור לא פחות טוב מהבנקים” - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

צידון: “המוסדיים מנהלים כספי ציבור לא פחות טוב מהבנקים”

דני צידון, המשנה למנכ”ל בנק לאומי, הגיב על הפרסום שלפיו האוצר בוחן צעדים להתמודדות עם המשבר בשוק ההון: “הסדרי החוב אינם כישלון של שוק ההון, אלא מחלת ילדות נסבלת. מה ששיתק אותו היה התגובה למחלה”

23תגובות

הרגולטורים בישראל הם האחראים לשיתוק בשוק ההון, בשל התגובה המוגמזת שלהם לגל הסדרי החוב בשוק - כך קובע פרופ’ דני צידון, המשנה למנכ”ל בנק לאומי וראש חטיבת שוקי ההון בבנק. צידון גם מפתיע ואומר כי הסדרי החוב אינם כישלון מקצועי של הגופים המוסדיים בשוק ההון, וטוען כי “הגופים המוסדיים בישראל מנוהלים בצורה אחראית”.

צידון, שנחשב אחד הכלכלנים הבולטים בישראל, הגיב על הפרסום ב-TheMarker, שלפיו משרד האוצר בוחן את שורשי המשבר בשוק ההון ואת הצעדים שניתן לנקוט לגביו. בין השאר בוחן האוצר רעיונות להגברת הזרימה של ההון מהגופים המוסדיים, שמחזיקים במרב ההון במשק, לבנקים, שהם מעמידי האשראי המנוסים והמקצועיים ביותר. אחד הרעיונות שנבחנו היה לסגת מרפורמת בכר ולתת לבנקים קטנים לרכוש מחדש את השליטה בקופות הגמל.

“הסדרי החוב הם תוצאה של כישלון עסקי של החברות, לא כישלון של שוק ההון”, קובע צידון. “שוק האג”ח הקונצרניות בישראל צעיר מאוד. הוא נולד פחות או יותר עם רפורמת בכר, כך שהוא בן פחות מעשור, וכמות הסדרי החוב שנעשתה כאן - ביחס לגילו הצעיר של השוק ובהתחשב בכך שבאמצע עברנו את משבר 2008 - היא סבירה. אני מסכים שהמספרים הם קצת בצד הגבוה, אבל הם עדיין סבירים. זאת היתה מחלת ילדות נסבלת, ומחלה כזאת לא היתה אמורה לשתק את השוק. מה ששיתק אותו היה התגובה למחלה - דחפו לשוק כל כך הרבה אנטיביוטיקה, שכמעט הרגו את החולה”.

לדבדי צידון הבעיה היתה התגובה של הרגולוטרים בישראל, “שהגיבו בצורה קיצונית על בעיה לא קיצונית”, ושהנהיגו תפישה שגויה שלפיה “הסדרי חוב זאת כמעט מילה גסה”. כך, הוא מביא כדוגמה שהקונוטציות השליליות שהוצאו להסדרי החוב הביאו לכך שיועצי השקעות בבנקים הפסיקו להמליץ על רכישה פרטנית של אג”ח של חברות ‏(קונצרניות‏), מחשש שאיגרת החוב תיקלע בעתיד להסדר חוב.

“החיסכון הפנסיוני מנוהל באחריות”

לדברי צידון, בעיית הסדרי החוב בישראל איננה בעיה חמורה, ובישראל גם לא היתה בעיית אשראי חמורה - לא בבנקים ולא בשוק ההון. “בישראל לא היה ניפוח אשראי”, הוא אומר. “סך האשראי במשק רחוק מלהיות גבוה, אנחנו עדיין בצד הנמוך של אירופה - וקרובים מאוד במספרים לאשראי של גרמניה”.

לדברי צידון, הראיה לכך היא שגם הרגולטורים, טרם המשבר של 2008, לא עצרו את ההנפקות של איגרות החוב בשוק ההון, “כי גם הם לא חשבו שיש בעיה של אשראי יתר. הבעיה שלנו נולדה אחרי 2008, כאשר המגזר העסקי - שעבר את המשבר בשלום - חשב לנצל את ההזדמנות ולהיכנס לשווקים חדשים בחו”ל באמצעות מינוף. בדיעבד זו היתה טעות עסקית, אבל זאת טעות ולא קטסטרופה, ולא היתה סיבה זה יהרוג את השוק”.

