ראש בריא למיטה חולה? דוידי מקבל את אל על עם פריון נמוך, צי ישן וחולשה פיננסית - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
ניתוח

ראש בריא למיטה חולה? דוידי מקבל את אל על עם פריון נמוך, צי ישן וחולשה פיננסית

קרן פימי, שצפויה לשלם 60 מיליון דולר תמורת 42% ממניות אל על, כמעט לא נתקלה עד כה בחברות עם ועדי עובדים מיליטנטיים המסכלים כל תוכנית הבראה ■ על כן נבנתה העסקה כך שעיקר ההשקעה תבוצע רק אם ייחתם בחברה הסכם עבודה קיבוצי שישביע את רצונה

41תגובות

>> קרן פימי, בהנהלת ישי דוידי, ביצעה עד כה 67 השקעות ומימשה 37 מהן בתמורה כוללת של 1.7 מיליארד דולר. פימי ידעה להשקיע בחברות שהתקרבו לסוף דרכן הכלכלית, כמו תדיראן קשר, תדיר-גן או סולבר, להשביחן ולמכור אותן ברווח נאה. חלק מההשקעות לא עלו יפה, כמו בתפרון או בפולגת.

ההשקעה המסתמנת בחברת אל על - 60 מיליון דולר תמורת 42% ממניותיה - נכללת לכאורה בקבוצת החברות הזאת, ולמרות זאת היא חורגת בלא מעט מדדים מהפרופיל הטיפוסי של החברות בתיק ההשקעות של הקרן, שמתמקדת בחברות יצואניות עם יתרון טכנולוגי ותזרים מזומנים חזק.

אל על נהנית עדיין מנתח שוק גבוה ומיצוב חזק יחסית, אך היא פועלת בענף רווי רגולציה שמשפיע באופן מהותי על יכולתה להתחרות בצורה אפקטיבית בעשרות החברות הזרות שפועלות בשוק התעופה. פימי לא נתקלה עד כה, למעט במקרה של ההשקעה בתדיראן קשר, בחברות עם ועדי עובדים כה מיליטנטיים והסכמי עבודה קיבוציים שסיכלו כל תוכנית הבראה וכל התאמה של עלויות התפעול לשינוי המהותי בסביבתה העסקית. על כן נבנתה העסקה כך שעיקר ההשקעה של פימי, 30-50 מיליון דולר מתוך השקעה כוללת של 60 מיליון דולר, תתבצע רק אם אל על תחתום על הסכם קיבוצי חדש עם עובדיה בתנאים שיהיו לשביעות רצונה של פימי ולפי שיקול דעתה הבלעדי. פימי אמורה להזרים 30 מיליון דולר מסכום זה עד סוף אוגוסט 2013, אך היא רשאית להאריך את מועד ההשקעה עד סוף 2013.

ישי דוידי
יונתן בלום

פימי מסכנת, אם כן, סכום של 10 מיליון דולר, שאותו תשקיע באופן מיידי - 5 מיליון דולר בהזרמה לחברה תמורת 5.7% ממניות החברה בפרמיה של 37% מעל מחיר השוק, ו-5 מיליון דולר ברכישת מניות מידי חברת כנפיים שבשליטת משפחת בורוביץ', כך שבתום השלב הראשון תחזיק ב-11.4% מאל על. יש סיכוי נמוך שמניית אל על תעלה למחיר הרכישה אם ייכשל הניסיון להגיע להסכם עבודה קיבוצי חדש, וגם כך פימי תתקשה לממש את השקעתה במניות. אפשר להעריך אפוא שאם העסקה לא תתקדם לשלבים השני והשלישי, ההשקעה באל על תתגלה כעסקה גרועה בעבור פימי.

שכר שנתי של 100 אלף דולר

פימי מדגישה שהסכם העבודה החדש חייב לענות על תנאים שיהיו לשביעות רצונה ולפי שיקול דעתה הבלעדי. נראה כי פימי לא תשקיע באל על אלא אם הסכם העבודה החדש יבטיח את יכולתה להתחרות בצורה אפקטיבית. לא מיותר להזכיר שרק במחצית אוקטובר 2012 נסוגה פימי מהשקעה של 25 מיליון דולר ברכישת השליטה בגדות ביוכימיה מקבוצת תשובה, לאחר שהגיעה למסקנה שללא השקעות מסיביות בשדרוג הטכנולוגיה של גדות היא לא תהיה מסוגלת להתחרות בשוק העולמי.

