כלכלני אירופה טעו בנוסחאות - והנזק הכלכלי מהצנע גדול בהרבה מהצפוי - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

כלכלני אירופה טעו בנוסחאות - והנזק הכלכלי מהצנע גדול בהרבה מהצפוי

מחקר של קרן המטבע מראה כי קיצוץ של יורו אחד הוביל לפגיעה של 1.5 יורו בתוצר

37תגובות

מחקר חדש שפירסם באחרונה הכלכלן הראשי של קרן המטבע הבינלאומית ‏(IMF‏) התקבל בתדהמה בקרב הפרשנים הכלכליים באירופה - והוא עשוי להביא לשינוי דרמטי במדיניות המקרו־כלכלית של מדינות היורו ובתפישת העולם של גופים בינלאומיים משפיעים כמו קרן המטבע, המועצה האירופית ו-OECD.

המחקר, שזכה לשם "טעויות בתחזיות הצמיחה והמכפילים הפיסקליים", קובע כי הנחות המוצא של קובעי המדיניות באירופה בכל הנוגע לנזק הכלכלי שייגרם למשקים כתוצאה מצעדי הצנע והקיצוץ בתקציבים הממשלתיים היו שגויות. הכלכלן הראשי של IMF, אוליבייה בלנשר, כותב כי בעוד שהנחת קובעי המדיניות היתה שהמכפיל הפיסקלי יהיה 0.5 - כלומר, שעל כל קיצוץ תקציבי של יורו אחד, ייפגע התוצר בכמחצית היורו - הרי שבפועל, המכפיל הפיסקלי האמיתי היה קרוב ל-1.5 - כלומר, פגיעה גדולה פי שלושה בתוצר. המשמעות של הממצאים היא שפעולות הצנע של ממשלות המערב פגעו בפעילות הכלכלית ובשיעורי התעסוקה באופן קשה הרבה יותר ממה שהכלכלנים וקובעי המדיניות שיערו.

כעת, ככל שתוצאות המחקר מתבררות כנכונות, מתחיל לחלחל שינוי בגישת הגופים הכלכליים המרכזיים כלפי מדיניות צנע כדרך לצאת ממשבר פיננסי, וכבר רואים שינויים ראשוניים בשטח. בדוגמה ראשונה, הגמישה באחרונה קרן המטבע הבינלאומית את יעדי הגירעון הממשלתי שהיא דורשת מפורטוגל.

תחזית על סמך העבר

בלומברג

איך נגרמת שגיאה כה גסה - בשיעור של פי שלושה - בתחזית כלכלית שמשפיעה בצורה דרמטית על חיי אזרחים בכל מדינה ומדינה? מתברר שכמו חבריהם במערכת הבנקאות והפיננסים, התבססו הכלכלנים שחישבו את המכפילים הפיסקליים בהתבסס על נתונים ותקופות מהעבר הקרוב, כאשר מדינות אירופה נהנו מצמיחה ושגשוג.

ואולם הדרך הנכונה לחישוב המכפיל והתחזית היתה צריכה להביא בחשבון שכלכלות אירופה נקלעו למשבר, ולהבין שניסיון השנים הקודמות אינו משקף נכונה את המציאות החדשה. כך מתברר, שהכלכלנים ביססו את התחזיות שלהם על עולם שבו ממשלות מסוגלות לנקוט צעדים משמעותיים כדי לעודד את הפעילות של מדינותיהן, לרבות היכולת להוריד את הריבית והיכולת לעודד את היצוא ואת סחר החוץ על ידי פעולות לפיחות המטבע.

בזמנים רגילים, פעולות כאלה יכולות למתן את שיעור ההתכווצות הכלכלית שייגרם כתוצאה מקיצוצים בתקציבי הממשלה, אך במציאות של המשבר שלאחר 2008, לא ניתן היה לבצע אותן. הריבית הופחתה כבר בתחילת המשבר לרמה הקרובה לאפס, ולא ניתן היה להוריד אותה יותר, ואילו סחר החוץ לא יכול היה להתאושש מאחר שכל העולם נקלע למשבר בבת אחת, לרבות הגושים שעמם מדינות אירופה סוחרות.

במציאות כזו, לו הכלכלנים היו בונים את המודלים והתחזיות שלהם כפי שמתבקש, הם היו מגלים שהמכפיל הפיסקלי גבוה בהרבה ממה שחשבו. בפועל, אולי מתוך אמונה עיוורת במודלים מתמטיים, גררו מנהיגי אירופה את המדינות שלהם למיתון ולרמות אבטלה שמערערות את הסדר החברתי - והכל על בסיס שגיאה מתודולוגית במודל כלכלי.

בהמשך, השגיאה החלה להיחשף. הנתונים על ביצועי כלכלות אירופה בשנים האחרונות הראו שהקריסה בפעילות הכלכלית אכן גדולה מהצפוי, שהמכפילים הפיסקליים קרובים יותר ל-1.5 מאשר ל-0.5 - וההשפעה שלהם על רמות האבטלה קשה יותר מכל תחזית קודמת. כעת מקווים קובעי המדיניות שההתייצבות במשבר וההתאוששות החלקית של חלק ממדינות המערב תחזיר את המכפילים לכיוון הממוצע שהיה מקובל לפני המשבר - אך הנזק כבר נגרם.

