לאחר הנפקת האוצר בניו יורק: מדוע רוב האג"חים יגיעו לארץ? - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

לאחר הנפקת האוצר בניו יורק: מדוע רוב האג"חים יגיעו לארץ?

האם נתניהו הורה לאוצר להנפיק עכשיו - לפני שהוא שוב מחמם את החזית האיראנית?

11תגובות

ראשית, שאפו לאנשי החשב הכללי במשרד האוצר. כאילו היו דמויות מתוך סרט הוליוודי על הסוחרים הזריזים בחדרי העסקות של וול סטריט, ניצלה הבוקר מדינת ישראל את המצב המיוחד בשווקי האג"ח הגלובליים וגייסה הון במחיר נמוך במיוחד - והמחיר הנמוך מעולם בהנפקה דולרית זרה.

מהודעת המשרד עולה כי המדינה גייסה 2 מיליארד דולר ב-2 סדרות של איגרות חוב בהיקף דומה. האחת לטווח של 10.5 שנים, נמכרה במחיר המשקף תשואה של  2.31% ופער של 1.25% מעל התשואה של האג"ח של ממשלת ארה"ב, והשנייה ל-30 שנה במחיר המשקף תשואה של כ-4.6% ופער של 1.45% מעל התשואה של האג"ח האמריקאי המקביל.

בכך ניצלו ה"סוחרים" של החשב הכללי שתי תופעות, שיצרו יחדיו את התנאים למכירת חוב, אשר הריבית שישלמו אזרחי מדינת ישראל בגינו יהיה נמוך מאוד.

יזהר שקדי

התופעה הראשונה מוכרת בכינוי "הליקופטר בן". יו"ר הבנק הפדרלי, בן ברננקי, מנסה מזה חודשים ארוכים להאיץ את הכלכלה האמריקאית על ידי הורדת הריבית הארוכה שם, והוא עושה זאת על ידי רכישת איגרות חוב בשווי מסחרר של 85 מיליארד דולר לחודש - כלומר קצב של טריליון דולר לשנה.

הכינוי "הליקופטר" שניתן לברננקי נובע מהרעיון לפיו הוא מפזר מזומנים מהליקופטר, שכן רכישת האג"חים על ידי הבנק המרכזי הינה הדפסת כסף לכל דבר ועניין. ברננקי מייצר את כסף לרכישות הללו מדי יום על ידי הקלדת כמה תווים על מקלדת המחשב של הבנק הפדרלי.

התוצאה של ההדפסה: התשואה של האג"חים האמריקאים נמצאת בשפל היסטורי,  ומכיוון שאיגרות החוב של ממשלת  ישראל, כמו כל איגרת חוב אחרת בעולם, נסחרות ביחס מסוים לשוק האמריקאי - גם ישראל נהנתה הבוקר מהתשואות הנמוכות השוררות בשוק.

התופעה השנייה כבר קשורה לישראל: מאחר ומצבה הכלכלי של ישראל, בעיקר בכל מה שקשור לחובות החוץ שלה, נראה טוב ביחס למדינות מערביות אחרות, נרשמה בשנה האחרונה ירידה ב"פרמיית הסיכון" שלנו - הסיכון הפיננסי שלא נוכל להחזיר את החוב במועדו. זהו נתון שנמדד בכמה אמצעים, אבל אחד הפשוטים והברורים שבהם הוא הפער בין תשואת האג"ח הישראלי לתשואת האג"ח האמריקאי (ראו גרף).

וכך, למעט מספר קפיצות ב"פער" שנבעו מהחששות מפני מבצע צבאי באיראן, למשל הקפיצות בחודשים אוגוסט ונובמבר של 2012, פרמיית הסיכון של מדינת ישראל נמצאת ברמה נמוכה ביחס לעבר, והיא אפילו ירדה לשפל בשבועות האחרונים.

ביחס לעבר - העיתוי של ההנפקה הבוקר הוא מעולה. אבל האם אנשי החשב הכללי יכלו להמתין עוד כמה חודשים, להמשיך לרכב על שתי המגמות הללו, ולקבל מהשוק תנאים טובים עוד יותר? זהו לא תסריט בלתי סביר לחלוטין, אבל אפשר להבין את בחירת העיתוי של משרד האוצר.

בחודשים הקרובים תעסוק ממשלת ישראל בטיפול בתקציב, אז יתבהר גם למשקיעים הזרים עד כמה מצבנו פחות מזהיר ממה שנראה להם. במקביל, לא מן הנמנע שבנימין נתניהו שוב יתחיל לחמם את הזירה מול איראן. נתניהו הרי לא קיבל החלטה להפסיק לעסוק בנושא: הוא רק החליט לדחות את הטיפול עד לאחר הבחירות בארה"ב ועד ל'אביב הבא" - שהולך ומתקרב.

