מי יהיו פסולי האשראי במדינת ישראל? - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מי יהיו פסולי האשראי במדינת ישראל?

המוסדיים משקיעים את כספם בשוק ההון בפעילויות שאין בהן תרומה למשק

7תגובות

>> הזרימה העזה של עשרות מיליארדי שקלים מדי שנה, של מיליוני חוסכים ישראלים, לגופים המוסדיים המנהלים את כספם, מעוררת את השאלה איך משתמשים בכסף הזה בתבונה בשני היבטים: איך מייצרים תשואה נאה לחוסכים ואיך מסייעים לצמיחת המשק. בשנים האחרונות היינו עדים לכמה תקלות חמורות בהשקעות של המוסדיים באיגרות חוב קונצרניות - אם בהשקעות ללא כל ביטחונות, אם בהשקעות לפעילויות מסוכנות ומיותרות ואם בפיקוח עלוב של המוסדיים על ההשקעות שביצעו. שלא לדבר על הנפקות שנעשו כחלק ממועדון הריכוזיות הישראלי, שבו לווים ומלווים חולקים את אותו שולחן משותף - פעם בצד הלווה ופעם בצד המלווה. ועדת חודק נתנה מענה מסוים להפקרות הזו.

עכשיו מנסים במשרד האוצר למנוע הפקרות בתחום פעילות צומח אחר. בשנים האחרונות צמח במהירות הנתח שהמשקיעים המוסדיים מקצים להלוואות ענק שהם מעניקים ישירות, ללא שיתוף הבנקים. מדובר בסכום של 27 מיליארד שקל כיום, כ-3% מנכסי המוסדיים. הסכומים הללו ימשיכו לגדול, ועולה השאלה אם למשקיעים המוסדיים יש ידע ויכולות להלוות סכומי עתק שכאלה ובאיזו רמת סיכון. לכן הודיע אתמול הממונה על שוק ההון במשרד האוצר, פרופ' עודד שריג, על הקמת ועדה בראשות המפקח על הבנקים לשעבר, אמנון גולדשמידט, שתציע דרכים להסדיר את התחום.

אין ספק שהכסף הזורם למשקיעים מוסדיים מהווה אלטרנטיבה תחרותית למערכת הבנקאות. אין גם ספק שלמשקיעים המוסדיים מתאים להשקיע במיזמים עסקיים לטווח ארוך, כמו בניית כבישים, תחנות כוח, מתקני התפלה ואפילו פרויקטים של נדל"ן מניב (לרבות דיור להשכרה). אך החשש הוא שהנורמות שהתקבעו בשוק ההון הישראלי מביאות לא מעט פעמים את המשקיעים המוסדיים להשקיע את כספם בפעילויות שונות ומשונות שאין בהן תרומה למשק. זה נכון לגבי השקעות בחברות אחזקה, וזה נכון כאשר מדובר במימון השתלטויות ממונפות שמעבירות נכס מטייקון א' לטייקון ב' אך לא מייצרות ערך.

ועדת גולדשמידט תצטרך לתת דעתה לרעות החולות הללו ולגבש כללים שיגדירו היטב את פונקציית המטרה של השימוש בכספי החוסכים: לייצר תשואה נאה ברמת סיכון סבירה, ולממן אך ורק מיזמים ופעילויות שמקדמות את המשק. לכאורה, הדבר המתבקש הוא שהוועדה תמליץ על הכנסת המשקיעים המוסדיים לשוק המימון של עסקים קטנים ובינוניים שבו הפיזור גדול, הרווחיות גבוהה והתרומה לצמיחת המשק מוכחת. אולם כדי לפעול בתחום הזה נדרש מערך תפעולי אלטרנטיבי לזה של מערכת הבנקאות, וכיום אין למוסדיים מערך כזה. משרד האוצר בוחן את הדרכים לבניית מערך כזה, כך שהמוסדיים ייכנסו גם למימון עסקים קטנים ובינוניים.

הגופים המוסדיים ניהלו בנובמבר 2012 כ-900 מיליארד שקל, והסכום הזה גדל במהירות מסחררת. אולם המומחיות של המוסדיים בניהול הכסף, בהשאת רווחים לחוסכים ובהקצאה יעילה של המקורות לטובת המשק אינה מצליחה להדביק את המהירות הזו. המשימה של ועדת גולדשמידט היא לגשר על הפער הזה בתחום ההלוואות הגדולות. המשימה של שריג היא לוודא שזה קורה ביתרת תיק ההשקעות של המוסדיים.

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#