אנשי האוצר ידעו על לכתו של פישר? - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

אנשי האוצר ידעו על לכתו של פישר?

אם המשקיעים הזרים היו יודעים זאת, הם היו דורשים מחיר נמוך יותר עבור האג"ח

2תגובות

שלשום בערב גייסה מדינת ישראל בחו"ל 2 מיליארד דולר בשתי סדרות אג"ח - האחת ל-10.5 שנים והשנייה ל-30 שנה. אנשי החשב הכללי באוצר אמרו כי הביקושים להנפקה הסתכמו בכ-9 מיליארד דולר - יותר מפי 4.5 מהתכנון המקורי. המרווח שבו הושגה ההנפקה היה 1.45% לסדרה הארוכה ו-1.25% לסדרה הבינונית - מרווח נמוך מאוד לעומת האג"ח האמריקאיות המקבילות.

עודף ביקוש עם מרווח נמוך מאותתים בשוקי האג"ח על כך שהמשקיעים מאוד רוצים את הסחורה. עודף הביקוש והמרווח הנמוך מעניקים מעיין תעודת כבוד לכלכלה הישראלית ולקברניטי המשק המקומי. ואכן אנשי החשב הכללי הסתובבו בחזה נפוח ומלא גאווה.

משה מילנר / לע"מ

כמה חבל שהחגיגה התקלקלה בשעות הצהריים. אז הודיע נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, על פרישה מתפקידו 22 חודש לפני תום המועד הרשמי. בתגובה לפרסומים ירדו האג"ח - שרק אתמול נמכרו בחדווה רבה - בכ-1%.

האם אנשי האוצר ידעו על לכתו של פישר? האם ראש הממשלה, בנימין נתניהו - שקשה להאמין שלא היה מצוי בסוד העניינים - לא היה צריך להתריע בפני המשקיעים הזרים, כחלק ממה שמוגדר גילוי נאות, שאחד מעמודי התווך של הכלכלה הישראלית עתיד לסיים את תפקידו מוקדם מהצפוי? ומדוע פישר לא הודיע לפני ההנפקה על התפטרותו ובכך היה חוסך מבוכה למדינת ישראל? הרי מידע שכזה הוא מהותי לאופן תמחור הנייר וקבלת החלטות בנוגע להשקעה; אם המשקיעים הזרים היו יודעים שפישר מסיים את תפקידו, הם היו דורשים מחיר נמוך יותר בעבור האג"ח של המדינה.

מקרה דומה קרה בלאומי. הבנק גייס ב-10 בנובמבר 2011 כ-2 מיליארד שקל באמצעות כתבי התחייבות נדחים. ב-14 בנובמבר פירסם הבנק אזהרת רווח, בעיקר בשל הפסדיו מאחזקות בניירות ערך. צמידות האירועים ואי מתן גילוי על אזהרת הרווח הצפויה העלו ברשות ניירות ערך שאלות. ואכן מנכ"לית הבנק דאז, גליה מאור, וראש חטיבת הכספים והכלכלה, קובי הבר, תושאלו ברשות בעניין זה.

בדיקת הרשות התמקדה בחלקם של מאור והבר בהחלטה לא לדחות את ההנפקה, ובשאלה, מדוע המידע החדש המופיע באזהרת הרווח, לא הובא לידיעת המשקיעים? יש להניח כי מידע זה היה משפיע על שיקוליהם לגבי ההשקעה. דרך אגב, גם הנפקת כתבי ההתחייבות של לאומי הסתיימה בהצלחה רבה. בסופו של הליך האכיפה המינהלי הטילה הרשות קנס של 4 מיליון שקל על לאומי, אבל התחייבה לא לנקוט הליכים נגד הבנק או מי מאנשיו, ולא להטיל קנס על מאור.

למרבה הצער, אין רשות ניירות ערך גלובלית. גם רשות כזו היתה תוהה על סמיכות האירועים ושואלת את אנשי האוצר, את שר העל לענייני כלכלה נתניהו ואת פישר שאלות נוקבות. ואולם לרוע מזלה של ישראל, מנגנוני השכר והעונש בעולם מהירים ואכזריים מאלה המקובלים בשוק ההון המקומי.

התנהלות שכזו תפגע בגיוסי ההון העתידיים של מדינת ישראל ולא בגלל פרמיית הסיכון המיוחסת למצבה הביטחוני, אלא פשוט בשל חוסר אמינות מהסוג שמתאים לחברות יתר בבורסה של תל אביב. בפעם הבאה שבה ישראל תרצה להנפיק, המשקיעים הזרים - שרשאים לחוש מרומים - ידרשו ריבית גבוהה רק כדי לבטח עצמם מפני הפתעה דומה לזו שהכינה להם אתמול המדינה.

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#