ההסכם החדש אמור לחתוך את הוצאות השכר של אל על לרמה שתגן עליה גם אם הסכמי השמים הפתוחים בין ישראל לאיחוד האירופי ייחתמו בסופו של דבר במתכונת שמגלמת את הפרוטקציוניזם של רשויות התעופה האירופיות - כלומר באופן שמונע מאל על, ישראייר וארקיע את האפשרות לקבל מועדי נחיתה והמראה ותדירויות טיסה זהים לאלה שיקבלו מתחרותיהן בנתב"ג, ולא מתחשב בחוקי ההגבלים העסקיים השונים, בהוצאות הביטחון ובמגבלות הביטחון על נתיבי טיסה.

החתימה על הסכם עבודה קיבוצי חדש קריטית במיוחד בהקשר של הסכם השמים הפתוחים, שצפוי להגדיל משמעותית את נוכחותן והיקף פעילותן של חברות Low Cost מסוגן של ריינאייר ואיזי ג'ט. בדיקה השוואתית של הוצאות השכר של אל על לעומת חברות זרות, כולל חברות Low Cost, מלמדת עד כמה תתקשה אל על בתחרות כזאת מצד אחד, ועל פוטנציאל ההתייעלות והחיסכון שגלום במצב הנוכחי מצד שני. מימוש פוטנציאל זה הוא כנראה אחד הרכיבים החשובים בעסקה, שעשוי לסייע לפימי לייצר תשואה סבירה על השקעתה.

הוצאות השכר של אל על ב-2011 הסתכמו ב-450 מיליון דולר, שהם 22% ממחזור ההכנסות, כלומר עלות שכר שנתית ממוצעת של 77.5 אלף דולר לעובד. בהתחשב בעובדה שעם 5,791 עובדי אל על נכון לסוף 2011 נמנו 1,955 עובדים זמניים, כלומר שליש, ברור שהעלות של עובדיה הקבועים של החברה אינה רחוקה מ-100 אלף דולר.

השכר הממוצע של עובדי אל על גבוה ב-23% מעלות השכר של עובדי ריינאייר האירית וב-14% מהשכר של עובדי דלתא האמריקאית. פערי השכר מרשימים עוד יותר כאשר מתאמים את שכר עובדי אל על לתמ"ג האמריקאי, שכן אז הוא שקול ל-120 אלף דולר. שכר עובדי אל על בולט על רקע ההרעה בסביבתה העסקית של החברה. עלות השכר של אל על גדלה בשנים 2005-2011 ב-34%, אף שבתקופה זו מספר החברות המפעילות טיסות סדירות מנתב"ג גדל מ-37 ל-63, ומספר המושבים בטיסות הסדירות של החברות הזרות גדל ב-108%.

בלומברג

חידוש צי המטוסים יעלה 2 מיליארד דולר

אחת האופציות הנשקלות באל על כדרך להתמודד עם תנאי הסכם השמים הפתוחים היא פיצולה לחברה אחת שתפעל במודל Low Cost ליעדים קצרי טווח באזור הים התיכון ואירופה, ולחברה נוספת שתפעל ביעדים ארוכי הטווח ותציע שירות ברמה גבוהה. ואולם, השכר הגבוה של עובדי אל על מצד אחד, והעובדה שההכנסה לעובד באל על היתה 350 אלף דולר לשנה, כלומר נחותה ב-21%, ב-41% וב-50% מההכנסה לעובד בדלתא, ריינאייר ואיזי ג'ט בהתאמה מצד שני, מביאים למסקנה כמעט בלתי נמנעת שלנוכח הפריון הנמוך של עובדי אל על, סיכוייה להתחרות בתנאי שמים פתוחים נמוכים ביותר.

הערכה זו מתחזקת כשבוחנים את צי המטוסים המיושן של אל על. הרווח התפעולי התזרימי של החברה (Ebitda), כלומר הרווח התפעולי בניכוי פחת והפחתות, בעיקר על המטוסים שבבעלותה, הסתכם ב-127 מיליון דולר בינואר-ספטמבר 2012, לעומת 28 מיליון בתקופה המקבילה ב-2011. התנודתיות החדה ב-Ebitda, שמושפעת ממחירי הדלק הסילוני ורמת התחרות, היא מכשול משמעותי בפני יכולתה של אל על לעמוד בהתחייבויות הפיננסיות ולממן את ההשקעות הנדרשות בחידוש צי המטוסים, שצפויות להסתכם ב-2 מיליארד דולר.

