האוצר מתכנן לדרוש מחברות מייצאות לשלם יותר מס - חדשות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
בעקבות הביקורת

האוצר מתכנן לדרוש מחברות מייצאות לשלם יותר מס

כמה ימים לאחר שפורסם כי טבע שילמה מס של 0.3% ב-2012, נודע כי במשרד האוצר שוקלים להקטין את היקף הפטורים בחוק - אך לא צפויים לשנות את המסלול הנוגע לחברות הגלובליות, בשל החשש מתגובתן ■ בין השאר נשקלת העלאת מס על חלוקת דיווידנדים

9תגובות

>> כמה ימים לאחר שפורסם כי חברת טבע שילמה ב-2012 בישראל מס בשיעור של 0.3% בלבד מרווחיה במדינה, בין השאר בשל הטבות שמעניק לה חוק עידוד השקעות הון, נודע כי משרד האוצר שוקל לבצע שינויים בחוק זה - ולהקטין את היקף הפטור ממס הכלול בו באמצעות העלאת שיעורי המס. בין השאר, נשקלת העלאת מס על חלוקת דיווידנדים, שעשויה להגדיל מאוד את ההכנסות מהרווחים הכלואים.

חוק עידוד השקעות הון במתכונתו החדשה ‏(מ-2011‏) קובע כי כל יצואן ‏(שיותר מ-25% מתוצרתו מיועדת ליצוא‏) ישלם מס חברות של 12% במרכז הארץ ושל 6% בפריפריה. חברות גלובליות נהנות ממסלול מיוחד של מס חברות בסך 5%. בנוסף, החברות מחויבות במס של 15% על חלוקת דיווידנדים - זאת, לעומת מס חברות ומס על חלוקת דיווידינדים של 25%, שמשלמות חברות שאינן יצואניות.

יובל תבול

החוק החדש הוא מיטיב פחות מהחוק הקודם, שהיה מפורט להרבה מאוד מסלולים שונים ומסובכים, ובין השאר כלל את המסלול השנוי במחלוקת של 0% מס לחברות גלובליות - המסלול שטבע משתמשת בו. עם זאת, גם החוק החדש מעניק ליצואנים הטבת מס ניכרת בהשוואה למס החברות הרגיל בישראל.

הטבת המס בחוק עידוד השקעות הון מסתכמת כבר ביותר מ-5.8 מיליארד שקל בשנה. זהו אחד הפטורים ממס הגדולים ביותר שמעניקה המדינה. כמו כן, זוהי הטבת מס רגרסיבית מאוד. 72% מסכום ההטבה - כ-4.1 מיליארד שקל בשנה - מוענק לחמש חברות היצוא הגדולות של ישראל ‏(ככל הנראה טבע, ישקר, צ'ק פוינט, כיל, אמדוקס ואולי גם אינטל‏).

על אף הנתונים החריגים, שמעוררים ביקורת ציבורית נוקבת כבר זמן רב - במשרדי האוצר והתמ"ת מגינים על החוק, בטענה כי למדינה אין ברירה אלא להתחרות על היצואנים הגדולים, שבכל העולם מקבלים הטבות מס ענקיות ויכולים ברגע לקבל החלטה על הסטת השקעה או הסטת רווחים מישראל.

בשני המשרדים גם טוענים כי הבעייתיות הקשה בחוק - היקף ההטבה והרגרסיביות הגדולים - הם נחלת החוק הישן, וכי מרבית הבעיה תיפתר בשנים הקרובות, כאשר החוק החדש יחליף את הישן. כך, המסלול של 0% מס אינו קיים בחוק החדש, וחברות ענק כמו טבע נדרשות עתה לשלם מס מינימלי של 5%.

אף על פי כן, גם בחוק החדש שיעורי המס נמוכים - גם בהשוואה עולמית וגם בהשוואה לשיעור מס החברות הרגיל בישראל. לאור זאת, ולאור התרעומת הציבורית הרבה שמעורר החוק, במשרד האוצר שוקלים עתה למתן את ההטבות שמעניק החוק.

