"לא היה פסול בהנפקות אי.די.בי; הנורמה היתה לא לדרוש ביטחונות" - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"לא היה פסול בהנפקות אי.די.בי; הנורמה היתה לא לדרוש ביטחונות"

2012 הייתה שנה מוצלחת לכלל חיתום, למרות שוק ההנפקות המקרטע ■ "עבדנו קשה כדי שכאשר השוק יפשיר אנחנו אלה שנהיה שם", מסביר הסמנכ"ל יונתן כהן ■ בחברה לא מתנצלים על ההנפקות שביצעו עבור אי.די.בי: "זו היתה תקופה עם דינמיקה שונה"

66תגובות

מי שנכנס למשרדי כלל חיתום נתקל בעשרות מגני הוקרה המפוזרים בין המדפים בחדרי הישיבות והעבודה. המגנים, שהוענקו כאות תודה על עשרות הנפקות מוצלחות שהובילה החברה בשנים האחרונות, מספרים על המעמד שקנתה לה כלל חיתום כאחת מהחברות המובילות בשוק.

בין המגנים נמצאים גם כאלה שהתקבלו מקבוצת אי.די.בי, מזכרת לימים יפים יותר, שבהם הנפיקה כלל חיתום את קונגלומרט הענק שעומד כעת על סף חדלות פירעון. ב-2003-2007, שנות הגאות בבורסה ברחוב אחד העם, הובילה כלל חיתום - שנשלטת בידי צחי סולטן, שותפו העסקי של נוחי דנקנר - את כל ההנפקות המרכזיות של קבוצת אי.די.בי.

עופר וקנין

עקבו אחרי TheMarker בטוויטר

עם אלה נמנות, למשל, הנפקת אג"ח בהיקף של חצי מיליארד שקל מאפריל 2004, הנפקה נוספת בהיקף של 620 מיליון שקל מספטמבר באותה שנה, הנפקת אג"ח של 400 מיליון שקל באוקטובר 2007 - והיד עוד נטויה. ההנפקות סייעו לכלל חיתום לגרוף במשך השנים הכנסות של עשרות מיליוני שקלים.

"הנפקנו את כל החברות בקבוצת אי.די.בי", מסבירה מנכ"לית כלל חיתום, טל רובינשטיין, בראיון משותף עם סגנה, יונתן כהן. "אני חושבת שעשינו את מיטב המאמצים במועד ההנפקה לוודא שמה שאנחנו מנפיקים הוא מוצר טוב ומתומחר בצורה נכונה. במשך תקופה ארוכה היו רווחים, והמשקיעים קנו מרצון. יכול להיות שבדיעבד התמחור אז היה אופטימי מדי".

מהי האחריות שלכם למיליארדי שקלים מכספי הציבור שנמצאים כעת בסכנה?

רובינשטיין: "קבוצת אי.די.בי נכנסה לסיטואציה מאתגרת - והיא לא היחידה. בהיבט הזה, אי.די.בי לא היתה שונה מהרבה חברות אחרות שהנפקנו. זה נבע משילוב של גורמים. כמו יתר מחזיקי איגרות החוב והמשק, אנחנו מקווים שאי.די.בי תתמודד עם המצב שאליו נקלעה בהצלחה ותצא ממנו. ייאמר לזכותם שבעל השליטה והחברה עושים כל מה שניתן כדי לעמוד בהתחייבויות".

כהן: "אנחנו לא חושבים שנעשה משהו פסול. היו עוד כמה חברות אחזקה בשוק שסבלו ממינוף יתר. עשינו את מירב הבדיקות. זו היתה תקופה עם טעמים אחרים ודינמיקה שונה - הן מבחינת המשקיעים והן מבחינת המנפיקים. אנחנו לא מנסים לשנות את הנורמות בשוק. לראיה, כל הגופים המוסדיים השתתפו אז בהנפקות. כיום האווירה שונה".

מדוע רוב החוב של קבוצת אי.די.בי, ובמיוחד של חברות המטה, הונפק ללא ביטחונות?

רובינשטיין: "זו היתה הנורמה בשוק - לא לדרוש ביטחונות. גם הבנקים נתנו חוב, כשחלקו ניתן ללא בטוחות. גם כיום יש אג"ח של חברות אחזקה שנסחרות בלי בטוחות. אני חושבת שיש מקום שגם חברות אחזקה יגייסו חוב - זה לא פסול וזה בסדר, כל עוד התמחור נכון. לכן, קהל היעד של חברות האחזקה הוא כיום מצומצם, אף שאני חושבת שיש מקום לכל הנפקה".

