הבנקים מתעלמים מקריאת המפקח להפחית עמלת הודעה ללקוח - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הבנקים מתעלמים מקריאת המפקח להפחית עמלת הודעה ללקוח

חמשת הבנקים הגדולים גובים מלקוחותיהם עמלה של 90-50 שקל בגין משלוח הודעה ללקוח ■ המפקח על הבנקים הזהיר כי אם לא יפחיתו עמלות, בנק ישראל יתערב באמצעות פיקוח מחירים - מאז חלפו חמישה חודשים

38תגובות

חמישה חודשים חלפו מאז שהוועדה להגברת התחרות במערכת הבנקאות קראה לבנקים להפחית את גובה עמלת ההודעה ללקוח - שמחירה בחמשת הבנקים הגדולים נע בין 50 ל-90 שקל. מבדיקת TheMarker עולה כי עד כה, למרות הזמן הרב שחלף, אף אחד מהבנקים לא נענה ולא הודיע על הפחתת מחיר העמלה.

עמלת ההודעה ללקוח היא עמלה בגין מכתב שנשלח ללקוח באופן אוטומטי, כפלט של מחשב הבנק, על אירועים כמו פיגור בתשלומים, הודעה על החזרת צ'ק או התראות אחרות. למשל, כל לקוח שחורג ממסגרת האשראי שלו מקבל באופן אוטומטי מכתב סטנדרטי מהבנק עצמו - לא מכתב מעורך דין - המודיעה לו על החריגה מהמסגרת, ובגין הודעה זו גובה הבנק ישירות מחשבון הבנק של הלקוח עמלה שמחירה עשרות שקלים. למחירה של עמלה זו אין כל צידוק כלכלי, מעבר ליכולתם של הבנקים לנצל את מעמדם מול הלקוחות.

תומר אפלבאום

עקבו אחרי TheMarker בטוויטר

הוועדה להגברת התחרות במערכת הבנקאות ציינה בדו"ח הביניים, שפורסם ביולי, כי זו עמלה יקרה הדורשת התערבות. בדו"ח הביניים נכתב כי "בשל מחירו היקר של שירות משלוח הודעות בחלק מהבנקים, כפי שעולה מן ההשוואה, הפיקוח על הבנקים סבור כי יש הצדקה להתערבות כדי להוריד את המחיר באותם בנקים, בעילה הקבועה בחוק הבנקאות ‏(שירות ללקוח‏). בהתאם לעילה זו, בשירות שהלקוח יכול לקבלו רק בבנק בו ניתן השירות, רשאי נגיד בנק ישראל להכריז על השירות כשירות בר־פיקוח לעניין העמלה הנגבית בעדו. במקרה שלא תחול ירידה במחירו של השירות בעקבות ההכרזה עליו כשירות בר־פיקוח, הצוות ממליץ לקבוע את מחיר השירות".

אולם, אף שבנק ישראל ציין כי עמלת ההודעה ללקוח הינה עמלה יקרה שדורשת התערבות, נגיד בנק ישראל, פרופ' סטנלי פישר, טרם הכריז על שליחת ההודעות ללקוח כשירות בר־פיקוח, והבנקים ממשיכים לגבות עמלות יקרות וחסרות בסיס.

בנק ישראל: "התהליך נמצא בתחילתו"

הבנק שגובה את עמלת ההודעה ללקוח היקרה ביותר הוא בנק מזרחי טפחות - 90 שקל למכתב. עם זאת, הבנק גובה את העמלה רק החל מהמכתב השני. אחריו נמצאים בנק דיסקונט ובנק מרכנתיל, שגובים 68 שקל למכתב. בנק הפועלים גובה 60 שקל למכתב ‏(אך לא יותר מ–180 שקל לסדרה של מכתבים‏), ובנק לאומי גובה מלקוחותיו 53 שקל למכתב ‏(ללא תקרה‏). הבנק שגובה את העמלה הנמוכה ביותר הוא בנק יהב - 20 שקל להודעה.