צי המטוסים של אל על מונה 37 מטוסים בבעלות ובחכירה, ומתחלק ל-7 סוגים שונים של מטוסים. הגיל הממוצע של צי המטוסים הוא 13.4 שנים. המספר הגדול של סוגי מטוסים גורר אתו הוצאות גבוהות על תחזוקה ועל חלקי חילוף, והגיל הממוצע הגבוה של המטוסים מגדיל משמעותית את הוצאות הדלק, שהיו 32% ממחזור ההכנסות של החברה בינואר-ספטמבר 2012, ומקטין את האטרקטיביות של הטיסה ויכולתה של אל על להתחרות בפלח הפרימיום של נוסעי מחלקות העסקים והמחלקות הראשונות.

היכולת של אל על להעלות את הרווח התפעולי התזרימי לרמה יציבה של 150 עד 200 מיליון דולר לשנה באמצעות חיתוך של 10%-15% לפחות בעלות השכר, חיונית לשם ביצוע ההשקעות בחידוש צי המטוסים, שיביא מצדו להקטנת ההוצאות על דלק סילוני ולשיפור במיצובה התחרותי במחלקות שהן מרכז הרווח לחברות התעופה - עסקים וראשונה.

אל על עשויה לקבל אשראי מיצרני המטוסים בואינג ואיירבאס בשיעור גבוה מההשקעה המוערכת ב-2 מיליארד דולר, אלא שההון העצמי הנמוך והרווחיות הנמוכה עלולים לגרום לכך שהחברה תיכנס למשבר הרבה לפני שתוכל לממש תוכניות אסטרטגיות. ההון העצמי של אל על מסתכם ב-168 מיליון דולר בלבד, שמממן רק 10.7% מהנכסים, והוא מורכב בעיקר מ-25 מטוסים, שהנהלת אל על עושה מאמצים ניכרים מדי רבעון להסביר מדוע לא תבצע הפרשה לירידת ערכם אף שמחירי השוק שלהם נמוכים במידה ניכרת ממחירי השוק שלהם. שנתיים נוספות של הפסדים בהיקף של 50 מיליון דולר, מהסוג שחוותה ב-2011, עלולות לקרב את הרגע שבו אל על תגיע למצב עדין עם הבנקים ותתקשה להמשיך בתוכניות ההצטיידות שלה.

אל על זקוקה אפוא להגדלת ההון העצמי, אך שספק אם חברת כנפיים, המחזיקה ב-40% ממניותיה, היא הכתובת לכך. כנפיים, שבשליטת משפחת בורוביץ' המסוכסכת, סובלת מנזילות נמוכה, ולהערכת חברת הדירוג מדרוג, תוכל לשרת את חובה ב-2013 בקושי ותידרש לגיוס מקורות נוספים, מה שמסביר ככל הנראה את מכירת 5% ממניות אל על לפימי. השקעה של הבעלים חיונית גם מפני שהעובדים, בתמיכת חוות דעת שהכין בעבורם ירון זליכה, יתנו ככל הנראה כל תרומה להסכם ההבראה בהשקעה נוספת של בעלי החברה ובקיצוץ בשכר ההנהלה.

עוד נפילה של משפחת בורוביץ'

ההעברה המסתמנת של השליטה באל על מידי כנפיים לידי קרן פימי מסמנת שלב נוסף בנסיגה של בני הזוג תמי ודדי בורוביץ'.

משפחת בורוביץ' ידעה שני כישלונות צורבים במחצית העשור הקודם. רשת קלאבמרקט, שהיתה בשליטתם, קרסה ביולי 2005 ונמכרה על ידי הכונס לשופרסל בתחילת 2006, בשווי של 800 מיליון. הבורוביצ'ים, שרכשו את השליטה בקלאבמרקט מידי אליעזר פישמן והאגודה הצרכנית קו-אופ צפון תמורת 100 מיליון דולר, איבדו לא רק את כל השקעתם, אלא ספגו מכה קשה למוניטין שלהם, אף שהספקים קיבלו חלק ניכר מחובה של הרשת כלפיהם. סביר להניח שהנפילה מכאיבה עוד יותר כיום, כשתמי ודדי בורוביץ' צופים באנשי עסקים מובילים מספרים ללא הינד עפעף את המוסדיים, הבנקים ומשקיעים פרטיים. המינוף ולחץ הבנקים אילצו את קבוצת בורוביץ' להיפרד באוקטובר 2010 גם מהשליטה בחברת גרנית, שמחזיקה בסונול, סופרגז, טמבור וחברת ההתפלה GES.