כהן: "התנאים אז היו שונים במהותם. אי.די.בי היתה עם אופק אחר. היא פעלה בסביבה רגולטורית אחרת, והמצב של החברות הבנות וגם של החברה האם היה מצוין. מתקופת ההנפקות ועד היום קרה משהו - היה משבר בכל העולם. אבל לא נכון לקשור את ההנפקה מ-2007 כסיבה לסיטואציה הלא-נעימה שאליה הגיעו מחזיקי האג"ח באי.די.בי".

האם כיום הייתם מנפיקים חברות אחזקה באותה ריבית שבה הנפקתם את אי.די.בי?

רובינשטיין: "הפרמיה בגין חברות האחזקה היא כיום הרבה יותר גבוהה מזו שהיתה לפני חמש שנים. אם שטרי הנאמנות של 2007 היו 80% מאלה שיש כיום, חלק גדול מהצרות היו נמנעות. מינוף יתר, דיווידנדים ויחסים פיננסיים - כל הפרמטרים האלה הם נורות אזהרה שמסייעות לכך שכיום לא נגיע למצבי קיצון. גם מדיניות ההשקעה של המוסדיים השתנתה. יש מוסדיים שלא יקנו כיום חוב ללא בטוחות מתאימות, וזוהי עובדה".

"לא חשודים בדבר"

אל ההנפקות הרבות שביצעה כלל חיתום עבור אי.די.בי בשנים הקודמות הצטרפה בפברואר אחת נוספת - הנפקת מניות ב-321 מיליון שקל. בהנפקה, שהשתתפו בה לא מעט מקורבים לקבוצת אי.די.בי ולדנקנר עצמו, קנו החתמים מניות בכ-40 מיליון שקל, כשכלל חיתום רכשה מניות ב-10 מיליון שקל.

ההחלטה של כלל ושל יתר החתמים לרכוש מניות בהנפקה עוררה תמיהות נוכח העובדה שרוב המוסדיים נמנעו מלהשתתף בה. יתרה מזאת, בעקבות ההנפקה נפתחה חקירה על ידי רשות ניירות ערך בחשד שדנקנר הריץ מניות עם שני שותפים. במקביל, נציגי רשות ניירות ערך הגיעו למשרדי כלל חיתום, שהובילה את ההנפקה, ואספו חומרים בנוגע לגיוס.

מדוע רכשתם מניות ב-10 מיליון שקל? האם לא היה ברור שהמניות בדרך לנפילה?

רובינשטיין: "אני חושבת שההשתתפות שלנו בהנפקה היתה חלק ממערכות יחסים שנבנו לאורך תקופה ארוכה בין קבוצת אי.די.בי לבין החתמים. היו כמה שנים טובות. היתה שקיפות בעניין, וניתן גילוי לכל. כל חתם השתתף בהנפקה מהסיבות שלו ועל פי מדיניות ההשקעה שלו".

האם אתם עדיין מחזיקים במניות של קבוצת אי.די.בי שרכשתם בהנפקה?

רובינשטיין: "אנחנו לא רוצים להגיב לעניין הזה".

עושה רושם שההנפקה הזאת קצת סיבכה אתכם. היא הביאה לכך שחוקרי רשות ניירות ערך הגיעו למשרדים שלכם.

רובינשטיין: "אנחנו לא יכולים לדבר על זה. כלל חיתום לא נחשדת בדבר ואינה קשורה. בסך הכל אספו אינפורמציה על ההנפקה".

בשלב זה, כהן עוצר אותי בכעס: "אנחנו מבקשים לא להיכנס לזה. אלה דברים רגישים עכשיו".

"חזית הטכנולוגיה של החיתום"

ההנפקה של אי.די.בי מפברואר לא הצליחה להרוס לכלל חיתום את 2012. החברה סיימה את השנה כשהיא מובילה את שוק ההנפקות - הן מבחינת מספר הגיוסים והן מבחינת היקף הגיוס.

במשך התקופה הובילה כלל יותר מ-34% מההנפקות בשוק, והשתתפה ב-90 גיוסים. החברה גייסה יותר מ-30 מיליארד שקל, בין השאר בהנפקות של נכסים ובנין, מבני תעשייה, בראק אן.וי, איירפורט סיטי, סמיט וישרס.

