עצם בגרון של מנהלי החברות הציבוריות - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

עצם בגרון של מנהלי החברות הציבוריות

בעלי עניין רבים רואים באנטרופי הטרדה, מכיוון שבמשך שנות דור הם לא הכירו בכך ולא הבינו את העובדה שמישהו רשאי בכלל להתערב בהחלטותיהם

15תגובות

עו"ד פיני רובין, מצמרת המשפטנים הפרטיים בישראל, מצא באחרונה הזדמנות בכנס להסביר כי "לא מתקבל על הדעת שאנטרופי תנהל את החברות". אנטרופי היא הגוף היחיד שממליץ כיום לגופים מוסדיים כיצד להצביע באסיפות העוסקות ברובן בענייני שכר הבכירים לפי תיקון 20 לחוק החברות, וגם בהחלטות עסקיות של בעלי עניין.

רובין נימק את דבריו בכך "שהדירקטוריון מכיר את החברה מקרוב, יודע את שוויה ומה טוב לה, ופתאום הוא צריך להסביר את עצמו לערב רב של בעלי מניות הכוללים את גברת כהן מחדרה, האוחזים לזמן קצר במניות". לדעתו של רובין, התיקון יגרום לאי סדר, ריבוי תביעות ופחד מצד הדירקטורים המכהנים עקב האחריות המוטלת על כתפיהם. נשמע ממש נימוק מצוין לקיומה של אנטרופי ולצורך שלה לפעול בשוק הון מבולבל ופרוע.

דודו בכר

בואו נבחן את עצם הצורך באנטרופי לאור שורה ארוכה של נתוני שכר עצומים בחברות מפסידות (כמו אמפל, דיסקונט השקעות ואי.די.בי), או לחילופין עסקות בעלי עניין שתמיד היטיבו עם בעלי העניין ולא עם הציבור.

אנטרופי תקועה ליועצים ועורכי דין רבים כעצם בגרון. היא מתריעה (לא מספיק) על הסכמי שכר חריגים לדעתה, בהתחשב במצב העסקי של כל חברה ולאור כדאיות מתן שכר גבוה או עסקות בעלי עניין. בעלי עניין רבים רואים באנטרופי הטרדה, מכיוון שבמשך שנות דור הם לא הכירו בכך ולא הבינו את העובדה שמישהו רשאי בכלל להתערב בהחלטותיהם. הם גייסו הון מהציבור, אבל המשקיעים אינם נספרים כשבאים לדון בהחלפת המרצדס של בעל השליטה או בהעסקת קרוב משפחתו כיועץ מיוחד ליו"ר בשכר שמן.

דווקא הנימוק שהעלה רובין לפחד מצד הדירקטורים מצדיק לחלוטין את פעילותה של אנטרופי. אם הדירקטורים היו חוששים כבר לפני שנתיים, ייתכן שלא היו מאשרים לדיסקונט השקעות את רכישת "מעריב", שגרמה נזק של כ-350 מיליון שקל. אולי הפחד היה מונע בזמנו את עסקת ישראייר? ייתכן שהפחד היה גורם לדירקטורים לשקול שוב אם לרכוש אדמה חקלאית בקזחסטאן או בקירגיזיה? הפחד מהאחריות חייב לחלחל לדירקטורים, במיוחד לנציגי הציבור, מאחר שהם מקבלים שכר הולם ומביאים כישורים לתפקיד שמתגלים בדיעבד ככושלים. יתרה מכך, הדירקטוריון פועל ומחליט גם לגבי כסף ציבורי, דבר שבוודאי מחייב שבעתיים זהירות.

באנטרופי עצמה יש צורך במקצה שיפורים. בחינת התנ"ך של אנטרופי, המשמש אותה לקביעת עמדותיה והמלצותיה, מראה כי רוב ההמלצות הגיוניות, להוציא סעיפים הנוגעים לדירקטוריון ראוי של חברה ציבורית. מבחינתי, דירקטור חיצוני יכול לכהן יותר מתשע שנים דווקא משום שהוא מכיר לפני ולפנים את החברה לעומקה. ראוי שיותר משליש מהדירקטורים יהיו בלתי תלויים או חיצוניים.

מבלי להיכנס לוויכוח על התנ"ך של אנטרופי, ברור שעצם קיומה ומתן המלצותיה מונע השתוללות מיותרת בכסף ציבורי, ודי בכך להצדיק את קיומה. צריך לקוות שיהיו בשוק ההון עוד חברות כאנטרופי.

הכותב הוא פרופסור ודקאן המרכז ללימודים אקדמיים, לשעבר נציב שירות המדינה והממונה על השכר באוצר

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#