מנכ"ל מגדל: להחזיר את הפנסיה למדינה ולהוציא את ניהול הכסף למיקור חוץ - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מנכ"ל מגדל: להחזיר את הפנסיה למדינה ולהוציא את ניהול הכסף למיקור חוץ

פרופ' אמיר ברנע בכנס "עדיף": "המוצר הפנסיוני שמוצע לנו הוא לא מספיק טוב; הוא אינו מותאם לצרכי הלקוח, הדיווח השוטף לחוסך אינו ראוי, והחוסך אינו יודע כמה פנסיה הוא יקבל"

33תגובות

יונל כהן, מנכ"ל חברת הביטוח מגדל ואחד ממנהלי חסכונות הפנסיה הגדולים במשק, הפתיע היום (ב') את קהל הנוכחים כשהציע בכנס "עדיף", המרכזת מידע לשוק הביטוח, הגמל והפנסיה בישראל, באופן תקדימי להחזיר את ניהול כספי הפנסיה של הציבור לרשותה של המדינה, ולהוציא את הכסף הנחסך למיקור חוץ אצל הגופים המוסדיים.

"במקום ש-17 חברות ינהלו מערכות מחשוב מסורבלות - המדינה יכולה לנהל את הפנסיה בעצמה", אמר כהן. "המדינה מחזיקה כבר כיום במערכת פנסיה שנקראת ביטוח לאומי. מבוטח שיגיע לגיל הפנסיה יוכל לקבל את הקצבה מהביטוח לאומי. המדינה תשלם את הפנסיה, ואנחנו ננהל את ההשקעות. הרי בפועל, כבר היום מי שמנהל את כספי הפנסיה הם החוזרים שמוציא משרד האוצר מירושלים".

עופר וקנין

בהתייחס לסוגיית המוצר הפנסיוני המיטבי – קרן פנסיה או ביטוח מנהלים, אמר כהן: "קרן פנסיה היא דבר מצוין, אך אסור לשים את כל הכסף בסל אחד. ביטוח חיים הוא אכן יקר, אולם הוא מבטא את הסיכון. אם הוא מתממש, אז הפרט לא שילם יקר".

במסגרת הדיון, שעסק בכשלים ובהזדמנויות בשוק ההון והביטוח, תקף פרופ' אמיר ברנע את חברות הביטוח, המנהלות את חסכונות הפנסיה. "המוצר הפנסיוני שמוצע לנו הוא לא מספיק טוב. הוא אינו מותאם לצרכי הלקוח, הדיווח השוטף לחוסך אינו ראוי, והחוסך אינו יודע כמה פנסיה הוא יקבל". ברנע טען כי קיים פער בין קרנות הפנסיה הוותיקות לחדשות. "יש הבדל בין קרנות שהן דור א' לקרנות שהן דור ב'. דור א' דאג לעצמו – הם מסודרים. הבעיה היא דור ב' – קרנות הפנסיה החדשה".

ברנע העלה הצעה מקורית להתמודדות עם בעיית הריבית הנמוכה ותוחלת החיים העולה. "הרעיון שלי", אמר, "אולי קרן הפנסיה שמציעה מוצר אחד, תשלב אותו יחד עם מנגנון של מעין 'משכנתא הופכית'. כלומר, עם הגעה לגיל הפנסיה, יהיה אפשר להגדיל את הקצבה בתמורה למימוש עתידי של רכוש המשפחה, כך שנבטיח סל חיסכון שיספיק לפנסיה".

אהוד שפירא, יו"ר פסגות בית השקעות, התייחס למוערבות הגופים המוסדיים בשוק ההון. "כמי שהגיע מהבנקים הייתי מופתע לטובה בעניין", אמר. "בניגוד למה שחושב הציבור, רמת הידע והרצינות של המוסדיים גבוהה בהרבה. המוסדיים מלווים את החברות בפורטפוליו ההשקעות שלהן גם אחרי מתן ההלוואה. הם מעורבים בעסקות בעלי עניין, בתגמול בכירים, בהסדרי חוב ומנסים למקסם את התשואה וזכויות העמיתים".

שפירא התייחס לביקורת שהוטחה במוסדיים ביחס לכך שאינם דורשים רמת בטחונות מספקת מהלווים, מה שגורם לכך שכספי החיסכון של הציבור נפגעים במקרה של חדלות פירעון או קושי בהחזק החוב. "יש מיתוס שאומר שצריך לשרש אצל הגופים המוסדיים את הדרישה למתן בטחונות. למעשה, רוב החברות בארץ לוות מהמערכת הבנקאית ללא בטחונות. יש מערכת של התניות פיננסיות – אבל אין ביטחונות.

"מניסיון רב שנתי – אני יכול להגיד לכם שאף בנק לא נפרע ביום הדין מהבטחונות שהיו לו. הביטחונות הן רק אחד הווקטורים שמתייחסים להם במתן אשראי לצד כושר פירעון החוב ושירות החוב. ועדת חודק (הוועדה שקבעה תנאים מחמירים לגופים המוסדיים להשקעה באג"ח של חברות – ע"א) עזרה לתת לשוק החוץ בנקאי קביים – השוק החוץ בנקאי לומד ללכת לבד".

פסגות ידועה כמובילת קו לוחמני לעומת הגופים המוסדיים האחרים בהגנה על כספי העמיתים שלה. שפירא ציין כי הוא מקווה שגם מוסדיים אחרים ילכו בעקבותיו. "גם כאן יש תהליך של למידה. השוק המוסדי לא כל כך למד עד עכשיו להתמודד עם הסדרי חוב. אנחנו בפסגות קבענו פרמטרים ברורים להצבעה באסיפות של חברות, שאי אפשר לחרוג מהם אלא באישור של ועדת ההשקעות".

דורון כהן מנכ"ל משרד האוצר, ציין שנכון שחסכונות הציבור ינוהלו על ידי השוק הפרטי, אך בו בזמן קיים צורך בפיקוח הדוק. "חסכונות הפנסיה הן מקור חשוב להתפתחות המשק", הדגיש כהן. עם זאת הוא סייג כשציין ש"בהחלט מקום לחשבו על אפיקים אחרים לחיסכון הפנסיה עם ניהול 'טיפש'. למשל, שהלקוח יבחר באמצעות האינטרנט את מסלול ההשקעה שלו באופן עצמאי", הסביר. לגבי תפקוד שוק ההון, ציין כהן כי הסיבה העיקרית לתפקוד החסר נובעת מהמצב העולמי ופחות בשל גורמים מקומיים.
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#