האם ישי דוידי יהיה גיבור ציבורי - או טייקון מונופוליסטי? - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

האם ישי דוידי יהיה גיבור ציבורי - או טייקון מונופוליסטי?

הצלחה של עסקת ההשקעה של קרן פימי באל על עשויה להיות דוגמה ואבן דרך לאומית

37תגובות

דקות לאחר שחברת אל על שיגרה הערב לבורסה את ההודעה הדרמטית על המו"מ להכנסת קרנות פימי, בניהול איש העסקים ישי דוידי, לגרעין השליטה בחברת התעופה הלאומית שלנו – אפשר להעריך, בזהירות, שדוידי מנסה לבצע מהלך שעשוי להיות פורץ דרך בתולדות המשק הישראלי.

אבל קודם, לעובדות: מכתב ההבנות שעליו חתמו דוידי ומשפחת בורוביץ', בעלי השליטה בחברת כנפיים השולטת באל על, מדבר על עסקה בכמה שלבים. בשלב הראשון ישלם דוידי 10 מיליון דולר תמורת כ-11% מחברת אל על, כש-5 מיליון דולר יוזרמו לחברה עצמה ו-5 מיליון דולר נוספים ישולמו לבעלי השליטה, חברת כנפיים.

השלב השני הוא המעניין והמהפכני: ישי דוידי יזרים 30 מיליון דולר נוספים לתוך אל על, שיביאו את האחזקה הכוללת שלו לכ- 35% ממניות החברה, אך העסקה תתבצע רק לאחר שייחתם באל על הסכם העסקה חדש עם העובדים. זהו הלב והמהות של העסקה, ומכתב ההבנות לא משאיר על כך ספק. הנה: "החברה תחתום עם עובדיה על הסכם קיבוצי חדש, בתנאים שיהיו לשביעות רצונה של פימי, לפי שיקול דעתה הבלעדי".

ישי דוידי, בעלי קרן פימי
יונתן בלום

כדי להבין את המשמעות של המשפט הזה צריך להכיר את ההיסטוריה של אל על ואת תרבות העבודה בחברה. למרות שאל על הופרטה כבר לפני כ-10 שנים, היא נשארה עד היום חברה שבה הכוח והשליטה נמצאים בידי המנהלים וועדי העובדים. גם כאשר אל על היתה בשליטת המדינה וגם לאחר שהשליטה עברה למשפחת בורוביץ', העובדים הם שהכתיבו את גורלה. הם הכתיבו מבנה של שכר גבוה לעובדים ובעיקר למנהלים ולטייסים. הם שמרו על קביעות. הם הכתיבו את התרבות ואת האופי של הארגון כולו.

למרות שהופרטה, אל על לא מאוד שונה מחברת החשמל, מהנמלים, מהרכבת ומעוד עשרות גופים בישראל, שבהם המנהלים והעובדים מתמקדים בשמירת מקום העבודה שלהם כמונופול מקומי - וגורפים לכיסם את רוב ה"רנטה המונופוליסטית" שמייצרת החברה. גורמים בתעשייה מעריכים כי עודף כוח האדם באל על מסתכם בכ-400 מיליון שקל לשנה, ורבים מכירים את תרבות המשמרות, הסידורים והתיאומים שמפעילים העובדים, כדי להגיע למקסימום הכנסה במינימום עבודה.

במהלך שמזכיר את המלחמות של חברות הסלולר עד לפני שנתיים, נלחמו בשנה האחרונה המנהלים והעובדים של אל על נגד הכוונה של הממשלה לבצע מהלך של "פתיחת השמיים", ולהשלים את הכנסת התחרות לענף התעופה המקומי. זהו מהלך שיוזיל את מחירי כרטיסי הטיסה לישראל וממנה, לרווחת כל תושבי המדינה. כך, אם יצליח דוידי לחתום עם העובדים על הסכם קיבוצי חדש, אחר, שיוריד באופן משמעותי את עלויות השכר של החברה (כולל השכר והבונוסים שלוקחים המנהלים הבכירים), ושיקשור בין ביצועי העובדים והתפוקה לבין השכר שהם מקבלים – אל על תהיה חברה אחרת לחלוטין.

היא תהיה גם רווחיות הרבה יותר, מצד אחד, והיא גם תהיה מסוגלת להתמודד עם פתיחת השמיים וכניסת תחרות לקווים שלה, מהצד השני. לכן המהלך של דוידי הוא מהפכני: הוא יכול להראות שניתן להביא לניצחון של שני הצדדים, של אל על - ושל הציבור. ואם המהלך יצליח – הוא גם יהווה דוגמה למה שצריך לעשות בעוד הרבה ענפים וחברות מונופוליסטיות או מונופוליסטיות למחצה.

גיבור מקרי?

עסקי התעופה, בכל העולם, נחשבים לעסקים קשים במיוחד, וללוקים מאוד בסעיף הרווחיות. חברות תעופה גדולות ומפוארות פושטות את הרגל מדי שנה, ואחרות נאלצות להתמזג חדשות לבקרים. המשקיע האמריקאי וורן באפט, במכתב המסורתי שלו למשקיעים בשנת 2008, הסביר את המציאות הקשה: "העסק הגרוע ביותר הוא עסק שצומח מהר, דורש הרבה הון כדי לתמוך בצמיחה, ואז מרוויח מעט או לא מרוויח כלל. תחשבו על חברות תעופה".

אין ספק שדוידי, אדם שנהג עד היום להתמקד אך ורק ברווחיות של העסקים שרכש ולא קנה שום נכס על בסיס הכבוד והמעמד החברתי שהוא יכול לפתוח בפניו, מכיר את המציאות. דוידי יודע ש"פתיחת השמיים" עדיין נמצאת על שולחן הממשלה ועשויה לעלות שוב על סדר היום, והוא גם אינו נוהג לשלב עניינים לאומיים או את "טובת הציבור" בשיקולי ההשקעה המקצועיים שלו.

אלא שלפעמים מהפכות יכולות להתרחש גם ידי מי שלא התכוון לבצע אותן, וחשב רק על הרווח הפרטי שלו. אם ישי דוידי אכן יחתום עם עובדי חברת התעופה הלאומית על הסכם חדש שיביא לשינוי יסודי בתרבות הניהול של החברה, יהפוך אותה לגוף יעיל ותחרותי, ויאפשר את השלמת פתיחת שוק התעופה המקומי לתחרות – אזי כמו השר משה כחלון, הוא גם יזכה להערכת תודה מצד הציבור, וגם יוכיח שניתן לייעל עוד חלקים גדולים במשק הישראלי.

מצד שני, שוב כמו הבעלים והמנהלים של חברות הסלולר, אם דוידי יפתח בקמפיין נגד פתיחת השמיים, נגד תחרות ובעד העלאת מחירים - הוא יחסל לעצמו את כל המוניטין שנבנה בשנים של עבודה, ויהפוך בעצמו לעוד טייקון שחי על חשבון הציבור.

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#