אנשי שוק ההון צריכים לשנות את אופן המדידה של ביצועי הבנקים - IFRS בשטח - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

אנשי שוק ההון צריכים לשנות את אופן המדידה של ביצועי הבנקים

כך אפשר למנוע הקצאת רווחים שרירותית וביצוע של "ניהול רווחים"

5תגובות

התשואה להון, שהיא הפרמטר המקובל למדידת ביצועים ולתגמול מנהלים במוסדות פיננסיים, לרבות בנקים, מחושבת על ידי חלוקת הרווח הנקי בהון החשבונאי. ההתבססות על הרווח הנקי, ולא על הרווח הכולל, במדידת ביצועים של מוסדות פיננסיים היא בעייתית מאוד בחשבונאות המודרנית.

בכדי להבין זאת, יש לציין כי מטעמים מסוימים ולא אחידים בחרו חלק מהתקנים החשבונאיים שלא לכלול רווחים והפסדים מסוימים בדו"ח הרווח וההפסד (רווח נקי) במועד היווצרותם אלא לזקוף אותם ישירות לרווח כולל אחר (Other Comprehensive Income).

הרווח הכולל (Comprehensive Income) הוא מונח חדש יחסית בחשבונאות והוא מייצג את כל השינויים בהון במשך התקופה שאינם נובעים מהשקעות ומשיכות כסף על ידי הבעלים. כפועל יוצא, הרווח הכולל מכיל בתוכו גם את הרווח הנקי וגם את הרווח הכולל האחר (OCI).

דוגמה בולטת לרווח כולל אחר (OCI) היא שערוך לשווי הוגן של נכסים פיננסיים זמינים למכירה. שערוכים אלה נזקפים לקרן הונית (OCI) עד למועד המימוש של הנכס או במקרה של ירידת ערך אז הם נזקפים לדו"ח הרווח וההפסד (רווח נקי). למשל, אם בתחילת השנה נרכשה השקעה בשיעור של 5% ממניות חברה אחרת ב-10 מיליון שקל ובסוף השנה עלה שוויה ההוגן ל-15 מיליון שקל, הרי שאף שבמאזן לסוף שנה היא תימדד לפי שוויה ההוגן, השערוך ייזקף ישירות ל-OCI.

לצורך ההמחשה: בהתעלם ממסים ומפעולות אחרות, הרווח הנקי של החברה במקרה זה יהיה אפס, והרווח הכולל יהיה 5 מיליון שקל. אם בתחילת השנה העוקבת תמומש ההשקעה תמורת 15 מיליון שקל, הרי שבשנה העוקבת הרווח הכולל יהיה אפס, והרווח הנקי יהיה 5 מיליון שקל.

הבעיה היא שההתבססות על הרווח הנקי בחישוב התשואה להון גורמת לכך, שלעיתוי ביצוע פעולה טכנית יחסית של מימוש במחירי השוק יכולה להיות השפעה גדולה על התשואה להון כשהיא מבוססת על הרווח הנקי. חשוב להבין כי נוכח מהות הפעילות של המוסדות הפיננסיים, ההיקפים של קרן הון משערוך נכסים פיננסיים זמינים הם ניכרים ויכולים להשפיע מאוד על התשואה להון בגופים אלה.

ניתן להמחיש זאת דרך הדוגמה הנוכחית של מכירת מניות מגדל (4.6%) על ידי בנק לאומי בימים הראשונים של 2013 (3 בינואר). הרווח שנובע מהפשרת קרן ההון מנכסים פיננסיים זמינים למכירה לדוח רווח והפסד, כולל מכירה נוספת של 0.5% שבוצעה בהמשך, הוא 122 מיליון שקל נטו לאחר מס. הוא ייכלל בחישוב התשואה להון ל-2013 אף שעליית הערך שמנה נובע הרווח אירעה בעבר.

אילו המכירה היתה מתבצעת כמה ימים מוקדם יותר, הרי שהרווח הזה היה נכלל ברווח הנקי ל-2012. התשואה של בנק לאומי ב-2012 צפויה להיות בין כה וכה נמוכה יחסית (קצב שנתי של 6.6% בלבד), ולכן מבחינה דיווחית תזמון הרווח ל-2013 הוא לכאורה כדאי.

מחלוקת קשה בין המוסדות

ההתפתחות של השימוש ברווח כולל אחר (OCI) התרחשה בתקינה החשבונאית בעשורים האחרונים באופן ספורדי, וללא תשתית מושגית מוסדרת. מוסדות התקינה החשבונאית בעולם עדיין לא ביצעו בחינה מסודרת של השאלה מה צריך להכליל ברווח הכולל האחר ומה ברווח הנקי. כך למשל, אין זה ברור מדוע שערוך של נכסים פיננסיים זמינים למכירה נכלל ב-OCI אבל שערוך של נדל"ן להשקעה נכלל ברווח הנקי - שהרי בשני המקרים מדובר בהשפעות אקסוגניות לחלוטין לחברה.

יותר מזה: המחלוקת הקשה ביותר כיום בין המוסד הבינלאומי לתקינה חשבונאית (IASB) לבין המוסד האמריקאי לתקינה חשבונאית (FASB) היא על העיקרון שלפיו OCI צריך להיזקף בחזרה מתישהו לדו"ח הרווח וההפסד. בעוד האמריקאים מתעקשים שכך צריך להיות, במוסד הבינלאומי מתנגדים לכך.