"גם כשלא היו עסקות בשנה האחרונה וגם כשההכנסות היו מועטות ייצרנו עבודה שוטפת מול החברות", מסביר כהן, ששימש שנים ארוכות גם כדוגמן הבית של רשת האופנה גולף. "עבדנו קשה כדי שכששוק ההון יפשיר אנחנו אלה שנהיה שם".

בשונה מבשנים קודמות, ב-2012 הונפקו 30 סדרות אג"ח תואמות לכללי ועדת חודק (ועדה שקבעה כללים מחמירים להשקעה של גופים מוסדיים באג"ח חברות). מתוך כלל הנפקות הסדרות "תואמות חודק", כלל חיתום הובילה 45%. כהן מדגיש שהעובדה שכלל חיתום הובילה את השוק בהנפקות כאלה מלמדת על יכולותיה הגבוהות ביחס למתחרות.

"הנפקה של סדרות אג"ח תואמות חודק דורשת מקצועיות, משאבים ותשומת לב", אומר כהן. "זוהי מומחיות שאנחנו גאים בה ומשקיעים בה המון מרץ ומחשבה, ופה נמצא גם הערך המוסף האמיתי שלנו. כדי להוריד את הריבית ב-1% או ב-0.5% לא צריך מומחיות, אבל הובלה של עסקות עם שטר נאמנות שעובר את רף הדרישות של הגופים המוסדיים דורשת מקצועיות שאין להרבה חתמים. שם אנחנו רוצים להיות - חזית הטכנולוגיה של החיתום".

עם כל זאת, 2012 תיזכר כעוד תקופה לא פשוטה לענף החיתום. במשך השנה אף חברה חדשה לא הונפקה בבורסה, היקף גיוסי האג"ח בהנפקות ציבוריות צנח ב-28%, והיקף הגיוסים במניות נחתך ב-35%. חברות שכבר הצליחו לצאת לבורסה ולגייס הון או אשראי היו בדרך כלל חברות גדולות בעלות דירוג פיננסי גבוה, בעוד החברות הקטנות והבינוניות נותרו בחוץ.

יתרה מזאת, הרבעון האחרון הציל במידה רבה את השנה עבור שוק החיתום. חברות הצליחו לגייס ברבעון תוך כחודשיים קרוב ל-6 מיליארד שקל. ההתאוששות המהירה באה לידי ביטוי בשיאים שרשמו מדדי איגרות החוב הקונצרניות (עלייה של 9%-7% בחודשיים), בביקושים הגבוהים בהנפקות שיוצאות לשוק, ובירידה החדה של התשואות על חלק גדול מאיגרות החוב הקונצרניות בבורסה.

מה גרם להתעוררות שוק החיתום מאז סוף אוקטובר?

כהן: "בעיקר הנתונים מאירופה ומארה"ב שהצביעו על שיפור בתחום הדיור, שמשמעותי לצמיחה. אלה הובילו לגיוסים בקרנות הנאמנות, והעלו את רמת הביטחון של המשקיעים המוסדיים. ככל שהזמן עובר, רואים שחלק מנבואות הזעם לא מתגשמות. הריביות בעולם הן כרגע ברמות אפסיות, כך שהתשואות חסרות הסיכון נמוכות מאוד. כמו שזה נראה כרגע, המגמה תימשך גם בטווח הבינוני".

רובינשטיין: "אחרי לחץ שנבע מהחששות מתקיפה באיראן ומבצע 'עמוד ענן', תקופת החגים ונבואות זעם שלא התממשו - הגופים המוסדיים חוזרים לחפש אפיקי תשואה לחוסכים. הנזילות שלהם גבוהה מאוד. כרגע יש שתי תופעות בריאות בשוק: הראשונה היא חזרה של הציבור להנפקות. השנייה היא שההנפקות עצמן מייצרות רווח למשקיעים. זה מחזק את השוק ומעודד הנפקות נוספות".

"לא מזהים בועה בשוק האג"ח"

לאחר מהלך העליות המרשים, האם אנחנו נכנסים לשלב של בועה בשוק איגרות החוב הקונצרניות?

כהן: "כרגע המחירים עדיין סבירים. אנחנו לא מזהים בועה בשוק האג"ח. מחירי הכסף נכונים לרמות הסיכון של כל דירוג ודירוג. אנחנו מעריכים שהציבור יגדיל את ההשקעה בקרנות הנאמנות. הציפיות של מנהלי השקעות וחברות הן שהמגמה תימשך.

