השמרנות של בינו חוסכת לו תספורות קצוצות - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

השמרנות של בינו חוסכת לו תספורות קצוצות

למרבית הטייקונים בינו פשוט סגר את ברז האשראי

11תגובות

>> ביום שישי האחרון התקיימה תערוכת האמנות השנתית של בנק הפועלים למען המאבק במחלת האיידס. מי שנעדרו ממנה השנה, בניגוד לשנים קודמות, היו כל אלה שכונו עד לאחרונה טייקונים. מי שלא נעדר היה צדיק בינו, שהגיע מחויך ומלא ביטחון עצמי. לא פלא - הוא נזיל, עסקיו יציבים, והוא לא חלק מאופנת התספורות החדשה.

בימים אלה נרקמים בשוק ההון שני הסדרי חוב גדולים של חברות אחזקה הנמצאות בבעלות טייקונים: אי.די.בי אחזקות של נוחי דנקנר החייבת לבעלי האג"ח ולבנקים כ-2 מיליארד שקל, ואלביט הדמיה של מוטי זיסר החייבת לבעלי האג"ח ולבנקים 2.5 מיליארד שקל.

כפי שמסתמן, מחזיקי האג"ח בשתי חברות אלה עתידים לספוג תספורת כואבת של לפחות 50%. ואולם לא רק הם ייפגעו, אלא גם הבנקים. במקרה של דנקנר, אלה בעיקר לאומי, מזרחי טפחות ודיסקונט שחשופים בכ-600 מיליון שקל לחברות הפרטיות, גנדן וטומהוק השולטות באי.די.בי. במקרה של זיסר, הנפגע הוא בנק הפועלים שלו חייבת אירופה ישראל הפרטית, החברה-האם של אלביט הדמיה, כ-850 מיליון שקל.

מוטי קמחי

בשני הסדרים אלה - בדומה להסדרים בדלק נדל"ן של יצחק תשובה ובאמפל של יוסי מימן - הבנק היחיד שלא נמצא ברשימת הנושים הוא הבנק הבינלאומי הנמצא בשליטת בינו. הבינלאומי הוא הבנק החמישי בגודלו במערכת הבנקאות מבחינת היקף האשראי לציבור שהסתכם בסוף ספטמבר 2012 בכ-66 מיליארד שקל.

האם זה מקרי? התשובה היא לא. בינו רכש את פיבי, החברה האם של הבינלאומי, ב-400 מיליון שקל ממשפחת ספרא ב-2003. הוא אמנם שילם מחיר ששיקף לבנק מכפיל הון (יחס בין שווי שוק להון עצמי) נמוך של 0.5, אבל קיבל בנק שלראשונה בתולדותיו רשם ב-2002 הפסד בשל ההפרשות הכבדות שנעשו תחת ניהולו של שלמה פיוטרקובסקי בגין חשיפה ללווים גדולים, בעיקר בתחום התקשורת - גד זאבי (בזק) וחברת הכבלים תבל.

מאז הרכישה שינו בינו ומנכ"לית הבנק, סמדר ברבר-צדיק, את האסטרטגיה העסקית של הבנק ממיקוד במתן אשראי עסקי, כולל עסקות רכישת אמצעי שליטה ומימון נדל"ן בחו"ל שמסוכן יותר, להתמחות בתחומי קמעונות ושוק ההון, תוך רכישות של בנקים וטיוב מתמיד של תיק האשראי העסקי. שינוי זה הוביל לכך שהוצאות הבינלאומי בגין הפסדי אשראי הסתכמו בינואר-ספטמבר 2012 ב-85 מיליון שקל בלבד - 0.17% בלבד מתיק האשראי של הבנק, לעומת כ-1.7% בעת רכישת הבנק.

החשיפה של הבינלאומי לעסקות מימון ממונף מגיעה לכמיליארד שקל בלבד וכוללת חשיפה של מאות מיליוני שקלים לבעלי שליטה יחסית נזילים כמו שרי אריסון, לב לבייב, קרן איפקס, מאיר שמיר ושאול אלוביץ'. למרבית הטייקונים בינו פשוט סגר את ברז האשראי.

אסטרטגיית השמרנות של בינו באה לידי ביטוי לא רק בבנק הבינלאומי, אלא גם בחברת האנרגיה פז שלא התפתתה - כמו דלק אירופה של יצחק תשובה ואלון USA של דודי ויסמן ושרגא בירן - להתמנף ולרכוש תחנות דלק, חנויות נוחות ובתי זיקוק בעסקות של מאות מיליוני דולרים בארה"ב ובאירופה, ושוק ההון בישראל יודע להעריך זאת. האג"ח של פז נסחרות כיום בתשואות לפדיון יציבות של עד 4%. גם בחברה הפרטית שלו, בינו אחזקות, בינו כמעט שאינו ממונף, וחלק ניכר מהאשראי שנטל ב-1999 לרכישת פז כבר החזיר לבנק לאומי באמצעות הדיווידנדים שחילקה פז.

ייתכן שאסטרטגיה זו פגעה בבנק הבינלאומי שלא נהנה כמו הבנקים האחרים מרווחים בעסקות אשראי בתקופות הגאות. ייתכן שאסטרטגיה זו פגעה גם בהרחבת מנועי הצמיחה של פז, אבל בימי משבר אלה, כשאנו עדים לנפילה של מרבית הטייקונים הממונפים, נראה כי המיקוד והשמרנות של בינו מוכיחים עצמם. בינו נזיל ומסוגל להרים כמעט כל עסקה שירצה תחת מגבלות ועדת הריכוזיות.

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#