חברת קנית, שבשליטת איש העסקים דוד עזריאלי, רכשה את השליטה בחברת גרנית (53%) לפי שווי חברה של 275 מיליון דולר מידי חברת בורוגלן, שבבעלותם השווה של משפחת בורוביץ' וחברת גלנקור. זאת, 8 שנים לאחר שאלו רכשו את השליטה בה (56%) לפי שווי של 175 מיליון דולר. משפחת בורוביץ' וגלנקור אמנם קיבלו בדרך דיווידנד של 400 מיליון שקל - אך חלום האימפריה הצרכנית שתכלול תעופה, קמעונות מזון ודלקים - נגוז.

ההשקעה באל על, שהתבצעה במסגרת הפרטת החברה ביוני 2003, היתה אמורה להיות אחת הטובות של משפחת בורוביץ' - שהתמחתה במימון מטוסים כבעלי השליטה בחברת כנפיים. כנפיים רכשה את ההחזקה הראשונית בחברה לפי שווי של 55 מיליון דולר, אך הגדילה את אחזקותיה מ-22% ל-55% מאוחר יותר.

אייל טואג

אל על, שמיעטה לחלק דיווידנדים, נסחרת בשווי של 61 מיליון דולר. מכירת 5% ממנה לפי שווי חברה שגבוה ב-37% משוויה בבורסה לא ממש מנחמת אם נזכור שהבורסה עלתה ב-130% מאז שהשקיע משפחת בורוביץ' באל על.

מתקרבים למסלול המראה? מו"מ להסכם קיבוצי באל על

המשא ומתן בין הנהלת אל על לנציגות העובדים וההסתדרות על הסכם עבודה קיבוצי חדש מתקדם במקביל לעסקה המתגבשת לכניסת קרן פימי, בהנהלת ישי דוידי, לשליטה משותפת באל על לצד משפחת בורוביץ'. השלמת עסקת פימי מותנית בחתימה על הסכם קיבוצי חדש. הניסיון לסיים עד סוף ינואר את המגעים על הסכם עבודה קיבוצי כחלק מתוכנית התייעלות בחברה לא צלח, והשיחות המרתוניות יימשכו השבוע.

לדברי יו"ר ועד עובדי אל על, אשר אדרי, "אנו מקבלים בברכה כל בעלים חדשים שיזרימו כסף כדי להבריא את החברה. תמיד צידדנו בצעד כזה ותמיד אמרנו שאם רוצים להבריא את החברה חייבים להכניס הון, ולא להתייעל רק על גב העובדים. אנו בעיצומו של משא ומתן עם ההנהלה על הסכם קיבוצי, והדרישות שלנו לא השתנו".

בסוף השבוע העלתה נציגות העובדים הצעה חדשה בפני הנהלת החברה, ולפיה ייחתם הסכם ביניים לשנה אחת - במקום חמש שנים, תוקפו של ההסכם הקודם - שעיקרו הקפאת המצב הנוכחי ושמירה על שקט תעשייתי. במשך זמן זה יימשכו השיחות עם כל אחד ממגזרי העובדים, ולאחר מכן יחולו צעדי ההתייעלות באופן פרטני על כל אחת מקבוצות העובדים.

באל על מועסקים כ-6,000 עובדים, מתוכם כ-4,000 קבועים וכ-2,000 זמניים. מבין העובדים הקבועים כ-550 הם טייסים. ההסכם הקיבוצי מסדיר את כל תנאי העבודה של העובדים הקבועים, בהם סדרי עבודה, זכויות וחובות בסיסיות, תמריצי פריון, מינויים והצבות בחו"ל, מכרזים פנימיים, ביטוחים, הסדרים פנסיוניים, סדרי פיטורים, טיפול בעבירות משמעת, זכויות לכרטיסי טיסה חינם וכן מנגנון לפתרון חילוקי דעות.

עובדי החברה הקבועים מדורגים לפי רמות שונות: עובדי קרקע, אנשי צוות אוויר ותיקים, אנשי צוות אוויר חדשים, דיילי אוויר ותיקים ודיילי אוויר חדשים. שכרם הממוצע של עובדי הקרקע באל על הוא כ-5,000 שקל בחודש, ואילו שכרם הממוצע של טייסים בדרגת קצין ראשון הוא כ-20 אלף שקל. קברניטים ותיקים משתכרים עד כ-50 אלף שקל לחודש. דיילים ותיקים משתכרים כ-6,000 שקל בממוצע (שכר בסיס) ודיילים חדשים משתכרים כ-4,500 שקל.

