השנה נשלם את מחיר התכנון הלקוי של התקציב - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
פרשנות

השנה נשלם את מחיר התכנון הלקוי של התקציב

בימים האופטימיים שבהם הוכן התקציב הדו-שנתי ל-2011-2012, הממשלה לא חזתה את המחאה החברתית, הזינוק החריג בהוצאותיה, הפיקוח הרופף עליהן וההאטה במשק

6תגובות

>> שורש החריגה בגירעון התקציבי ב-2012, שאת ממדיה פירסם אתמול משרד האוצר, נמצא בקיץ 2010. אז, בעת הכנתה של הצעת התקציב הדו-שנתי ל-2011-2012, טעה אגף התקציבים במשרד אוצר, שבראשו עמד אז אודי ניסן, בתחזית גביית המסים - שאותה נדרש לגבש לשנתיים וחצי קדימה. התחזית שגובשה אז, 232 מיליארד שקל, היתה אופטימית מדי, שלא לומר מופרכת.

בדיעבד, היומרה לחזות שנתיים וחצי קדימה במסגרת תקציב דו-שנתי התבררה כמסוכנת מדי. זו אחת הטענות החזקות נגד התקציב הדו-שנתי. בפועל, עם זאת, הטעות העיקרית לא היתה בעצם אימוץ התקציב הדו-שנתי, אלא במנגנונים שהיו צריכים ללוות אותו אך לא הוקמו. שינוי של מדיניות שהיתה נהוגה במשך שנים, בלי תכנון ובלי מחשבה על ההשלכות, הוליד את הטעות.

משה מילנר

עקבו אחרי TheMarker בטוויטר

שינוי מדיניות נוסף שנעשה ללא חשיבה עד הסוף היה שינוי הכלל הפיסקלי - הכלל שקובע את גודל ההוצאה בתקציב. במשך שנים התקציב היה נוקשה, וגדל בשיעור קבוע של 1.7% בלבד מדי שנה. המועצה הלאומית לכלכלה, שבראשה עמד בעבר פרופ' מנואל טרכטנברג, ואגף התקציבים באוצר, בראשות ניסן, הגיעו למסקנה כי הכלל נוקשה מדי ומדרדר את איכות השירות לאזרחים בישראל. בצדק הגיעו שני הגופים הכלכליים למסקנה שהגיע הזמן להתחיל ולשחרר קצת את חגורת התקציב, ולאפשר לממשלה להוציא מעט יותר על אזרחיה.

בכך האוצר ומשרד ראש הממשלה הקדימו ביותר משנה את המחאה החברתית. אלא שגם במקרה של הכלל הפיסקלי, ההשלכות לא לובנו עד הסוף.

הכלל המרחיב היה שינוי מרענן במדיניות התקציבית הנוקשה, שהנהיג משרד האוצר מאז 1985, והממשלה לא יכלה שלא להתבשם מהרוח החדשה. רק שהתבשמות, עם הניהול הכושל של התקציב הדו-שנתי, הביאו להתבדרות. התוצאה - חריגה עצומה בתקציב 2013.

בדיעבד, יש מי שסבורים כי בישראל, בשל חוסר המשמעת של הממשלה, אסור היה לנקוט בכלל פיסקלי מרחיב. בבחינת נתנו לממשלה את האצבע, והיא לקחה לעצמה את כל היד. אחרים, לעומת זאת, חושבים שהבעיה היתה רק במחלות ילדות של מדיניות חדשה שלא טופלה היטב. התיקונים שהוצעו לאחרונה על ידי האוצר ועל ידי המועצה הלאומית לכלכלה - לתכנן את הוצאות הממשלה שלוש שנים קדימה, לבצע מעקב וספירה מדוקדקת גם של ההתחייבויות הממשלתיות לשנים הבאות - עשויים היו למנוע את הטעות הגדולה בתקציב 2013.

בינתיים, עם זאת, הטעויות כבר נעשו והן חמורות מאוד. 2012 הסתיימה בחריגה עצומה של גירעון הממשלה. במקום 2%, סיימנו עם 4.2% - וזאת בשנה שאינה שנת משבר. הצפי לקראת 2013 עגום, בשל חריגה של 12-15 מיליארד שקל בתקציב המתוכנן. מנתוני הסיכום של 2012, שאותם פירסם האוצר אתמול, עולה כי הסיכון שגם 2013 תהיה שנה של התבדרות ושל חריגה תקציבית גדולה משמעותי.

למרות הפחתה כפולה של תחזית ההכנסות ממסים (הפחתה של התחזית, ולאחר מכן העלאת מסים בניסיון להגיע לתחזית החדשה המונמכת), עדיין סיימנו את השנה בחוסר של 2.4 מיליארד שקל במסים. זו עדות מדאיגה להאטה מחריפה במשק, ו-2.4 מיליארד שקל שיחסרו בהכנסות המדינה ב-2013 - מלבד ה-15 מיליארד שקל שכבר חסרים.

הממשלה סיימה את השנה עם שיעור ביצוע של 101.3%. הממשלה הוציאה יותר מהתקציב, לאחר שניצלה במלואם עודפים שהועברו מ-2011. זהו חידוש מרענן שממשלת ישראל מצליחה לממש את כל התוכנית שלה עד תומן, אבל זה גם מעיד כי בעת הזו הממשלה אינה במצב רוח של חיסכון. גם זה לא מבטיח טובות.

אי אפשר שלא להבחין במגמת הגירעון בתקציב - היא החריפה והלכה במשך השנתיים האחרונות, עד שהגיעה לשיא של 4.2% בדצמבר. את 2013 אנחנו פותחים כבר עם גירעון נצבר גדול, ירידה במסים וחריגה עצומה בהוצאות. אמנם יעד הגירעון ל-2013 הוא של 3% - אבל מעטים מאמינים כי הממשלה תצליח גם לעמוד בו. אם כך יהיה, הרי שממשלת ישראל תשלים שלוש שנים ברציפות של חריגה מיעד הגירעון, וזאת באשמתה המלאה - ישראל אינה נמצאת במשבר כלכלי, המצדיק חריגות כאלה.

המסקנה? התפנקנו. ועכשיו הגיעה עת תשלום המחיר - חריגה נוספת מהגירעון, שעלולה לסכן את היציבות הכלכלית, או העלאה משמעותית נוספת של המסים בניסיון לבלום את הגירעון או קיצוצים חדים. משהו מכל אלה, או שלושתם יחד, ינחת על ראשינו ב-2013.

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#