התשואות אפסיות והמדדים נמוכים - אז מה יש לחפש באפיק הצמוד - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
תיק אג"ח

התשואות אפסיות והמדדים נמוכים - אז מה יש לחפש באפיק הצמוד

בשנים האחרונות נטו צמודי המדד להניב תשואות עודפות ברבעון הפותח של השנה ■ האם כך יקרה גם ב-2013?

3תגובות

2013, שנפתחה בשבוע שעבר, נראית מאתגרת יותר מקודמותיה עבור המשקיעים בשוקי האג"ח העולמיים. צלו הכבד של המצוק הפיסקלי הוסר בינתיים, אך צל חדש כבר מסתמן - העלאת תקרת החוב בארה"ב בעוד חודשיים.

השנה נפתחת על רקע תחזיות צמיחה נמוכות וריביות ריאליות אפסיות או אף שליליות ברוב השווקים המפותחים. היא באה לאחר חמש שנים של תשואות פנומנליות באג"ח הממשלתיות, שקשה לראות אותן חוזרות שנה נוספת.

נקודת פתיחה מאתגרת זו גורמת לכמה הנחות בסיסיות בהרכב תיק האג"ח. ההנחה הראשונה היא שלאור התשואות הנמוכות אבסולוטית של האג"ח הממשלתיות, קשה מאוד יהיה ב-2013 לרשום רווחי הון.

כך נראה שרווח פוטנציאלי בשוק האג"ח הממשלתיות טמון בעיקר בתזמון המעבר בין סוגי האג"ח (צמוד-שקלי) או בין החלק הקצר לארוך. אם בשנים האחרונות החשיפה לחלק הארוך של העקום באופן קבוע הצדיקה את עצמה מדי שנה בתשואות גבוהות, בשנה הקרובה אנו מעריכים כי ההנחה הזאת תעמוד למבחן, ומשקיעים באג"ח הארוכות ירגישו פחות בנוח לשמור על פוזיציה לאורך זמן.

למה הצמודים עולים?

כאנשי השקעות אנו מוצאים את עצמנו כמעט תמיד מקבלים החלטות השקעה בתנאי חוסר ודאות - וכך גם הפעם. בבואנו להרכיב את החלק הממשלתי בתיק האג"ח, אחת השאלות הראשונות (שהתשובה עליה מפתיעה ביותר) היא האם להתחיל את 2013 עם חשיפה גדולה יותר לאג"ח הממשלתיות הצמודות, המצטיינות כרגע בתשואות אפסיות, או דווקא לאפיק השקלי?

על פניו, התשובה ברורה. שלושת המדדים האחרונים היו שליליים - מינוס 0.5% בנובמבר, מינוס 0.2% באוקטובר ו-0% בספטמבר. גם שלושת המדדים הקרובים צפויים להיות אפסיים, ויש אפילו אפשרות שמדד ינואר יפתיע בירידה חדה.

התחזית שלנו למדד ינואר היא מינוס 0.1%, אך הירידה הזאת כוללת תחזית לעלייה של 8% במחירי החשמל - שכבר אושרה בממשלה. אלא שעל רקע הבחירות ייתכן שהעלייה במחיר החשמל תידחה, ואז המדד יירד ב-0.3%. המדד כולל סעיפי התייקרות מתוכננת נוספים כמו ארנונה (2.4%) ומים (4%).

נראה כי גם השוק נערך להאטה בקצב עליית המחירים, שכן האינפלציה הנגזרת מהשוק יורדת ברציפות בתקופה האחרונה. השוק מעריך כרגע כי האינפלציה בשנה הקרובה תהיה 1.75%, לעומת כ-1.9% לפני שבוע. לכאורה, ציפיות האינפלציה האלה תומכות בהעדפה לשקלים.

אלא שמניתוח הביצועים של מדדי האג"ח הממשלתיות בחמש השנים האחרונות, עולה תמונה ברורה: בכל השנים (למעט אחת) ברבעון הראשון של השנה התשואות של הצמודים גבוהות מאלה של השקלים. המסקנה הזאת אגב נכונה גם בבדיקה לגבי שמונה השנים האחרונות.

למה זה קרה? סיבה מרכזית לכך היא שהשוק נערך למדדים הגבוהים של מארס ואפריל, שבאופן עונתי ידועים כמדדים גבוהים לקראת פסח. גם ב-2013 אנו צופים מדדים גבוהים בחודשים האלה, כ-1% במצטבר.

2010 היתה בהקשר זה שנה יוצאת דופן, שבה האפיקים השקליים הניבו כמעט פי שניים מהצמודים - תופעה שלא ראינו מאז 2004. ההסבר לכך טמון לא רק בשוק המקומי, אלא גם בשוקי העולם.

2010 נפתחה בעלייה דרמתית של ציפיות האינפלציה בכל העולם (בארה"ב הציפיות ל-10 שנים עלו ל-2.5% ובשוק המקומי הציפיות שנה קדימה כבר היו יותר מ-3%). היו אלה הימים שלקראת סופה של תוכנית ההרחבה הכמותית הראשונה (QE1), כשבשווקים האמינו שאוטוטו הריבית עשויה להתחיל לעלות כדי להילחם בציפיות האינפלציוניות העולות.

לקראת סוף הרבעון הראשון הבהיר יו"ר הבנק המרכזי בארה"ב בן ברננקי כי הריבית לא הולכת לעלות בקרוב והכלכלה לא ממש ממריאה - הבהרה שהביאה לירידה דרמתית בציפיות האינפלציה. בינתיים העלה נגיד בנק ישראל את הריבית לאחר סדרה של נתוני מקרו טובים שהעלו את ציפיות האינפלציה ולאחר עליות חזקות בשוקי המניות.

ברבעון הראשון של 2011 שני האפיקים הניבו תשואה שלילית, אך הצמודים ירדו פחות. היתה זו תקופה שבה החל בנק ישראל בסדרה של העלאות ריבית, כשמרמה של 2% בתחילת השנה הגיעה הריבית לשיא ביוני 2011 ברמה של 3.25%.

כרגע מסתמנת הערכה כי כדאי יותר להתחיל את 2013 עם משקל גדול יותר באפיק הצמוד מאשר באפיק השקלי. בכל זאת, נוכח חוסר הוודאות הנוגעת למדד ינואר היינו ממליצים להמתין לפחות עד סוף החודש כדי לראות מה עולה בגורלן של כל העלאות המחירים המתוכננות.

---

הכותבים הם מנהלי קרנות בהראל פיא. אין לראות במאמר שיווק השקעות או תחליף לייעוץ מס עצמאי. החברה או חברות קשורות אליה או בעלי עניין במי מהן עשויים להחזיק או לסחור, בעבור עצמם או בעבור אחרים בניירות הערך המצוינים במאמר

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#