מסך מסך שעל הקיר: מי מדד התל בונד הטוב בעיר? - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מסך מסך שעל הקיר: מי מדד התל בונד הטוב בעיר?

מדדי תל בונד 20, 40 ו-60 נהפכו דומים מאוד, אך בגלל מרכיב הפיזור נראה שתל בונד 60 עדיף על האחרים ■ בקרוב תשיק הבורסה את מדד תל בונד תשואות, שיכלול אג"ח בדירוגי A מינוס ו-BBB - שעשוי להיות אטרקטיבי אף יותר

תגובות

>> רוח הסערה שפתחה את 2013 בשווקים הפיננסיים נרגעה קצת, אך היא מחדדת את הדילמה המרכזית שלהערכתנו תלווה את השנה הקרובה. כשהתשואות באפיקים הסולידיים ביותר נמצאות ברמות שפל היסטוריות, 2013 תאלץ כל אחד מאיתנו להיות עם אצבע על הדופק ולחפש תשואות אטרקטיביות.

רמת התשואות הנמוכה באג"ח הממשלתיות אינה צפויה להשתנות באופן דרמטי בתקופה הקרובה. הצמיחה האטית בעולם, ובעקבותיה צמיחה אטית מאשר בעבר בשוק המקומי, לצד הריביות הנמוכות (שאצלנו עוד עשויות לרדת) - יספקו ככל הנראה למשקיעים באג"ח הממשלתיות את התשואה השוטפת ולא מעבר לכך. זאת בניגוד לשנים האחרונות, בהן השקעה באג"ח מדינה דווקא הניבה רווחים נאים.

ככל שיותר משקיעים יפנימו עובדות אלה, ילך ויגבר החיפוש אחר השקעות שמשיאות תשואות גבוהות יותר, שמן הסתם גם רמת הסיכון בהן גבוהה יותר. הנטייה הטבעית של משקיע המבקש לשדרג את התשואות בתיק ההשקעות שלו היא להשקיע במדד תל בונד 20. עם חשיפה של קצת יותר מ-50% לאג"ח בנקים ו-10% לחברת חשמל, החשיפה למדד יוצרת תשואה הגבוהה בכ-1.5% מאג"ח ממשלתיות במח"מ דומה (4.2 שנים), והתשואה הכוללת לפדיון היא 1.8% צמוד למדד.

ואולם, מניתוח מדדי התל בונד הצמודים (20, 40 ו-60) עולה תמונה מפתיעה - לכולם מח"מ דומה ולכולם תשואה לפדיון דומה. הסיבה להפתעה הזאת היא שמאז השקת המדדים בפברואר 2007, התקבע בראש המשקיעים המבנה ההיסטורי של המדדים, שלפיו תל בונד 20 הוא הסולידי ביותר עם משקל גבוה לדירוגים הגבוהים (בנקים וחברת חשמל), משקל הנדל"ן המכריע בתל בונד 40 הפך אותו למדד תנודתי יותר, ותל בונד 60 נחשב למקום טוב באמצע.

העדכון האחרון של המדדים (שמתעדכנים פעמיים בשנה, באפריל ובאוקטובר) שינה סופית את התמונה. משקל הבנקים בכל המדדים דומה (50%). ואמנם בתל בונד 40 משקל הנדל"ן גבוה יותר, אך משמעותית פחות מבעבר - 27% לעומת 12.7% בתל בונד 20 ו-19.5% בתל בונד 60 בהתאמה. המבנה הדומה גורם לכך שגם הדירוג הממוצע בשלושת המדדים דומה, AA מינוס, גם זאת בניגוד לעבר, אז הדירוג הממוצע בתל בונד 20 היה גבוה יותר משני המדדים האחרים. על רקע זה, יש להערכתנו עדיפות לתל בונד 60 כי שם המשחק באפיק הקונצרני כיום הוא פיזור.

המדד האטרקטיבי ביותר מבין מדדי התל בונד הוא החדש ביותר - תל בונד צמודות יתר. התשואה לפדיון הנגזרת מהמדד היא 2.3% צמוד למדד, והפער מעל אג"ח ממשלתיות עם מח"מ דומה היא 2.05%. מבין מדדי התל בונד הוא המדד המפוזר ביותר. יש בו יותר מ-90 אג"ח ומשקל של 23% לבנקים, אך משקל הנדל"ן בו גדול יחסית (43%) ולפיכך גם הדירוג הממוצע שלו נמוך יותר - A פלוס. ביצועי היתר של המדד בחודשים האחרונים לעומת המדדים האחרים הפחיתו במידה מסוימת את האטרקטיביות שלו, אך הוא עדיין נסחר במרווח הגבוה ביותר מעל האג"ח הממשלתיות.

התל בונד השקלי מאכזב

נראה כי אטרקטיבי עוד יותר יהיה המדד החדש שהבורסה מתכננת להוציא בשבועות הקרובים, תל בונד תשואות, שיכלול אג"ח בדירוגים נמוכים יותר של A מינוס עד BBB. בדירוגים האלה המרווח מעל הממשלתיות גבוה יותר ועל כן גם פוטנציאל הרווח. על הפוטנציאל הזה אפשר ללמוד מהביצועים של מדד קונצרני כללי, אשר יש לו חשיפה גבוהה לדירוגים הנמוכים. מתחילת 2013 (בסך הכל שבועיים) עלה המדד בכ-1% לעומת 0.16%-0.3% לתל בונד 20, 40 ו-60. מדד תל בונד צמודות יתר עלה ב-0.55%.

אחד המדדים הקונצרניים שאינו אטרקטיבי להשקעה כיום הוא התל בונד השקלי. אמנם הוא קצר יותר מהמדדים האחרים (מח"מ 2.3 שנים בלבד), אך המרווח מעל אג"ח ממשלתיות הוא 1.15% בלבד, והתשואה לפדיון שלו היא 3.3%. אחת הסיבות לתשואה לפדיון הנמוכה בתל בונד השקלי היא הביצועים החזקים שלו ברבעון האחרון של 2012. מתחילת ספטמבר ועד היום עלה המדד ב-6.4%, לעומת 5.5% בתל בונד 60 ו-5% בתל בונד 20.

לא כל המסקנות מהניתוח הזה מפתיעות. המסקנה הראשונה היא שהתשואה עולה ככל שהסיכון עולה והדירוג יורד - אין בכך חידוש, אך אנו מעריכים כי בשנה הקרובה נתלבט רבות בשאלה אם הסיכון מפצה על הסיכוי, ופעמים רבות ייתכן שהתשובה על כך תהיה חיובית לאור האלטרנטיבות. המסקנה השנייה נגזרת למעשה מהראשונה: על רקע ההתלבטויות הרבות, החשיבות של הפיזור תלך ותקבל חשיבות גדולה יותר. אם אין אפשרות לפזר השקעה בין הרבה אג"ח (כי שלוש-ארבע איגרות אינן נחשבות פיזור), עדיף לעשות זאת באמצעות תעודת סל, קרן מחקה או קרן נאמנות. המסקנה השלישית היא שבניגוד לרושם הראשוני, תמיד יש מאיפה להביא עודף תשואה מעבר לאג"ח ממשלתיות ומק"מ.

הכותבים הם מנהלי קרנות בהראל פיא. אין לראות במאמר שיווק השקעות או תחליף לייעוץ מס עצמאי

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#