דוגמה לכך היא התקן הבינלאומי החדש בעניין הטבות לעובדים (19 IAS) שהבנקים צפויים לאמץ בתחילת 2014, שלפיו הפסדים ורווחים אקטוארים ייזקפו ישירות ל-OCI ולא יגיעו לדוח הרווח וההפסד לעולם. רווחים והפסדים אקטוארים שנובעים מהשפעות של שינויים באומדנים פיננסיים ודמוגרפים כמו תוחלת החיים, שיעורי היוון ורווחים/הפסדים בקופה הם עניין משמעותי מאוד בחלק מהבנקים.

האם יהיה זה נכון להוציא מרכיב כה חשוב בניהול הבנק ממדידת הביצועים שלו? לשם השוואה, נכון להיום, לפני יישום התקן החדש, כוללים הבנקים את הרווחים וההפסדים האקטואריים שלהם ברווח הנקי. האם יעלה על הדעת ששינוי אופן הצגת הרווחים וההפסדים האקטואריים יוביל לשינוי באופן שבו הבנקים מוערכים ובאופן שבו מתוגמלים מנהליהם?

השינוי בהתייחסות של שוק ההון לביצועי הבנקים יכול להתחבר להוראה החדשה שפירסם המפקח על הבנקים בחודש שעבר שלפיה החל מהרבעון הראשון של 2013 יפרסמו הבנקים בדו"חותיהם הכספיים מיד לאחר דו"ח הרווח וההפסד גם דו"ח רווח כולל. דו"ח רווח כולל מקובל כבר כמה שנים בחברות הציבוריות שמיישמות את כללי IFRS, לרבות בחברות הביטוח.

מעניין לראות כי בשנה האחרונה החלו חלק מחברות הביטוח לחשב את התשואה להון לפי הרווח הכולל, ולא לפי הרווח הנקי. כך לדוגמה, במצגות לשוק ההון לרבעון השלישי שפירסמו מגדל והפניקס חושבה התשואה להון על פי הרווח הכולל בלבד.

מדובר בתופעה של השנה האחרונה, שבה הרווח הכולל בחברות הביטוח הוא גדול יותר מהרווח הנקי - כך שזה תואם את האינטרס הדיווחי בניגוד, למשל, לשנה שעברה שבה המצב היה הפוך. עם זאת, מצופה מחברות הביטוח ומשוק ההון להמשיך ולבחון את התשואה להון על בסיס הרווח הכולל גם בעתיד. מעבר לעניין העקביות, הרי לא יעלה על הדעת שהחלטה באיזה יום ספציפי למכור תוביל למדידה שונה של הביצועים.

מנגנון בעייתי של בונוסים

אחת מתופעות הלוואי של ההסתכלות הלקויה בשוק ההון היא מבנה הבונוסים של מנהלי המוסדות הפיננסים, ובכללם הבנקים. הדירקטוריונים של שני הבנקים הגדולים בישראל, הפועלים ולאומי, אישרו בשנים האחרונות מדיניות תגמול מסודרת שלפיה בונוסים משולמים על בסיס תוצאות ארוכות טווח כנגזרת מהתשואה להון, שמחושבת על בסיס הרווח הנקי ולא על בסיס הרווח הכולל. מנגנון בעייתי זה יכול לגרום לעיוותים רבים בתמרוץ המנהלים - למשל בין הקצאת הבונוס בין מנכ"ל נכנס ויוצא, ועלול אף להשפיע על אופן קבלת ההחלטות בתזמון התוצאות.

דומה שבמיוחד נוכח תיקון 20, שמטיל על הדירקטוריונים אחריות לקביעת מנגנוני תגמול שיוצרים קשר נאות בין הבונוס לבין הביצועים, ראוי שהדירקטוריונים יתאימו את מנגנוני הבונוסים בבנקים ובמוסדות פיננסיים אחרים לרווח הכולל כנקודת מוצא.

יכולה אמנם לעלות בהקשר זה הטענה של תנודתיות במחירי השוק, אך לעניין זה יש לזכור כי הבונוסים המודרניים, כפי שניתן לראות בבנקים, מבוססים על מדידה מצטברת - ולכן מספקים פתרון גם לתנודות שוק קצרות טווח. מעבר לכך, בכל מקרה כשבנק משקיע במניות בבורסה הוא חשוף כלכלית לתנודות השוק ולמנהלים עומדת תמיד אפשרות להימנע מחשיפה זו באמצעות מימוש המניות.

הרווח הכולל הוא נקודת מוצא בלבד, ובמידת הצורך ובהתאם למדיניות הדירקטוריון, יש לבצע ניטרולים מהרווח הכולל, ללא קשר לשאלה אם הם נמצאים ברווח הכולל האחר או ברווח הנקי. כך לדוגמה, נדמה שיש לנטרל מהרווח הכולל קרן הון מגידור תזרים מזומנים (OCI) שבאמצעותה נדחה רווח או הפסד מנגזר שמשמש לגידור סיכון שישפיע על התוצאות בעתיד ובאותה מידה ראוי לנטרל רווחים והפסדים שנובעים מיישום תפישת המימוש הרעיוני שדווקא נכללים כבר ברווח הנקי. על אף הרצון להימנע ממנגנונים מורכבים, הרי שבעידן ה-IFRS לא ניתן להימנע לחלוטין מניטרולים מסוימים.

יועץ IFRS וסגן דקאן (חשבונאות) בית ספר אריסון למינהל עסקים שבמרכז הבינתחומי הרצליה

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#