בדברי הסיכום למחקר, למרות המשמעות המביכה והדרמטית של הטעות, מבקשים מחברי המחקר ‏(שאינו משקף באופן רשמי את עמדת קרן המטבע, אף שהמחבר הוא הכלכלן הראשי שלה‏) מהקורא שלא לקפוץ למסקנות קיצוניות. "צריך לפענח את התוצאות בזהירות. אין מכפיל אחד נכון עבור כל המדינות בכל התקופות, וייתכן כי בהמשך, ככל שמדינות ייצאו מהמשבר, המכפילים יחזרו לרמות נמוכות יותר". אך הם מוסיפים: "למרות זאת, נראה שבשלב זה, כאשר חושבים על הידוק בתקציבי ממשלה, נכון יהיה להביא בחשבון מכפילים פיסקליים גבוהים יותר".

ובמלים פשוטות: כאשר חושבים על קיצוצי תקציב נוספים, נכון יהיה מעתה להביא בחשבון שהנזק לפעילות הכלכלית ולתעסוקה והכאב לאזרחים יהיו גדולים הרבה יותר ממה שחשבנו עד כה.

אין זה דבר של מה בכך. ככל שיותר ויותר אנשים באירופה לומדים על ה"פאשלה" של הכלכלנים, כך גובר הכעס כלפי המוסדות והמנהיגים הכלכליים של היבשת. בצרפת, למשל, כתב בלוגר בעל מוניטין והשפעה, יובר הוארטס: "הטעות מרגיזה עוד יותר כאשר נזכרים בשיעורים המתנשאים שקיבלנו מהכלכלנים והפרשנים, שהטיפו לנו את החובה של מדיניות הצנע". לדבריו, "הדבר המדהים ביותר נמצא במקום אחר. האם באמת היינו צריכים לגלות שיש טעות בנוסחה כדי להבין שמשהו לא עובד בחיים האמיתיים?"

הוארטס מעריך כי השפעת המחקר של בלנשר רק בראשיתה, פשוט כי הגופים הגדלים לא מוותרים במהירות על האידיאולוגיה שלהם. סביר להניח שגם בישראל ישמעו על המחקר הזה, על ההשפעה שתהיה לו על המדיניות הכלכלית באירופה, ועל השאלה החשובה ביותר בכלכלה: כיצד מתמודדים עם מדינה שנקלעה, חס ושלום, למשבר כלכלי קשה.

שטייניץ רוצה לקצץ 14 מיליארד שקל: האם הצמיחה תיפגע?

כאשר מחברים את ההצהרה של שר האוצר יובל שטייניץ על קיצוץ 14 מיליארד שקל בתקציב 2013 לממצאי המחקר החדש של הכלכלן הראשי של קרן המטבע העולמית, אפשר להיכנס לבהלה. לכאורה, אם המכפיל הפיסקלי של אירופה, שהוא 1.5, תקף גם בישראל - קיצוץ כזה יכול להביא לירידה חריפה בפעילות העסקית ולעלייה באבטלה. אלא שזו תהיה שגיאה: במקרה הזה, ישראל כנראה אינה דומה לאירופה - וממילא הקיצוץ של שטייניץ אינו קיצוץ אמיתי, אלא ביטול חלק מההרחבה התקציבית הנדיבה מדי שתוכננה לשנה הבאה.

כמו באירופה, גם כלכלני האוצר וכלכלני בנק ישראל משתמשים בהערכות הכלכליות במכפילים פיסקליים, גם הם משתמשים במכפיל של כ-0.5, ומן הסתם גם הם אינם חפים מטעויות. אבל ישראל אינה, לפחות כרגע, במשבר כלכלי או במצוקת נזילות, הריבית שלה עדיין רחוקה מאפס וניתנת להפחתה נוספת, והיא יכולה להגביר את סחר החוץ שלה - פשוט כי היא מדינה קטנה, גמישה במונחים גלובליים, ומנותקת מהגושים הכלכליים הגדולים. לכן, לפחות לפי כלכלנים מקומיים, אין לצפות כאן לאפקט ההרסני שהיה לקיצוצי התקציב במדינות אירופה.

לא רק זאת: אף אחד לא יודע אם שטייניץ באמת יפחית 14 מיליארד שקל מהתקציב; רוב הכספים הללו מעולם לא היו בידי הציבור, והם חלק מרישומים שאינם תמיד ברורים ושקופים בנבכי החשבונאות הלאומית. באירופה, הנזק לכלכלה נגרם מאחר שאנשים שהיו רגילים להכנסה מסוימת הפחיתו את הצריכה כאשר הכנסה זו ירדה - תוך פגיעה קשה בכלכלה. בישראל יכול להיות אפילו אפקט הפוך: אף שההכנסה לא ירדה, לא מעט אנשים מרגישים כיום אי ודאות כלכלית מחשש לגזירות, והם מעכבים את הצריכה שלהם. ייתכן שכאשר יגלו שהכנסתם לא נפגעת, הם יחזרו לקצב הצריכה הקבוע ושוב יעודדו את הפעילות המשקית.

האמת היא שבסיפור הזה של הקיצוץ בתקציב בשנה הקרובה, אף אחד לא יודע מה יקרה. בימים אלה של בחירות, ייתכן שיימצאו פוליטיקאים שיקפצו על הגישה החדשה המחלחלת באירופה כסימוכין למצע כלכלי התומך בהגדלת התקציב הממשלתי. ואולם בדיוק כפי שהכלכלנים באירופה טעו כאשר הם חשבו שהמודלים שלהם מתאימים למציאות של 2006, גם המחשבה שישראל דומה לאירופה של 2009 תהיה שגיאה.

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#