צידון הוסיף ואמר כי גם רכישת הנפקות אג”ח בידי המוסדיים לא היתה ניהול השקעות בלתי סביר, אלא להפך. צידון מחמיא לרמה המקצועית של המוסדיים, ואומר כי “מנהלי החיסכון ארוך הטווח בישראל הם אנשים אחראיים מאוד. החיסכון הפנסיוני, אף שהבנקים כבר אינם מנהלים אותו, מנוהל בידיים אחראיות”.

על רקע זה הוא שולל בתוקף את הרעיון לסגת מרפורמת בכר ולאפשר לבנקים לרכוש מחדש את קופות הגמל. לדבריו, לעובדה שהמוסדיים כבר לא היו בבעלות הבנקים לא היתה כל השפעה על המשבר או על הסדרי החוב. לדברי צידון, “אפילו שאין לי אינטרס כבנק לומר את זה, הגופים המוסדיים מנוהלים כיום לא פחות טוב מאשר בתקופה שהם היו בבעלות הבנקים”. לדעתו, נסיגה ממסקנות ועדת בכר תערער את האמון ברפורמות ממשלתיות בעתיד.

האשראי החוץ בנקאי אינו מתחרה בבנק

במקום זאת, צידון קורא להסדרת שוק האשראי בישראל - הבנקאי והחוץ בנקאי גם יחד. לדברי צידון, יש צורך לאפשר מעבר של אשראי מהבנקים לשוק ההון ומעבר של הון מהשוק לבנקים, במטרה לשחרר מקורות הון לבנקים. לדבריו, בניגוד גמור למקובל לחשוב, שוק האשראי החוץ בנקאי אינו מתחרה באשראי הבנקאי אלא משלים אותו, והיכולת של הבנקים להעמיד אשראי תלויה במידה רבה ביכולת שלהם למכור בהמשך את האג”ח לשוק ההון - ישירות או בכך שהחברה הלווה מגייסת בשוק ההון ופורעת את חובה.

לשם כך, יש צורך שהמוסדיים יוכלו לקנות אשראי מהבנקים, להשתתף איתם באשראים גדולים, וגם להגדיל את ההשקעה המותרת להם כבנקים. צידון קורא לפיתוח כלי אשראי שמאפשרים זאת, כמו איגוח - פעולת אריזה מחדש של הלוואות בנקאיות ‏(למשל משכנתאות‏) לתוך אג"ח שאותה מוכרים לגופי השקעה שונים. בנוסף, הוא קורא להקלת המגבלות על העמדת אשראי לא סחיר על ידי שוק ההון. לדבריו, הלוואות לא סחירות הן הכרח בפרויקטים תשתיתיים גדולים, ששלב ההקמה שלהם מסוכן מאוד ולכן לא ניתן להציע אותו לציבור. “בלי שתהיה הלוואה לא סחירה בתחילת הדרך, פשוט לא יהיה פרויקט בכלל”, הוא אומר.

צידון גם קורא לשינוי דרישות ההון מהבנקים. לדבריו, יש להחמיר את דרישות ההון ולהתאימן למקובל בעולם - אבל תוך התחשבות במצב הכלכלי בישראל ובכלים הפיננסיים הקיימים בשוק ההון המקומי, שמאפשרים לבנקים להקטין את סיכון ההון שלהם. בדבריו הוא מבקר במרומז את הפיקוח על הבנקים, שדרישות ההון שלו מחמירות את מצוקת האשראי במשק: “צריך שדרישות ההון יהיו כמו בעולם, אבל צריך גם קשת מכשירים פיננסיים שמאפשרים להגיע לכך. הגדלת דרישות ההון בלי ליצור במקביל כלים להקטנת נכסי הסיכון של הבנקים, יוצרת מצב הפוך מהמבוקש. אנחנו כאילו נוהגים בשמרנות, אבל בפועל אנחנו עוצרים את המשק ומגדילים את הסיכון שלו, ובכך אנחנו בעצם לא שמרניים”.

צידון גם משמיע ביקורת מרומזת על רשות ניירות ערך, כאשר הוא דורש מהרגולטורים לקבל אחריות על ההידרדרות החמורה בשוק המניות - ועל כך שבשנתיים האחרונות כמעט אין עוד הנפקות של מניות בישראל. “מישהו מהרגולטורים צריך לשאול את עצמו איך זה שאין הנפקות של מניות והסחירות ירדה כל כך”, אומר צידון. “האם יש רגולטור כלשהו בישראל שמרגיש אחראי לכך ששוק המניות נעלם? זו בדיוק הבעיה, איש לא חושב שהוא אחראי. כולם עסוקים רק בלשמור על זכויות המשקיע, ושוכחים שצריך לשמור גם על השוק עצמו - שהוא מרכיב חשוב בכלכלה”.

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#