חוק שכר הבכירים - רף הגיוני או מס שפתיים? - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

חוק שכר הבכירים - רף הגיוני או מס שפתיים?

חברות שישכילו לבצע שינוי מהותי יזכו לעלייה בפריון תוך יצירת קשר בין מרכיבי התגמול השונים להישגים בפועל

4תגובות

לאחרונה התבשרנו על כך שחוק שכר הבכירים, הידוע כתיקון 20 לחוק החברות, אושר בכנסת. היה זה סיומו של מהלך ארוך, אשר נולד כתוצר של ביקורת ציבורית רחבה על שכר הבכירים העצום, המנותק מאחרון העובדים. מהלך זה הסתיים בגיבוש המלצות ועדת נאמן לחוק, שייכנס לתוקף במהלך דצמבר השנה. האם חקיקה זו, שהינה בבחינת הגדרת תהליכים ללא הגבלה של סכומים, תוביל להצבת רף הגיוני לשכר הבכירים או הינה מס שפתיים להרגעת ההמונים?

הנתונים העובדתיים מלמדים שאכן היה מקום אמיתי לביקורת החריפה על שכר מנהלים. תוך שש שנים הוכפל שכר הבכירים בחברות בורסאיות. בשנת 2011 ב-46 חברות במדד תל אביב 100 דווח על 137 בכירים אשר שכרם גבוה משלושה מיליון שקל בשנה, ללא קשר לביצועי החברות. כך ששכיח למדי למצוא חברות מפסידות אשר מנהליהן ממשיכים "להשתולל" ברמות השכר. העדר יעדים שנקבעו מראש כבסיס לתגמול שיבשו את הכוון האסטרטגי הרצוי.

החוק החדש מדבר על החלת מנגנון מוסדר לאישור שכר בכירים. המנגנון מתייחס להסדרת מדיניות תגמול באמצעות הקמת ועדת תגמול המורכבת מדירקטורים בה חברים הדירקטורים החיצונים, שישקפו את עמדת כלל בעלי המניות. ההישג העיקרי של החוק הוא בקשירת שכר הבכירים לביצועי החברה לטווח ארוך, תוך התחשבות בשכר כלל עובדי החברה לרבות בעובדי הקבלן שלה וביחס לגודל החברה ומורכבותה.

השאלה המרכזית היא האם החוק יוביל לכך ששכר הבכירים ישקף את ערך תרומתם לחברה. המקטרגים אומרים שהחוק רחוק מההצעה המקורית של ח"כ שלי יחימוביץ', יוזמת החוק שביקשה לקשור בין השכר הנמוך בחברה לבין הגבוה, כך שלא יעלה על פי 50. יש המלינים על שהחוק חל רק על חברות ציבוריות בעוד שהחברות הפרטיות שאינן כפופות לחוק יכולות להמשיך ולתגמל כראות עיניהם. יש האומרים שממש ברגעים אלו עובדים יועצים חכמים על גיבוש פתרונות יצירתיים לעקיפת החוק.

אך לי, אין ספק שהחוק יציב רף חדש ורציונלי בהתייחסות ובגישה לאופן קבלת החלטות ושיקול דעת בקביעת תגמול. תקוותי היא כי החברות הציבוריות שהינן שקופות לעין כל, ינהגו באימוץ גישה צנועה ברוח הממשל התאגידי והקוד האתי, המקובלים כיום, יבטיחו יכולת הישרדות וקיימות של חברות וימנעו ריקון רווחים באמצעות שכר מופקע. כך יביאו להצמחת ערך לטווח ארוך.

החוק החדש מצטרף לתיקון 16 לחוק החברות, שאושר לפני כשנתיים, המתייחס גם לקביעת שכר בעלי השליטה ובני משפחותיהם וכולל את הפיקוח על הסכמי השכר והניהול שלהם, המחייבים אישור מחדש כל שלוש שנים. תיקון שהוביל בעלי שליטה רבים לבצע תיקון שכר כלפי מטה או ויתור מלא על שכר וקבלת תמורה רק על בסיס ביצועים.

תקוותי כי השיח הציבורי משתנה, לא רק בקרב מובילי המחאה החברתית, אלא בקרב מקבלי ההחלטות ומנהלים בכירים. גזי קפלן ז"ל, מנכ"ל אסם לשעבר, היה בין המנהלים הראשונים שיצא נגד התופעה ואמר באומץ ש"שכר הבכירים הוא משחית ומושחת".

מצב השוק כיום והכשל הרב של חברות רבות מחייב שינויים ריאליים. ואכן, אנו מצויים בהליך של שינוי בתרבות הארגונית של החברות וכבר הליכי החקיקה עצמם יצרו אי נוחות בקרב המגזימים. הרגולציה המתקנת של השנים האחרונות מהווה כלי מהותי ליצירת תגמול הוגן לכלל עובדי החברה וליושרה כלפי כלל בעלי העניין.

חברות שישכילו לבצע שינוי מהותי יזכו לעלייה בפריון תוך יצירת קשר בין מרכיבי התגמול השונים להישגים בפועל. זאת, תוך הגדרת יעדים מדידים בתוכנית העבודה, הטמעת בקרות, ניהול מושכל של המשאב האנושי וצמיחה קבועה.

הכותבת היא שותפה מנהלת בפירמת שטרק את שטרק רו"ח, סגנית נשיא לשכת רו"ח בישראל, מרצה באקדמיה בנושאי ממשל תאגידי ואחריות דירקטוריונים

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#