"מפעל אינטל בישראל - הטוב מסוגו בעולם" - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"מפעל אינטל בישראל - הטוב מסוגו בעולם"

התרבות הארגונית של אינטל נותנת למשק הרבה יותר מהפטור ממס שממנו היא נהנית

52תגובות

>> הפרסום שלפיו חברות הענק הגלובליות משלמות מעט מאוד מסים בישראל, אם בכלל, גרם נזק תדמיתי רב לפעילותן המקומית של החברות הללו. עיקר הנזק נגרם לתדמיתה של טבע, המאמי של המדינה, שלפתע התחוור לציבור שהיא הרבה פחות מאמי והרבה יותר חברה עסקית צינית, שיודעת לשחק היטב עם הקלפים שלה מול המדינה.

באווירה הציבורית העוינת הזו, חשוב לשמוע גם על הצד אחר של פעילות חברות הענק הגלובליות בישראל. הצד הזה כתוב בעט על מפית נייר, שממוסגרת על קירות משרדה של מנכ"לית חברת אינטל ישראל, מקסין פסברג.

המפית היא מזכרת מביקורו של היו"ר האגדי של אינטל, קרייג בארט, בישראל ב–2007. אז, בזמן ארוחה במסעדה, התגלגלה השיחה בין פסברג לבארט אל פרוסת הסיליקון המושלמת. משמע, זו המיוצרת בלא פגם. פרוסה כזו היתה אז עניין תיאורטי - אף מפעל לייצור שבבים בעולם, של אינטל או של אחרים, לא ייצר מעולם פרוסה מושלמת.

מקסין פסברג
עופר וקנין

פסברג התרברבה בפני בארט שמפעל אינטל בקרית גת יהיה הראשון בעולם שיעשה כן. בארט ענה לה שזה בלתי אפשרי. בסוף, השניים ניסחו התערבות על מפית: אם מפעל אינטל ישראל יצליח לייצר פרוסת סיליקון מושלמת - החברה האם בארה"ב תממן לכל עובדי המפעל בישראל מסיבת ענק בעלות של מיליון דולר.

ב–2009, כאשר אינטל קרית גת הצליח לייצר לא פרוסת סיליקון מושלמת אחת כי אם שתיים, פסברג התקשרה לבשר זאת לבארט. בארט, שכבר לא היה בתפקיד, שלח אותה למחליפו בתפקיד כדי לגבות את סכום ההתערבות. "בסוף ויתרנו", אומרת פסברג, "השמחה והגאווה במפעל היו כל כך גדולות, שלא היה צורך במסיבה". בשלב הזה, בכל מקרה, כבר הסתכלו באינטל ישראל על האתגר הבא: להצליח ולייצר פרוסת סיליקון מושלמת גם בטכנולוגיית הייצור החדשה שהוכנסה למפעל בישראל - של 22 ננומטר.

הכי יצירתיים, איכותיים ויעילים

לאינטל העולמית יש שישה מפעלי ייצור - שלושה בארה"ב ושלושה בסין, באירלנד ובישראל. כל המפעלים בנויים ועובדים בצורה זהה לחלוטין. "עד רמת הבורג", מדגישה פסברג. מכיוון שמדובר בשישה מפעלים זהים, כל אחד בדור הטכנולוגיה שלו, קל מאוד להשוות ביניהם. ההשוואה באינטל מתבססת על ארבעה פרמטרים של ייצור: היקף, מהירות, עלות ואיכות.

פסברג מגלה כי מפעל אינטל בישראל מנצח את כל חמשת המפעלים האחרים של אינטל בכל ארבעת הפרמטרים. הוא בולט במיוחד במהירות הייצור שלו, אבל מוביל גם בשלושה האחרים - כפי שניתן להסיק מההישג האיכותי של יצירת פרוסת הסיליקון המושלמת.

איך יכול להיות שמפעל ישראלי עולה על האיכות של המפעלים במדינות המתקדמות ביותר ‏(ארה"ב‏), וגם גובר במבחן היעילות על המפעלים במדינות הזולות והיעילות ביותר ‏(סין‏)? לפסברג יש הסבר מעניין. היא טוענת שזו תוצאה של שילוב בין תרבות העבודה של אינטל, תרבות מדוקדקת וממושמעת מאוד, לבין היתרונות היחסיים של העובד הישראלי - יצירתיות ויכולת לקבל החלטות בתנאי אי־ודאות.