"גם בתחום הזה יש סדר. בהתחלה מנצלים את ההזדמנויות שיש באג"ח הקונצרניות, שמציעות תזרים קבוע ורמת ביטחון גבוהה יחסית. לאחר שמגיעים לשיווי משקל, המשקיעים מחפשים אפיקים אחרים לייצר תשואה עודפת, בעיקר דרך האפיק המנייתי. זה מתחיל במניות גדולות וממשיך לקטנות. כשהנזילות תעלה, המחיר בשוק יעלה - ואז גם יהיה קל יותר לחברות לצאת להנפקות ראשוניות. כרגע שוק המניות פחות סחיר. חברות טובות נסחרות ב-50% מההון העצמי שלהן. להנפיק מניות מתחת להון העצמי זה צעד חריג יחסית".

ועם ההתעוררות בשוק החיתום עולה החשש שנעמוד שוב בפני הקצאה לא תקינה של כספי הציבור. האם שוק החיתום שונה כיום מזה של 2005-2007?

כהן: "הנפקה של סדרה חדשה שונה כיום במהותה. השינוי הגדול החל עם ועדת חודק. בהתחלה שוק ההון וגם החתמים לא ידעו איך לקבל את זה. אחר כך הם למדו. המוסדיים סיגלו לעצמם יכולות אשראי טובות יותר. אנחנו רואים כיום שוק חוב בריא יותר עם תמחור טוב יותר - שטרי הנאמנות של היום שומרים גם על החברה וגם על המוסדיים.

"אם פעם חברה היתה פונה לחתם ביום ראשון וביום רביעי היא כבר היתה עם הכסף, הרי שכיום מדובר בתהליך ארוך. יש מצגות, משא ומתן עם הגופים המוסדיים על שטר הנאמנות, הטלת מגבלות על בעל השליטה, מגבלות על מינוף יתר או פירעון מיידי במקרה של שמיטת חוב אחר".

רובינשטיין: "היה תהליך של למידה. פיתחנו כלים לנתח חוב ולתמחר אותו. כיום התמחור נכון יותר, והתהליכים אטיים יותר. זה לא אומר שלא יהיו מקרים של חדלות פירעון - אבל כל עוד התמחור בבסיס הוא נכון, וכשהדגש הוא על בניית תיק מפוזר, אני מעריכה שנראה שוק בריא יותר ומפותח יותר.

"האני מאמין שלי הוא שהיתרון המהותי של השוק החוץ-בנקאי הוא העובדה שהשוק הזה מאפשר מימון מזנין (בריבית גבוהה, ע"א) ועסקות מיוחדות. הכל שאלה של תמחור. צריך לדעת לתמחר את הסיכון ואת התרחישים האפשריים".

"אבולוציה של שוק"

האם העובדה שהרבה חברות מעדיפות להנפיק בישראל אג"ח ולא מניות מצביעה על תמחור לא נכון של חוב ועל ריביות נמוכות מדי?

כהן: "השוק הקונצרני בישראל הוא הכי מפותח בעולם. לכן גם הצורך של חברות לצאת ולהנפיק מניות הוא קטן יותר. מי שמגייס אקוויטי (מניות) הן בעיקר חברות ביו-טק וחברות חיפושי גז ונפט".

האם זה לא קשור לכך שכספי הציבור מוקצים לפעמים במחירים נמוכים מאוד ולכל המעוניין?

כהן: "אנשי העסקים הישראלים לא אוהבים אקוויטי. מבנה הבעלות בישראל שונה מבעולם. אצלנו יש גרעין שליטה, בעוד שבעולם הבעלות על חברות היא מפוזרת. כיום יש התפכחות מבחינת השוק בעניין תמחור החוב - גם מצד המוסדיים וגם מצד החברות. בגלל המגבלות בשטר הנאמנות וגם בשל מחיר המינוף, מנפיקים כיום אג"ח יותר בזהירות. אני מקווה שנראה יותר גיוסי אקוויטי לצד חוב - ונראה איזון ביניהם".

