עסקני עירך קודמים - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

עסקני עירך קודמים

קבורתה של התוכנית לאיחוד רשויות מקומיות, שהיתה אמורה לחסוך למדינה מאות מיליוני שקלים בשנה, הוכיחה שוב כי קל יותר לחתוך בפנסיות של מאות אלפי מבוטחים, מאשר לקצץ כמה משרות למקורבים. תשאלו את עוזי כהן

שיא נוסף בציניות נשבר שלשום בכנסת, כאשר שר הפנים אברהם פורז הודיע באופן רשמי על קבורתה של התוכנית לאיחוד רשויות מקומיות, שהיתה אמורה לחסוך לקופת המדינה מאות מיליוני שקלים בשנה.

פורז האשים את חברי הכנסת של הליכוד, את ראש הממשלה ואת שר האוצר - אבל האמת היא שכמעט כל חברי הכנסת והשרים אשמים בטרפודה של התוכנית: לא נמצא ולו איש אחד בכנסת שיילחם על התוכנית הזאת.

הדיונים על תקציב 2004 יתחילו בעוד כמה שבועות וכבר היום ידוע שכדי לעמוד ביעד הגירעון, להמשיך להפחית את הריבית במשק, לעצור את גידול החוב הלאומי בקצב מפחיד ולהוריד את הנטל הגדל של המסים מעל גבו של הסקטור העסקי - יידרש קיצוץ נוסף גדול בתקציב.


מהיכן יבוא הקיצוץ?

מאין יקוצצו עוד 10 מיליארד שקל? הרי בקיצוצים הקודמים כבר הגיע האוצר אל "הבשר החי" - אל הפנסיות, קצבאות האבטלה, הבטחת ההכנסה, המשפחות החד-הוריות והנכים.

וזאת הרי תמצית הבעיה: קל יותר לקצץ "בבשר" מאשר לחתוך בשומנים האדירים שעוטפים את הסקטור הציבורי בישראל; קל יותר לחתוך בפנסיות של מאות אלפי מבוטחים באמצעות העלאת דמי התגמולים, מאשר לקצץ כמה משרות למקורבים.

מדהים לראות כיצד הצליח משרד האוצר להעביר בתוך שבועות ספורים רפורמה ענקית, חסרת תקדים, בקצבאות ובפנסיות בישראל, וכיצד הוא נכשל מיידית ברפורמה הרבה יותר קטנה לכאורה - ברשויות המקומיות.

הנתונים ידועים: כמעט 90 אלף איש עובדים בשלטון המקומי בישראל: על שטחה הקטנטן של מדינת ישראל - 22 אלף קמ"ר - נמצאות 266 רשויות מקומיות, שב-140 מתוכן יש פחות מעשרת אלפים תושבים וב-66 מהן פחות מ-5,000 תושבים. יש גורדי שחקים בארה"ב שבהם מתגוררים מספר דומה של תושבים.

מי צריך כל כך הרבה רשויות מקומיות: התושבים? משלמי המסים? האזרחים? כמובן שלא; בכל ישראל אפשר היה להסתפק ב-20-10 רשויות מקומיות, אולי פחות.


הרשויות המקומיות הן יצרניות הג'ובים המושחתים והמיותרים הגדולות ביותר בישראל: בכל רשות יש ראש מועצה, סגנים, עוזרים, דוברים, יועצים וחברים שלחלקם יש משכורות של עשרות אלפי שקלים בחודש

היחידים שצריכים את הרשויות המקומיות הענקיות הם העסקנים הפוליטיים - חברי המרכזים של המפלגות - בעיקר הליכוד והעבודה, חברי הכנסת ואלפי המקורבים שלהם.

הרשויות המקומיות הן יצרניות הג'ובים המושחתים והמיותרים הגדולות ביותר בישראל: בכל רשות יש ראש מועצה, סגנים, עוזרים, דוברים, יועצים וחברים שלחלקם יש משכורות של עשרות אלפי שקלים בחודש.

תקציבי הרשויות מנופחים; כמעט מדי שנה מאשרים להן האוצר וועדת הכספים של הכנסת להעלות את הארנונה מעבר לעליית המדד. גם אחרי ההעלאות התכופות מצויות רוב העיריות בישראל בגירעונות, ונזקקות מדי שנה להזרמות כספים מ"קרנות איזון" של משרד האוצר.