פז בר

גם לאחר שהופרטה, יחסי עבודה עכורים והסכם עבודה קיבוצי קשיח מנעו עד כה מהנהלת החברה לנקוט צעדי התייעלות משמעותיים, שהיו מציבים את אל על בעמדת תחרות. בעוד חברות ממשלתיות אחרות שהופרטו עברו רפורמות במבנה הארגוני, כל הניסיונות לצעד כזה בחברת התעופה כשלו. ועדי עובדים דומיננטיים סיכלו לא אחת את הכוונות להוביל שינוי מהותי, אף במחיר עימות עם ההסתדרות.

את יוסי לוי, ראש הוועד הקודם, שלא אחת בחר להתעמת עם ההנהלה וההסתדרות, החליף הפעם אדרי, הנחשב ללוחמני פחות ושואף לשיתוף פעולה עם ההנהלה בחסות ההסתדרות. מנגד, אל על שכרה את שירותיו של רו"ח משה ליאון, לשעבר מנכ"ל משרד ראש הממשלה, לייצגה במשא ומתן, ואליו צירפה כיועץ את ליאור לוטן, ראש מחלקת שבויים ונעדרים לשעבר בצה"ל. עד כה ייצגו את ההנהלה ואת הבעלים המנכ"ל אליעזר שקדי, או סמנכ"ל משאבי אנוש בחברה, ראובן וירובניק.

נציגות העובדים שכרה את שירותיו של רו"ח ירון זליכה, שהכין בעבורה חוות דעת כלכלית על מצבה של אל על והמליץ על תוכנית התייעלות חדשה במטרה "לסייע בהצלתה של החברה הן במישור הכספים, הנדרשים לאל על כאוויר לנשימה, הן במישור מערכת היחסים בין העובדים, ההנהלה ובעלי השליטה", כהגדרתו.

התוכנית משמשת לנציגות העובדים כבסיס למשא ומתן עם ההנהלה, וזליכה מעריך כי "אל על זקוקה להקטנת ההוצאות השנתיות ב-35 מיליון דולר לכל הפחות. זאת בהתחשב בגירעון המסתמן בתזרימיה, לצד הזרמת הון נדרשת בהיקף של 50-70 מיליון דולר".

"ברבעון האחרון של 2012 העובדים הקפידו ללכת לקראת ההנהלה כדי לשפר את התוצאות השנתיות של החברה. כך לדוגמה, גילינו גמישות בעניין שליחת מכונאים לחו"ל. הטייסים אף הם נמנעו מלעבוד לפי הספר, וביצעו טיסות נוספות כשהתבקשו לעשות כן", אמר מקור המקורב לשיחות. "בארבעת החודשים האחרונים אנו עדים למאמץ שיווקי ניכר מצד ההנהלה. תמיד טענו שההנהלה לא נוקטת צעדי מכירה אגרסיביים מספיק, ולפני שהיא באה בדרישות לעובדים עליה לפעול להגדלת הכנסות החברה. זה השתנה, ואני מקווה שההנהלה תשכיל להפוך את שני הרבעונים הראשונים של השנה, שעל פי רוב הם גירעוניים, לטובים יותר", אמר.

עם זאת, לדבריו, "איום הכרזת סכסוך העבודה ונקיטת צעדי מחאה מעשיים טרם הוסר. ההנהלה יודעת שאם יהיו הפרות משמעותיות של הסכם העבודה הקיבוצי, הוועד יפנה להסתדרות כדי לממשם. זה לא המצב כרגע".

במסגרת המשא ומתן על הסכם קיבוצי ביקשה ההנהלה מהעובדים להסכים לשורה של תנאים חדשים, בהם קיצוץ בתשלום על יום ההבראה מ-570 שקל ל-350 שקל; הקפאת הגידול בתוספת ותק; הקטנת חלקה של החברה בתשלומים לקרן ההשתלמות מ-7.5% ל-2.5%; גמישות בשיבוצם של העובדים במשמרות, כך שההנהלה תוכל לזמנם לעבודה כשהם נדרשים ולא לפי שעות עבודה קבועות; והפסקת תשלום על ימי החופשה של העובדים. לפי הערכות, צעדים אלה יביאו לחיסכון של כ-80 מיליון שקל. אחד ממהלכי ההתייעלות המרכזיים שיעוגנו ככל הנראה בהסכם העבודה הקיבוצי הוא צמצום במצבת כוח האדם של החברה. אחת האפשרויות היא להפעיל תוכניות פרישה מרצון לכ-300 עובדים קבועים, שתעלה לחברה כ-30 מיליון דולר.

לדברי דובר אל על, "ההנהלה משקיעה משאבים רבים בדיונים עם העובדים. הנהלת אל על מברכת על כך שנציגות העובדים מבינה את הצורך לנקוט צעדי התייעלות, גם מצד העובדים".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#