באוצר שוקלים להעלות את שיעורי המס מ-6% ו-12% - ככל הנראה ל-10% בפריפריה ול-15% במרכז. נוסף על כך, גם המסלול המיועד לחברות הגלובליות - המסלול הרגיש ביותר, בשל התחרות העזה בין מדינות על משיכת חברות אלה אליהן - עשוי לעבור החמרה כלשהי. ייתכן שהמס בו יועלה ל-8%-9%, במקום 5%. עם זאת, ההערכה היא שבשל הרגישות הגדולה לגבי התגובה האפשרית של החברות הגלובליות, האוצר כנראה יימנע מלשנות את המסלול הזה. עוד שוקלים באוצר להעלות את המס על חלוקת דיווידנד מ-15% ל-20%.

כל השינויים הנבחנים הם שינויים קלים בשיעור המס - עד 5% - במטרה להקטין במעט את ההטבה, אבל מבלי לחסל את החוק ומבלי לפגוע משמעותית באטרקטיביות של ישראל למשקיעים זרים.

בשלב זה שוררת הסכמה באוצר רק לגבי העלאת המס על דיווידנדים ל-20%. התקווה היא כי עצם ההכרזה על הכוונה להעלות את המיסוי על דיווידנדים תעודד חברות להקדים ולחלק דיווידנדים - במיוחד שבשנה הקרובה עומדת לזכותם הצעת חוק הרווחים הכלואים ‏(שיעור מס מופחת במיוחד על רווחים שיחולקו עד נובמבר 2013‏). בכך מקווים באוצר כי שינוי המס על דיווידנדים יצליח להכניס כספי מסים בסכום גדול כבר השנה. זאת, לעומת השינויים בשיעורי מס אחרים בחוק, שאינם צפויים להשפיע כלל השנה. בכל מקרה, מרבית החברות משלמות עדיין מס לפי חוק עידוד השקעות ההון הישן, וייקח כנראה 8-10 שנים עד ששיעורי המס של החוק החדש יקבלו ביטוי בהכנסות המדינה.

זאת גם הסיבה לכך שהאוצר בוחן בחיוב את שינוי שיעורי המס עתה. אף שהחוק חוקק לפני פחות משנתיים, ויש חשש ששינויי מדיניות תכופים ישדרו מסר שלילי, הרי שבכל מקרה שיעורי המס החדשים עדיין לא משפיעים על החברות, ולכן השינוי שלהם לא ישפיע באופן מעשי.

באוצר בוחנים שינויים בפטורים ממס נוספים. הפטור העיקרי שנמצא על הכוונת הוא הפטור ממע"מ על פירות וירקות, שהאוצר רוצה לבטל. ביטול הפטור צפוי להכניס לקופת המדינה כ-2 מיליארד שקל בשנה.

בנוגע לפטור ממס בקרנות ההשתלמות ‏(4 מיליארד שקל‏), נשמעים באוצר קולות שונים. יש במשרד מי שתובעים לבטל את הפטור כליל, יש מי שמתנגדים לכל פגיעה בו, ויש מי שמציעים למתן את היקף הפטור - למשל, באמצעות צמצום תקרת החיסכון המותרת ‏(עד שכר של 16 אלף שקל בחודש‏), או באמצעות הטלת מס רווח הון על רווחי הקרנות. כיום הקרנות פטורות גם ממס על רווחים וגם ממס על ההפקדה בהן - המעסיק מפקיד את הכסף בפטור ממס הכנסה. הפטור העיקרי בקרנות הוא הפטור ממס הכנסה, ולא הפטור ממס רווח הון - כך שהטלת מס על הרווחים תפגע אך במעט באטרקטיביות של הקרנות.

נוסף על כך, בוחנים באוצר ביטולי פטורים נוספים כמו מס שבח, וכן פטורים קטנים יותר כמו אלה המוענקים לשירותי תיירות ולספורטאים. בנוגע לפטור ממע"מ באילת יש באוצר מחלוקות, בין השאר בשל מצבה הרגיש של העיר אילת.

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עשרת הסיפורים החמים של היום ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#