מלכוד הערבות של בעלי השליטה - IFRS בשטח - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מלכוד הערבות של בעלי השליטה

מדידת השווי ההוגן של ערבות בעל השליטה יכולה לסייע לבעיית השקיפות של ה"עושר" שלהם

3תגובות

>> דרישת רשות ני"ע להצהרות הון מבעלי השליטה במקרה של תמיכה או מתן ערבות פיננסית לחברה ציבורית שבשליטתם, נוגעת בקו הדק שמפריד בין הצורך בשקיפות של המידע בחברה ציבורית ובין הרצון לא למנוע מבעלי השליטה לתמוך בה. דו"חות הרבעון השלישי האחרונים של רוזבאד, בשליטתם של שרגא בירן ודודי ויסמן, יכולים להמחיש היטב רגישות זו. דרישת רשות ני"ע הובילה להכללת הערת עסק חי לאחר שבעלי השליטה חזרו בהם מההתחייבות לתת הלוואה לחברה אם תיקלע לקשיים - כדי להימנע מחשיפת המידע.

ישראל מלובני

המקרה הנפוץ של תמיכת בעלי שליטה בחברות ציבוריות הוא ערבויות לטובת הלוואות שמגייסות החברות. גם במקרה זה אנו עדים לאחרונה לרגישות אדירה. דוגמה בולטת לכך היא ישראלום, שבשליטת מתיו ברונפמן ושלום פישר. בימים האחרונים הושעה המסחר בישראלום לפי הוראת רשות ני"ע בעקבות אי ההסכמה של בעלי השליטה לחשוף את נתוניהם, לאחר שהעניקו לפני כשבועיים ערבות פיננסית לבעלי האג"ח. התוצאה בישראלום היתה שונה מאחר שבעלי השליטה לא חזרו בהם ממתן התמיכה, אף שהדבר הביא לחשיפה לאי עמידה, לפי עמדת הרשות, בדרישות הגילוי הקבועות בחוק ניירות ערך.

מבחינה חשבונאית תיאורטית, מתן ערבות פיננסית של בעל השליטה לחוב של החברה שקול כלכלית למקרה שבו בעל השליטה מגייס הלוואה ומעביר אותה לחברה בתנאים מיטיבים. כפועל יוצא מכך, לכאורה נדרשת הפרדה של מרכיב ההטבה שקיים בהלוואה (החיסכון בריבית לאור חיזוק הביטחונות) לקרן הונית (השקעת בעלים). טיפול חשבונאי זה אינו פופולרי בחברות הציבוריות, בין היתר כי הוא מוביל להגדלת הוצאות המימון בתקופות הבאות ועל רקע הקושי היישומי.

לצורך ההמחשה, נניח כי בעל שליטה חותם על ערבות פיננסית להלוואה שגייסה חברה בגובה 10,000 שקל. ההלוואה היא לתקופה של שנה ונושאת ריבית של 5%. נניח שלולא הערבות הפיננסית היתה החברה נאלצת לגייס את ההלוואה בריבית של 8%. הפרדה של הערבות הפיננסית תוביל לכך שבמועד קבלת ההלוואה יירשם סך של 278 שקל כקרן הון (השקעת בעלים) - בהתאם לערך הנוכחי של תזרימי המזומנים של ההלוואה על בסיס ריבית השוק שלה (8%). כפועל יוצא מכך, הוצאות המימון שיירשמו בגין ההלוואה ישקפו שיעור ריבית אפקטיבית של 8% בשנה ולא רק 5% - ויסתכמו ב-778 שקל (278+500). התוצאה החשבונאית היתה זהה אילו בעל השליטה היה מגייס בעצמו את ההלוואה הבנקאית בריבית של 5%, ומעביר אותה באותם תנאים לחברה שבשליטתו. במקרה כזה, בהתאם ל-IFRS ההלוואה היתה נמדדת לראשונה בהתאם לשוויה ההוגן, 9,722 שקל (278-10,000), במקביל לרישום קרן הונית מבעל השליטה של 278 שקל, והריבית האפקטיבית על ההלוואה היתה 8%.

