איך עושים קופה על חשבון עמיתי הגמל

בתי ההשקעות מחויבים לבצע את המקסימום כדי שגם החוסכים יפרשו עשירים

אסא ששון
אסא ששון

בתחילת 2007 רכש דש-איפקס את קופת הגמל תגמולים מבנק הפועלים תמורת 31 מיליון שקל. היקף הנכסים של תגמולים הסתכם באותה העת ב-4.5 מיליארד שקל, ומספר עמיתיה הגיע ל-150 אלף.

אחת הדרכים למדוד את גובה המחיר בעסקות היא לבדוק את היחס בין המחיר לנכסים. המחיר ששילם דש איפקס היה 0.6% מהנכסים (31 מיליון שקל חלקי 4.5 מיליארד שקל). לשם השוואה, פסגות רכש את קופת הגמל גדיש שניהלה 20 מיליארד שקל, תמורת 629 מיליון שקל - כלומר, 3.1% מהנכסים. לפיכך, דש-איפקס שילם מחיר נמוך מאוד.

עידו נויברגר וויקטור שימריךצילום: תומר אפלבאום

עידו נויברגר וויקטור שימריך היו אלה שניהלו באותה העת את דש-איפקס. לאחר רכישת תגמולים דאגו השניים לקונה, אלי ברקת מ-BRM, שרכש את השליטה בדש איפקס ב-2010 ב-500 מיליון שקל. השניים גזרו מהמכירה קופון אישי של כ-80 מיליון שקל, כל אחד. רכישת תגמולים במחיר כה נמוך הסתדרה עם היכולות המסחריות והפיננסיות של השניים, ובכל זאת, נראה כי למחיר הנמוך היה מרכיב נוסף: רווחיות הקופה היתה נמוכה.

העמיתים בקופה שילמו דמי ניהול רק על הפקדות חדשות (וגם אלה היו נמוכים), ואילו על הצבירה (כלומר, על הכסף הצבור בקופה) הם כלל לא שילמו דמי ניהול. ההצטרפות לקופה היתה פתוחה בפני כל אחד, אבל העמיתים היו בעיקר אנשי בנק הפועלים וחברי מועדון "חבר" (כוחות הביטחון) שקיבלו מהבנק תנאים משופרים - אי תשלום דמי הניהול היה מעוגן בחוזה. בדש-איפקס קיוו כי העמיתים, שמרביתם חוסכים בקופת הגמל עוד משנות ה-60, לא יוכלו להוכיח (או לזכור) את התנאים המקוריים להצטרפות לקופה, כך שיהיה נוח להעלות את דמי הניהול. ואכן כך היה. לאחר הרכישה העלו בחברה את דמי הניהול (על הצבירה) לרמה של 0.25% ולאחר מכן - לרמה של 0.5%.

ואולם לרוע מזלם, נתקלו שימריך ונויברגר ברו"ח ישראל גרינברג בן ה-78 ששמר על החוזה המקורי. גרינברג פנה לשניים בדרישה פשוטה: אנא כבדו את החוזה שעליו אתם חתומים, שכן, כמקובל, חוזים צריך לכבד, ואת זאת שימריך ונויברגר יודעים היטב. בדש-איפקס קצת זילזלו בגרינברג. הם קיימו עמו כמה פגישות, משכו אותו, ולבסוף הסכימו לפשרה: נפחית את דמי הניהול ל-0.25%, והחל ב-2012 לא תשלם דמי ניהול, אבל מה שגבינו ממך במשך כל השנים - לא יוחזר.

גרינברג, שהיקף החיסכון שלו בקופה אינו מבוטל - 4 מיליון שקל, החליט להשיב מלחמה. הוא הגיש נגד דש-איפקס תביעה ייצוגית בסך 195 מיליון שקל. בדש-איפקס דיווחו כי "מדובר בתובענה נטולת ביסוס משפטי, וסיכויי התביעה קלושים". בדש-איפקס גם הבהירו כי לא היה ידוע להם על קיומו של החוזה המקורי.

האם החושים העסקיים החדים של נויברגר ושימריך הטעו אותם? או שאולי אינם מוכנים להודות כי עוד בעת הרכישה הם תיכננו להעלות את דמי הניהול בעתיד תוך התעלמות מהחוזה המקורי? ייתכן שהצדק המשפטי עם דש איפקס, והחוזה המקורי כבר אינו תקף. ואולם התופעה של העלאת דמי הניהול בקופות הגמל לאחר רכישתן מהבנקים אינה אופיינית רק לדש. בתי ההשקעות רכשו את הקופות בהלוואות ונדרשו לממן את הרכישה, והדרך הקלה והפשוטה היתה באמצעות העלאת דמי ניהול.

הפתרון לתופעה זו אינו מצוי בהסכם כזה או אחר, אלא בטיפול שורש עמוק. על בתי ההשקעות להבין כי שירות ותשואה ללקוחות הם אבן היסוד לקיומם, וכי הם מחויבים לבצע את המקסימום כדי שלא רק המנהלים יפרשו לפנסיה עשירים - אלא גם החוסכים.

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