יצרניות של שחיתויות

הרשויות הן לא רק יצרניות ג'ובים, אלא יצרניות של שחיתויות, חלקן פליליות, מהגדולות בישראל: לכל ראש מועצה יש בדרך כלל קבלנים מקורבים, ורבים מסגניו מקדישים חלק ניכר מזמנו לעסקות מפוקפקות עם יזמים, קבלנים ושאר ידידים, בדרך כלל בתחומי הנדל"ן.

איחוד רשויות מקומיות היה מאפשר ביטול אלפי משרות, בעיקר בדרגים הגבוהים יותר בשלטון המקומי, מה שהיה מביא, בסופו של דבר, לא רק לחיסכון של מאות מיליוני שקלים בשנה ולהורדת נטל המס המפחיד, אלא גם לשיפור השירות לאזרחים. כי זה טבעם של גופים מנופחים - הם בדרך כלל סובלים מתרבות ארגונית מושחתת, הגוררת גם שירות גרוע ללקוחות.


"הסכם" - עצם המלה הסכם ושוויון הנפש שבו התייחס אליו הציבור הישראלי הוא מדהים: מיהו אותו עוזי כהן שיכול להגיע "להסכמים" עם משרד האוצר. את מי הוא מייצג? מי בחר בו ומינה אותו להגיע להסכמים שיש להם עלויות של מאות מיליוני שקלים לקופת המדינה?

אבל האמת היא, שביום בו החל האוצר, לפני 5 חודשים, לגלגל את התוכנית לאיחוד רשויות ופיטורי סגני שרים - היה ברור שאין לה סיכוי. עשרות חברי מרכז, עסקנים ולוביסטים, ששרצו בחודשים האחרונים במסדרונות הכנסת - כולם ממומנים בסופו של דבר על ידי כספי משלם המסים - הבהירו לחברי הכנסת שאסור להם לגעת ברשויות.

אינדיקציה ראשונה לכך היתה, כאשר במארס נחשף ההסכם השערורייתי בין השר במשרד האוצר מאיר שטרית לבין עסקן הליכוד עוזי כהן, שבו הוחלט שמספרם של סגני ראשי הערים ברשויות המקומיות שיפוטרו יקוצץ רק ב-230 במקום 370 משרות.


ההזדמנות הגדולה של נתניהו

"הסכם" - עצם המלה הסכם ושוויון הנפש שבו התייחס אליו הציבור הישראלי הוא מדהים: מיהו אותו עוזי כהן שיכול להגיע "להסכמים" עם משרד האוצר. את מי הוא מייצג? מי בחר בו ומינה אותו להגיע להסכמים שיש להם עלויות של מאות מיליוני שקלים לקופת המדינה?

בנימין נתניהו ושטרית לא חשפו את פרטי העסקה עם עוזי כהן. גם הדרג המקצועי באגף התקציבים באוצר, הנלחם על כל שקל בקיצוצים בכספי הביטוח הלאומי, נמנע מלחשוף את פרטיה. הפרטים נחשפו, כמעט בטעות, בתחילת מארס בוועדת הכספים של הכנסת. הוועדה דנה בתוכנית הקיצוצים בתקציב 2003, לקראת ההצבעה עליה בקריאה השנייה והשלישית. בדיוני הוועדה תקף השר שטרית את היועצת המשפטית של משרד הפנים, דינה שוהם, על פרטים שחשפה בעניין העסקה.

אם שר האוצר בנימין נתניהו רוצה להוכיח שהוא רפורמטור גדול - זאת ההזדמנות הגדולה שלו: תניח בצד את הנפקות הבנקים ושאר הפירוטכניקה שבה טרודים בימים אלה פקידי משרדך, שלא יעלו כל אין להן שום תרומה אמיתית למשק והן רק יצרניות של כותרות בעיתונים; תעזוב את הדיונים על הקיצוצים "בבשר החי" בתקציב 2004; ותיגש לטפל בדבר האמיתי - חיסול מוקדי השחיתות והבזבוז בסקטור הציבורי.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#