למרות ההיגיון הכלכלי, ואף שהעמדה המסורתית של רשות ני"ע תומכת בהפרדה זו, הפרקטיקה בנושא מעורבת ורוב החברות הציבוריות בישראל אינן מבצעות את ההפרדה. הנימוק העיקרי לכך הוא ההסתכלות על הערבות הפיננסית כחלק אינטגרלי מההלוואה, וזאת בין היתר על רקע העובדה שה-IFRS אינו מספיק ברור בנושא. הלגיטימציה של הסתכלות זו היא שבמקרים רבים לא באמת קיימת אלטרנטיבה כלכלית בשוק המימון הישראלי לקבל את ההלוואה ללא הערבות.

דוגמה לחברה שבכל זאת ביצעה הפרדה של ערבות שהעניק בעל השליטה היא הכשרה אנרגיה. החברה גייסה במארס הלוואה בסך 10 מיליון דולר בערבות וביטחונות החברה האם הכשרת הישוב, לתקופה של שנה. הכשרה אנרגיה אמדה את השווי ההוגן של ההטבה ב-800 אלף דולר, וזקפה אותו ישירות להון כהשקעת בעלים, כנגד הגדלת הניכיון על ההלוואה. המשמעות הנגזרת היא שהוצאות המימון שתרשום הכשרה אנרגיה בכל אחד מהרבעונים הבאים יהיו גבוהות יותר בכ-200 אלף דולר מתשלומי הריבית בפועל לבנק.

דוגמה בולטת אחרת לחברה שקיבלה מבעלת השליטה בה ערבויות פיננסיות אדירות היא חברת החשמל, שהנפיקה ב-2012 אג"ח בערבות מדינה בסכום מצטבר של כ-6 מיליארד שקל. אף שמדיניות חשבונאית של הפרדת ערבות המדינה היתה צפויה להוביל לגידול של מאות מיליוני שקלים בשנה בהוצאות המימון שלה, חברת החשמל אינה מבצעת את ההפרדה. עם זאת, המקרה של חברת החשמל ייחודי מאחר שבעלת השליטה בה היא גם הריבון. התייחסות לקבלת הערבות הפיננסית מהמדינה כקבלת מענק מריבון שמעוניין להבטיח את הספקת החשמל לתושבים מובילה מבחינה חשבונאית לרישום תוצאתי מתמשך של ההטבה (מעין סובסידיה), במקום רישום הוני מיידי.

מדידת הערבויות הפיננסיות שמעניקים בעלי השליטה לפי שווי הוגן ביום ההענקה יכול לספק פתרון מסוים לבעיית השקיפות של ה"עושר" שלהם ביום ההענקה. הסיבה לכך היא שחישוב השווי ההוגן של הערבות מושפע כמובן מאיתנות נותן הערבות, כך שגם אם לא יינתן גילוי מלא להונו האישי הרי שאיתנותו הפיננסית תקבל ביטוי כמותי במסגרת החישוב.

ניתן להמחיש זאת באופן הבא: נניח שבעל השליטה היה מעביר לחברה במזומן את השווי ההוגן של הערבות, והיא היתה רוכשת בו ערבות חיצונית, כמו ביטוח. במצב כזה גם אם בעתיד יתרחש האירוע הביטוחי הרי שהוא כבר אינו קשור ליחסי חברה-בעלים. כל עוד ניתן לאמוד באופן מהימן את שוויה ההוגן של הערבות הפיננסית במועד קבלתה, ניתן להקביל אותה למקרה הזה.

הפתרון של רכישת ערבות בנקאית לטובת החברה על ידי בעל השליטה, שמונע את בעיית הגילוי, שקול כמעט לסבסוד של מלוא סיכון האשראי. כפועל יוצא מכך, פתרון כזה מקטין את מידת הגמישות של התמיכה בחברות הציבוריות על ידי בעלי השליטה.

לעניין זה, צריך לזכור כי לפי תקנות ני"ע, כשהערכת שווי שמשמשת בסיס לקביעת ערכם של נתונים בדו"חות מהותית מאוד, יש לצרף אותה. הערכת השווי ההוגן של ערבות בעל השליטה תדרוש מן הסתם חשיפה מסוימת של הנתונים והשיקולים שבהם נעשה שימוש בהערכה, לרבות מידת איתנותו הפיננסית של בעל השליטה.

-

הכותב הוא יועץ IFRS וסגן דקאן (חשבונאות), בית ספר אריסון למינהל עסקים, המרכז הבינתחומי הרצליה

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#