האם פישר צריך לנהוג כברננקי? - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

האם פישר צריך לנהוג כברננקי?

מה יותר מפחיד, סטגנציה או אינפלציה? לבנקים המרכזיים פתרונות

5תגובות

עקבו אחריי בטוויטר @dafnamaor

>> מהו תפקידו של בנק מרכזי? להילחם באינפלציה? לעודד את הצמיחה? לעזור ליצואנים? מאמר שפורסם אתמול בבלומברג סוקר את הדמיון בין גישתו של סטנלי פישר, נגיד בנק ישראל, לזו של הבנק הפדרלי בארה"ב. אליבא דבלומברג, הנגיד הישראלי דוגל בכך שתפקידו של בנק מרכזי אינו רק להילחם באינפלציה, אלא גם לעודד את הצמיחה.

הדיון בתפקידו של הבנק המרכזי התחמם עוד לפני פרוץ המשבר הגדול ב-2008. אפשר לחלק את תפקודם של בנקים מרכזיים לשתי אסכולות. אסכולה אחת - שאומצה באופן חד-ממדי על ידי הבנק המרכזי של אירופה עם הקמתו - היא אסכולה שניתן לכנותה אסכולת הבונדסבנק (על שם הבנק המרכזי של גרמניה). לפי אסכולה זו, תפקידו של הבנק המרכזי כקברניט המדיניות המוניטרית הוא לעסוק אך ורק ביציבות מחירים, ולשם כך הוא מעלה ומוריד ריבית כדי להילחם באינפלציה. מבחינה היסטורית, בנק ישראל דבק גם הוא באסכולה זו. לפי האסכולה השנייה, לבנק יש גם תפקיד בעידוד הצמיחה והתעסוקה.

אפשר להבין מדוע הגרמנים ואחריהם גם הישראלים מעלים על נס את המלחמה במפלצת האינפלציה. גרמניה עברה במאה ה-20 תקופות של היפר-אינפלציה טראומטית ורצחנית. שטרות של מארקים שימשו חומר בעירה או פילטרים לקפה, ומחיר כיכר לחם ברפובליקת ויימאר הגיע למיליארדי מארקים; תקופת מעורערת זו שימשה רקע לעליית הנאצים. בישראל, ההיפר-אינפלציה של שנות ה-80 אולי לא גרמה למלחמה, אבל השאירה טראומה שניכרת עד ימינו בהצמדה למדד של כל דבר, ושרידים של שימוש בדולר כמטבע "קשה" יותר מהשקל.

מנגד, הבנק המרכזי בארה"ב משחק תפקיד בעידוד הכלכלה, ובעיקר במלחמה באבטלה. בן ברננקי הפך את התפקיד הזה לרשמי כשאמר שהבנק המרכזי ימשיך לתמרץ את הכלכלה עד ששיעור האבטלה ידעך לרמתו ההיסטורית.

סכנת האינפלציה נמצאת במקום נמוך ברשימת הסיכונים העומדים כיום בפני הכלכלה העולמית. החשש העיקרי הוא מכך שמנועי הצמיחה נחלשים והולכים. אפילו הבנק המרכזי של אירופה נטש את הגישה הניצית שכללה ריבית גבוהה מדי שלא תאמה את המציאות הכלכלית של אבטלה ומיתון בגוש היורו, למעט גרמניה. הנגיד הנוכחי, מריו דראגי, צריך לחשוש בעיקר מדפלציה - ירידה ברמות המחירים כתוצאה מההאטה הכלכלית המאיימת להפוך את אירופה לתואמת יפן, נחלשת ודורכת במקום.

מבחינות רבות, ישראל נמצאת במקום קצת מוזר ביחס לעולם: הזינוק במחירי הבתים ומוצרי בסיס רבים הוציא מאות אלפים לרחובות לפני שנה והצביע על סוג של אינפלציה שאינה משתקפת בנתונים הרשמיים. מנגד, ההאטה בצמיחה והשפעות המשבר באירופה מתחילות לתת את אותותיהן. לפיכך, הבנק המרכזי צריך לתמרן בזהירות בין תמרוץ לבלימה. ואולם נדמה כי התוצאה אינה משביעה את רצונו של אף אחד.

בן ברננקי

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#