רובינשטיין: "שוק ההון הישראלי הוא בסופו של דבר צעיר יחסית, והנזילות בו נמוכה. רק ב-2003 החלו חברות הביטוח להשקיע בניירות ערך שהן לא אג"ח ממשלתיות ואג"ח מיועדות. למעשה, גל ההנפקות האחרון של חברות בבורסה היה רק ב-1993. בשנת 2000 היה איזה גל קטן של ההיי-טק. יש פה הרבה תהליכים אקסוגניים - אבולוציה של שוק".

האם קרה לכם שדחיתם חברה שהגיעה אליכם בעבר ורצתה להנפיק?

כהן: "יותר מפעם אחת הגיעו אלינו חברות ודחינו אותן. בעקבות ההתעוררות בשוק בתקופה האחרונה, הגיעו אלינו אפילו יותר חברות שסירבנו להוציא אותן להנפקה. אנחנו לא יכולים להרשות שאפילו הנפקה אחת תהרוס לנו את המוניטין שבנינו כמובילי שוק. החברות האלה לא התאימו מבחינת הביטחונות, הקובננטים (התניות פיננסיות, ע"א), והיכולת לשרת את החוב".

מהי אחריותו של החתם להנפקה שהוא מוציא לשוק ולניירות הערך שהוא מוכר?

רובינשטיין: "חשוב קודם כל לבדוק באיזה כובע הוא פועל בהנפקה - מפיץ או חתם. בכובע של החתם האחריות המשפטית שלו גבוהה יותר. בצד הכלכלי, אנחנו משתדלים לעשות את כל הבדיקות שניתן גם כשאנחנו רק מפיצים. להביא לגופים המוסדיים מוצרים שגם כלל חיתום (דרך חשבון הנוסטרו, ע"א) היתה מוכנה לרכוש".

כהן: "לי חשוב לשמור על הגופים המוסדיים - הם לקוחות שלנו לא פחות מהחברות. אנחנו רוצים שהמוסדיים ירוויחו בהנפקות, ושלא יהיו כאבי בטן בדרך. זה יהיה טוב גם לחברה וגם למוסדיים. התפקיד שלנו בהנפקה הוא לשמש כיועץ, כגוף שמגשר בין החברה למוסדיים ומסייע בניסוח שטר הנאמנות. למעשה, תיקי ההשקעות של המוסדיים לא משתנים כל יום, והאחריות שלנו היא שבהנפקות שיוצאות יהיו שטרי נאמנות טובים בלי הפתעות".

"אני לא מתכננת להיעלם"

מלבד אתגר ההובלה של שוק ההנפקות, נראה שכלל חיתום עומדת בפני אתגר נוסף בתקופה הקרובה. האתגר משתקף היטב בבטנה של רובינשטיין, שמתכוננת ללידת הילד השלישי. "כבר אי אפשר יותר להסתיר", אומרת רובינשטיין לפני שהיא מצטלמת לראיון. רובינשטיין הצליחה בשנים האחרונות להוביל את כלל חיתום להישגים מרשימים.

איך נערכים בכלל חיתום לחופשה הלידה שלך?

רובינשטיין: "מנכ"לית יאהו לקחה רק שבוע חופש. אני לא יודעת לכמה זמן אני אעדר. עשר שנים לא הייתי בסיטואציה של חופשת לידה - אני חרדה מאובדן העצמאות.

"קודם כל, המקום ימשיך וישגשג. הגדולה של כלל חיתום, גם בהשוואה לחברות חיתום אחרות, היא שיש צוות איכותי ופעיל עם ראש גדול, וכל אחד הוא מנהל עצמאי בפני עצמו. לכן העסק כל כך משגשג ואנחנו מובילים בהנפקות החוב, האקוויטי ובעסקות הפרטיות. אני בטוחה שהעסק ימשיך לתפקד בהצלחה, אבל אני לא מתכננת להיעלם לשום מקום".

טל רובינשטיין

גיל: 38 תפקיד: מנכ"לית כלל חיתום מגורים: רשפון מצב משפחתי: נשואה +2 השכלה: תואר ראשון בכלכלה וניהול ו-MBA עם התמחות במימון, שניהם מאוניברסיטת תל אביב עוד משהו: חובבת גלישת גלים

יונתן כהן

גיל: 33 תפקיד: משנה למנכ"לית כלל חיתום מגורים: תל אביב מצב משפחתי: בזוגיות +1 השכלה: MBA מאוניברסיטת מנצ'סטר. תואר ראשון במשפטים מאוניברסיטת תל אביב עוד משהו: היה בעבר דוגמן הבית של גולף

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#