גם נתניהו וגם האוצר יודעים שברגע שיתחדשו הכותרת על מתקפה באיראן, "פרמיית הסיכון" של האג"חים של מדינת ישראל שוב תעלה. אם מישהו רוצה, בכוח, לעלות  בדעתו תיאוריות קונספירציה. בהחלט רשאי לחשוב שנתניהו הורה על ביצוע ההנפקה עכשיו, כל עוד הנושא האירני מושתק, לפני ההתחממות שתגיע לאחר השבעת הממשלה החדשה. אם כבר העלנו אפשרות של תיאום בין אירועים, אפשר להעריך שגם סטנלי פישר המתין עד לסיום ההנפקה לפני שהודיע על החלטתו לפרוש מתפקיד נגיד בנק ישראל.

מי קונה את האג"חים?

שר האוצר יובל שטייניץ, כמו גם החשבת הכללית מיכל עבאדי בויאנג'ו, הצהירו הבוקר בחגיגיות כי תוצאות ההנפקה מצביעות על אימון של המשקיעים במדיניות הכלכלית של ממשלת ישראל.

עם עובדות אי אפשר להתווכח: הדירוג של ישראל טוב, ואיגרות החוב ל-10 שנים של ממשלת ישראל נסחרו עוד לפני ההנפקה בתשואות נמוכות אפילו יותר מאלו שהממשלה קיבלה אתמול בלילה. בימים אלה, המשקיעים הזרים אכן חושבים שהסיכוי שישראל לא תחזיר את החוב הללו - נמוך מאוד.

אלא שכמו בכל אחת מההנפקות הזרות שביצעה ממשלת ישראל בשנים האחרונות, חלק ניכר מהחוב שהונפק צפוי לנחות, בסופו של דבר, בחשבונות של הגופים המוסדיים הישראלים המקומיים. המשמעות היא שאזרחי ישראל (שאת הכסף שלהם המוסדיים מנהלים), הם אלה שיהיו המשקיעים הסופיים גם בהנפקה הזו.

בהודעת האוצר הבוקר נמסר כי כ-95% מההנפקה הוקצה למשקיעים זרים, שהביקושים הגיעו מלא פחות מ-34 מדינות ביניהן: ארה"ב; בריטניה; גרמניה; צרפת; שוויץ וסין, וכי רק כ-5% מההנפקה הוקצתה לידיים ישראליות.

אבל גם האוצר יודע שהאיגרות הללו נסחרות כבר הבוקר בשוק הפתוח, ושחלק משמעותי מהרוכשים הזרים הם סוחרים שמלכתחילה מתכוונים להחזיק את האיגרות רק לכמה שעות או ימים - ושהם ימכרו אותם תוך רווח מהיר לכל מי שיחפוץ בכך.

הגופים מוסדיים הישראלים אכן צפויים להיות בין הקונים הללו. כי כאשר מבצעים חישובים והשוואות בין המחירים של האיגרות החדשות לבין האג"חים השקליות של מדינת ישראל הנסחרות בבורסה של תל אביב, מגלים שישנו פער לטובת האיגרות הזרות, המצדיק את הרכישה.

החישוב הפיננסי אינו פשוט: כדי להשוות את האיגרת הזרה שהונפקה הבוקר לאיגרת שקלית רגילה, יש לבצע מספר מהלכים של החלפות מטבע והחלפות ריבית, אך התוצאה הסופית היא שהתשואה של האג"ח האמריקאי גבוהה בכ-0.3% מהאג"ח השקל המקומי. זהו אינו פער גדול במיוחד, והוא עשוי להיסגר בעתיד, אבל עבור מוסדיים מסוימים הוא יצדיק את העסקה.

במידה וחלק ניכר מהאיגרות החוב הדולריות ה"זרות" הללו, שהונפקו הבוקר, אכן יגיע בסופו של דבר לחשבונות של אזרחי ישראל - מדוע היה  צריך להנפיק בחו"ל ולשלם עמלות שמנות ליועצים, עורכי דין, רואי וחשבון וכמובן בנקים להשקעות בחו"ל? מדוע היה צריך להטיס לחו"ל מספר "משלחות" של אנשי החשב הכללי, לצורך פגישות ומצגות מול המשקיעים הזרים?

התשובה של האוצר על השאלה הזו, שוב כמו בשנים הקודמות (ההנפקה הבוקר היא הפעם ה-10 שהאוצר מנפיק בחו"ל), תהיה: ההנפקה נחוצה כדי "לתחזק" את מערכת היחסים של המדינה עם הקהילה הפיננסית הבינלאומית, על מנת שביום בו נצטרך אותה וכבר לא יהיה לאזרחי ישראל כסף זמין - היא תהיה זמינה כדי להלוות לנו כסף. בינתיים זה נראה כמו מהלך מתבקש, בעיקר על רקע  הריבית הנמוכה שהמדינה תצטרך לשלם על החובות הללו - גם אם בקרב המוסדיים הישראלים יהיו כאלה שישאלו מדוע לא מוכרים להם את הסחורה הזו באופן ישיר.

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#