התועלות של "תוכניות כלכלה הוגנות" - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

התועלות של "תוכניות כלכלה הוגנות"

בעוד שהפרשנים מוטרדים מההשלכות המאקרו-כלכליות, את רוב האזרחים מעניינת שאלה הרבה יותר פשוטה - כיצד התוכנית תשפיע על הוצאות משק הבית?

תגובות

לאחרונה הציגה מפלגת העבודה בראשות שלי יחימוביץ' את התוכנית לכלכלה הוגנת. מעניין לבחון את הדיון הציבורי שעוררה התוכנית. נראה שחלה הסכמה רחבה יחסית שמטרות התוכנית ראויות - אכן חשוב להבטיח שירותי בריאות וחינוך בסיסיים לכל האזרחים, לשפר את מערכת התחבורה הציבורית לשקם את הביטחון הסוציאלי. אולם הפרשנים הפנו ביקורת על עלותה התקציבית של התוכנית, 138 מיליארד שקל. נטען שהסכומים דמיוניים, וגם אם ניתן יהיה לגייס אותם הם יובילו לקריסת המשק.

כיוון שהתוכנית מתפרסת על פני חמש שנים, בממוצע ההכנסות וההוצאות יעמדו על 27-28 מיליארד שקל בשנה. כאשר משווים את ההוצאות האזרחיות של המדינה לשנים 2000-2003 מתברר שחלה שחיקה של בדיוק 27.5 מיליארד שקל ביחס לתוצר. כלומר התוכנית של מפלגת העבודה מתקנת הפגיעה בשירותים החברתיים שחלה בעשור האחרון. ברור שהגדלת ההוצאות אפשרית, כשם שהמדינה שיגשגה בשנות ה-90 כאשר ההוצאות האזרחיות היו גבוהות יותר, הדבר אפשרי גם עכשיו.

חשוב מכך, ההוצאה האזרחית מהווה השקעה אשר מגדילה את הצמיחה במשק. בטווח הקצר, התוכנית שמה לה למטרה לשנות את המגמה של התכנסות שיעור הולך וגדל מההכנסות בקרב המאיון העליון. מגמה זו אינה רק בעייתית חברתית, אלא מסוכנת כלכלית. הגדלת ההכנסה הפנויה בקרב המעמדות הגבוהים ביותר מופנית לעיתים קרובות לחיסכון או השקעה מחוץ למדינה. לעומת זאת, הגדלת הכנסות של מעמד הביניים יובילו באופן מידי להגדלת הצריכה וכתוצאה תגדל הפעילות במשק. בטווח הארוך, הבטחת חינוך איכותי לכל תושבי המדינה, בלי קשר ליישוב בו הם נולדו, תגדיל את פריון העבודה של העובדים, מרכיב קריטי בצמיחה.

בעוד שהפרשנים מוטרדים מההשלכות המאקרו-כלכליות, את רוב האזרחים מעניינת שאלה הרבה יותר פשוטה - כיצד התוכנית תשפיע על הוצאות משק הבית? כאן נמצאת הבשורה האמיתית של התוכנית לכלכלה הוגנת. היא תקל על משקי הבית לחסוך בהוצאות ולהתמודד עם יוקר המחיה. אם המדינה תספק שירותי בריאות איכותיים, משקי בית יוכלו לוותר על שירותי בריאות פרטיים. בדיקה של מרכז מאקרו מראה שבשנים 2000-2010 משפחות עם שני ילדים הגדילו את הוצאותיהם על ביטוחי בריאות פרטיים ב-133%, ביחס לגידול של 23% בלבד במדד הכללי. כמו כן, אם החינוך הציבורי ישתפר ויורחב הורים יוכלו להקטין את ההוצאות על מורים פרטיים ומעונות יום, ומערכת תחבורה ציבורית איכותית תאפשר לאלפי נהגים לוותר על הרכב הפרטי ולהתמודד עם עלויות הדלק המאמירות.

לכאורה הציבור משלם בעצמו על כל התועלות האלו, ולכן אין כאן שיפור (או החמרה) של המצב. אך למעשה התוכנית מאד משתלמת מכמה סיבות. ראשית, בשל שיטת המימון. התוכנית ממומנת בעיקר באמצעות מיסוי תאגידים ומסים על עשירים, אך כל הציבור ירוויח מיישומה. דווקא המעמד הבינוני-גבוה שנאלץ להתבסס יותר ויותר על שירותים פרטיים גם הוא ייצא מורווח אם ניתן יהיה לוותר על שירותים אלו. שנית, בתחומים מסוימים, ביניהם בריאות וחינוך, תוכניות ממלכתיות הן לעיתים קרובות יעילות יותר. כך למשל, בשנת 2000 ארגון הבריאות העולמי דירג תוכנית בריאות ממלכתיות בכל העולם. למרות שבארצות הברית ההוצאות לבריאות לנפש היו הגבוהות ביותר המערכת דורגה רק במקום ה-37, כיוון שהיעדר מערכת בריאות ציבורית איכותית פגע בביצועי המערכת. כלומר, שיפור השירותים הציבורים יכול ממש לחסוך כסף למשקי הבית.

המערכת הפוליטית הישראלית לא מתאפיינת בתוכניות מפורטות וטבעי להגיב בספקנות כאשר סוף סוף עולה תוכנית שמצביעה על שינוי קונקרטי. אבל אם התוכנית אפשרית, היא מקלה על משקי הבית והתועלות שלה כה משמעותיות, אולי הגיע הזמן להפסיק לפחד מהמחיר?

 

ד"ר רובי נתנזון הוא מנכ"ל מרכז מאקרו לכלכלה מדינית

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#