בסמוך לאחר פרסום דו"ח הביניים של הוועדה אמר מנכ"ל מזרחי טפחות, אלי יונס, כי "אנו שוקלים כל יום את מבנה העמלות שלנו. אנו בוחנים את ההמלצות ונעשה בדיוק כפי שיידרש מאתנו. אנחנו גם שוקלים הורדת עמלות מסוימות כבר בימים אלה, אבל אני חושב שזה מוקדם להכריז על כך". מאז לא הכריז יונס על הפחתת שיעור העמלה.

מבנק ישראל נמסר בתגובה כי "אכן מדובר בדו"ח ביניים, אשר הליך יישום המלצותיו טרם הסתיים. הפיקוח על הבנקים החל לנקוט בצעדים רבים ליישום ההמלצות, במיוחד בתחום העמלות, אבל אין בצעדים ראשונים אלה שננקטו כדי להוות סופו של התהליך, כי אם תחילתו בלבד. הפיקוח מתכוון ליישם גם את ההמלצה המוזכרת, אם אכן לא יהיה שינוי בעמלה זו מצד הבנקים הספציפיים שנמצא כי הם גובים מחיר יקר מדי. הפיקוח ימשיך לפעול ליישום המלצותיו, חלקם בטווח קצר וחלקם בטווח ארוך יותר, לצד נקיטת פעולות שוטפות שבהן הוא נוקט במסגרת עבודתו להגברת התחרותיות וצמצום פער הכוחות בין הבנקים לבין לקוחותיהם".

העמלה בגין הודעה ללקוח אינה הנושא היחיד שלא זכה לטיפול מאז פרסום דו"ח הביניים של הוועדה להגברת התחרות במערכת הבנקאות. למעשה, ההמלצות המרכזיות של חברי הוועדה עדיין לא יושמו, מאחר ויישומן דורש הליכי חקיקה ורגולציה מורכבים. כך למשל, יש לתקן את חוק נתוני האשראי על מנת להקים מערכת דירוג אשראי ללקוחות הפרטיים, יש לתקן את צווי איסור הלבנת הון על מנת לאפשר פתיחת חשבונות בנק דרך האינטרנט ועוד.

לזכותו של המפקח על הבנקים יש לציין כי לפני כמה שבועות הוא הודיע כי חלק מהמלצות הוועדה, הנוגעות לתמחור עמלות, ייכנסו לתוקף כבר בתחילת ינואר 2013, והמלצות נוספות ייכנסו לתוקף ב-1 במארס 2013 . בכך למעשה החליט המפקח ליישם חלק מההמלצות אפילו לפני שחברי ועדת התחרות בבנקים סיימה לנסח
את הדו"ח הסופי. ואולם, הטיפול בעמלת ההודעה ללקוח נפל ככל הנראה בין הכיסאות. בניגוד להמלצות רבות בדו"ח הוועדה, הטיפול בעמלה זו אינו מצריך הליכי חקיקה או מעורבות של רגולטורים אחרים, ובכל זאת הנושא לא זכה לטיפול. למעשה הכדור נמצא בידי נגיד בנק ישראל, שבידיו הסמכות להכריז על משלוח הודעה ללקוחות הבנקים כשירות בר־פיקוח.

מבנק הפועלים נמסר בתגובה כי "המלצות דו"ח הביניים של המפקח נמצאות בבחינת הבנק". מבנק לאומי נמסר בתגובה כי "אנו ממתינים לפרסום הדו"ח הסופי של הוועדה". מהבנק הבינלאומי נמסר בתגובה כי "תעריף הבינלאומי בעמלה המדוברת הוא הזול ביותר מבין חמשת הבנקים הגדולים. נציין עוד כי לאחרונה הבינלאומי הפחית, ביוזמתו, את תעריפיהן של עמלות העו"ש הבסיסיות עמלת פקיד ועמלת ערוץ ישיר בשיעורים ניכרים".

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#