האוצר שוקל נסיגה חלקית מרפורמת בכר - מוטרד מכך שהכסף לא מגיע למקומות הנכונים - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

האוצר שוקל נסיגה חלקית מרפורמת בכר - מוטרד מכך שהכסף לא מגיע למקומות הנכונים

צוות בראשות מנכ"ל האוצר בוחן את ההידרדרות הנמשכת בתפקוד שוק ההון הישראלי ■ בין השאר, נבדקת האופציה לאפשר לבנקים קטנים לרכוש מחדש שליטה בקופות גמל ■ כןעומדות על הפרק אפשרויות למיזוג או לשיתוף פעולה עם בורסות בחו"ל

60תגובות

>> משרד האוצר בוחן מחדש את רפורמת ועדת בכר. הבדיקה מתייחסת להידרדרות הנמשכת בתפקודו של שוק ההון הישראלי, ולהשפעותיה על פוטנציאל הצמיחה של המשק. הבדיקה מתבצעת במסגרת צוות הבוחן את הכשלים בתפקודו של שוק ההון, בראשות מנכ"ל משרד האוצר, דורון כהן. הכוונה היא כי הצוות ימפה את הכשלים בשוק ההון, המחייבים את טיפולה של הממשלה הבאה.

ב-2012 הידרדרו מחזורי המסחר בשוק המניות הישראלי לכ-1.1 מיליארד שקל ביום, ירידה של 55% בהשוואה ל-2010. בשנה החולפת גייסו הון בשוק המניות רק 58 חברות, אף אחת מהן אינה חברה חדשה. היקף הגיוסים הסתכם ב-3.1 מיליארד שקל - רבע מהסכום שגויס ב-2010. במהלך השנה נמחקו 44 חברות מהמסחר בבורסה. מספר החברות הרשומות למסחר כיום הוא 552 - המספר הנמוך ביותר זה יותר מעשור.

שוק איגרות החוב הקונצרניות ממשיך לתפקד, אבל גם הוא מצוי בנסיגה: היקף הגיוסים ב-2012 עמד על 28 מיליארד שקל (בלי חברת חשמל), לעומת 42 מיליארד שקל ב-2010.

הנתונים הנמוכים מלמדים כי שוק ההון המקומי מתקשה לתפקד, ואינו מצליח למלא את תפקידו כמתווך בין החוסכים (משקי הבית) למשקיעים (חברות, פרויקטי תשתיות ונדל"ן, עסקים קטנים). בכך, תרומתו של שוק ההון לצמיחת המשק נפגעת באופן חמור.

הצוות במשרד האוצר אינו עוסק בשלב זה בהצעת פתרונות לבעיות הקיימות בשוק, אלא רק ממפה את הבעיות - ומסמן הצעות לפתרון, שיצטרכו להיבחן לעומק לאחר הקמת הממשלה החדשה. כך, הצוות בוחן את עצם קיומה של הבורסה בישראל, לאור הטענות כי הבורסה כאן סובלת מחיסרון של קוטן, ובפועל אין לה זכות קיום. אפשרויות למיזוג או לשיתוף פעולה עם בורסות גדולות יותר בחו"ל עומדות על הפרק.

הכסף לא מגיע למגזרים הקריטיים

הצוות בראשות מנכ"ל האוצר בודק גם את מערכת היחסים בין שני המתווכים הפיננסיים הגדולים במשק - הבנקים והגופים המוסדיים. הגופים המוסדיים הם המתווך הפיננסי הגדול ביותר. יש להם כיום נכסים בסך טריליון שקל, ובתוך עשור הנכסים צפויים לגדול ל-2 טריליון שקל, אבל הם סובלים מבעיות מקצועיות רבות. בין השאר, המוסדיים אינם עוסקים כלל בהשקעות או במתן אשראי לעסקים קטנים ולמשקי בית, ובכך אינם תורמים כלל לצמיחת המשק בשני מגזרים קריטיים אלה.

ניסיונות שנעשו להכניס את המוסדיים לתחומי השקעה חדשים, באמצעות קרנות המתמחות בהשקעה בנדל"ן (רי"ט), ביו-טכנולוגיה או בנייה להשכרה, לא צלחו - כשלים טכניים מנעו מהמוסדיים להשקיע בכלים אלה.

באוצר בוחנים כיום אם יש דרך להתגבר על הכשלים הטכניים המונעים השקעה בקרנות היעודיות, בין השאר באמצעות הקלה על רישום ההשקעה באותן קרנות שלא במסגרת דמי הניהול של המוסדיים.

המצב שנוצר, לפיכך, הוא שהכסף נמצא אצל המוסדיים, אבל מגבלות של ידע ומקצועיות מונעים מהם לתעל אותו לענפים שיתמכו בצמיחת המשק. לבנקים יש הרבה פחות כסף, אבל יש להם את המקצועיות ואת הנגישות להגיע לענפים החשובים לצמיחה.

במשרד האוצר מנסים לבדוק האם יש דרך לגשר בין הידע והיכולת של הבנקים ובין הכסף שמצוי בידי המוסדיים. באוצר היו רוצים לעודד שיתופי פעולה בין הבנקים למוסדיים, שיביאו להעברת הכסף המצוי בידי המוסדיים לבנקים. כך, נבחן אימוץ מסקנות ועדת צבי אקשטיין בנוגע לאיגו"ח חובות בנקים - כלי שבאמצעותו הבנקים יוצרים תיקי הלוואות ולאחר מכן מוכרים את ההלוואות בשוק ההון, דבר שמשחרר לבנקים הון ליצירת הלוואות חדשות.

כלי נוסף שנבחן הוא לאפשר למוסדיים להגדיל את השקעתם בבנקים, ובכך לאפשר לבנקים להגדיל את הונם באמצעות גיוסים בשוק ההון. כבר כיום, יש לציין, קיימת הקלה בהשקעת המוסדיים בבנקים - הם יכולים להשקיע בבנק בודד 7.5% מהונם, במניות ובפיקדונות, במקום 5% בכל חברה אחרת - ונבחן אם יש מקום להרחיב את ההקלה.

בנוסף, עומדת על הפרק אפשרות לבצע נסיגה חלקית מרפורמת בכר, ולחדש את קשר הבעלות בין הבנקים ובין הגופים המוסדיים. משמע, לאפשר לבנקים קטנים (לא ברור על אילו בנקים תוחל הגדרה זו) לרכוש מחדש בעלות על קופות גמל או קרנות פנסיה. באוצר אומרים כי חלפו שמונה שנים מאז רפורמת בכר, ויש מקום לבחון מחדש את ההמלצות - ולבצע תיקונים מינוריים במידה ויימצא לנכון.

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#