"כל העובדים שלנו הם יוצאי צבא, שיודעים לקבל החלטות מהר, מעכשיו לעכשיו, בלי אינסוף ניסויים ובלי להמתין עד שיגיעו כל הנתונים", אומרת פסברג. "מהירות קבלת ההחלטות, ביחד עם היצירתיות הישראלית - וכשכל זה מושם בתוך המסגרת הממושמעת של אינטל - מביאות להצלחה".

פסברג, למעשה, מספרת על השילוב הנדיר שבאינטל ישראל הצליחו להגיע אליו. הם גם נהנים מכל היתרונות היחסיים של העובד הישראלי ‏(יצירתיות, יכולת קבלת החלטות מהירה, עבודה בתנאי אי־ודאות‏) וגם מצליחים לרסן את כל החסרונות היחסיים, כמו החפיפניקיות והברדק הישראליים, באמצעות נוהלי העבודה המסודרים של אינטל. התוצאה היא הטוב מכל העולמות - או העובדים הכי יצירתיים, הכי איכותיים וגם הכי יעילים בעולם. עובדה.

למדו מחיל האוויר

לכך צריך להוסיף, כנראה, את החיסרון הישראלי הבולט ביותר, שאינטל מצליחה להתגבר עליו - איכות הניהול. "החוכמה היא להגיע עד לאחרון העובדים במפעל, לאתגר אותו ולהלהיב אותו", מספרת פסברג על התקופה שבה רתמה את העובדים להסתערות על פסגת הפרוסה המושלמת. "העובדים עבדו במשך חודשים כמו חמורים, והארגון כולו נרתם לשפר את העבודה עד לאחרון הרכיבים".

לכך מוסיפה פסברג את תרבות לקיחת הסיכונים של אינטל. "אנחנו מעודדים טעויות, בתנאי שלא חוזרים עליהן. ברור לנו שאפשר לפתור את רוב הבעיות עם האינפורמציה הידועה, וישנן מעט בעיות שנצטרך לפתור בדרך חדשה - ואם נעשית טעות בדרך, זה בסדר. יש לנו סובלנות לטעויות, ובלבד שלומדים מהן.

"עובדים צריכים אתגר, חזון ותחושת ביטחון. הם צריכים לדעת שמעניקים להם חופש פעולה מלא, ושהם לא מסכנים את מקום העבודה שלהם עבור לקיחת סיכונים שקולים. המטרה היא להגיע לתחושת שותפות בין העובדים למנהלים, כשההצלחה של המפעל היא ההצלחה של כולם".

פסברג אמנם אינה מעידה על עצמה, אבל ברור שכישורי הניהול שלה ביחד עם התרבות הניהולית המוקפדת של אינטל העולמית מצליחים לחלץ מהעובד הישראלי את הטוב ביותר שבו. זה גם מעורר את השאלה האם ההצלחה של אינטל ישראל היא מודל שניתן לשכפלו - האם יש כאן לקח שיכול לשמש גם חברות נוספות בישראל?

פסברג משוכנעת שכן: "אנחנו ממעיטים להעריך את היכולת של העובד הישראלי. אנחנו כל הזמן מדגישים רק את הרע אצלנו, במקום לקחת את הצדדים הטובים, לפרגן להם ולטפח אותם. אם מנהלים את כוח האדם בישראל כמו שצריך, אפשר להוביל אותו למקומות נפלאים". לראיה, פסברג מספרת כי את נוהלי הבטיחות ותחקיר התאונות במפעל הם אימצו מחיל האוויר הישראלי - ללמד שמצוינות, ברמה עולמית, אינה עניין חד־פעמי בתרבות הישראלית.

ערך מוסף נדיר

ניתן להבחין במשותף בין חיל האוויר לאינטל - השילוב בין יצירתיות, יוזמה וקבלת החלטות בתנאי אי־ודאות, לבין משמעת קפדנית ונוהלי עבודה מסודרים. השילוב הזה קיים במעט מאוד חברות בישראל, אבל הוא כנראה מאפיין בולט של כל אותן חברות ישראליות שהצליחו לפרוץ וליהפך לגלובליות.

זהו ערך מוסף נדיר, שממחיש את התרומה החשובה של החברות הגלובליות לישראל - התרבות הניהולית שהן מביאות עמן, ושעשויה לחלחל דרכן לחברות נוספות במשק ולשנות את פני הניהול הישראלי. זהו נכס תרבותי־ניהולי יקר מאוד, שאם ינוצל נכון - יחזיר למשק הישראלי הרבה יותר מהפטור ממס.

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#