האפקט המשולש בהשקעה במניות זרות - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

האפקט המשולש בהשקעה במניות זרות

השקעה במדדי חו"ל ללא גידור המטבע, יכולה להיות מסוכנת אף יותר מההשקעה במניות עצמן

2תגובות

בשנים האחרונות וביתר שאת בחודשים האחרונים ,אנו עדים להסטה של כספי הציבור וגופים מוסדיים מהשקעה במניות בישראל להשקעה במניות בחו"ל. הבורסה הישראלית מתייבשת, מחזורי המסחר נמוכים מאוד ומקשים על הפעילים והשחקנים להתמודד עם ניהול ההשקעות והפוזיציות שלהם. בחודשי הקיץ האחרון מחזור המסחר הממוצע היומי של מדד המעו"ף עמד על 300 מיליון שקל (כ-75 מיליון דולר), מחזור של כחצי יום מסחר במניית טבע באנסד"ק, או 10 דקות בגוגל, או 3 דקות מסחר באפל בממוצע. מאידך, ההשקעה במניות אג"ח ומכשירים פיננסים אחרים מחוץ לישראל הפכה לנגישה יותר, עמלות המסחר הוזלו משמעותית, כמו גם שיעורי המס וכל אדם פשוט או גוף מוסדי גדול ומכובד יכול בקלות לבצע פעולות מסחר בחו"ל.

כמובן שהיציאה לחו"ל נראית הגיונית ובריאה בראיה של ניהול סיכונים. במיוחד לאור טיעונים כמו: בישראל קיים סיכון ביטחוני, ההשקעה בחו"ל חושפת אותנו למגזרים חדשים שלא קיימים בישראל, ניתן להשקיע במדדים ובסקטורים בקלות רבה, ניתן לקנות סחורות, לבצע הגנות ועוד טיעונים רבים.

קרנות גידור וגופי השקעה מתוחכמים סוחרים מידי פעם את ההפרש בשיעור השינוי של מדד מקומי כמו מדד תל אביב 25 מול מדד יחס כמו ה-500 S&P בדרך של לקיחת פוזיציית Long באחד ו-Short בשני . נציין כי לאסטרטגיה זו תנודתיות גבוהה בדומה לתנודתיות מדדי מניות , אולם היתרון הגדול שלה הוא בכך שמתאם הרווח או ההפסד מול מדדי המניות עצמם נמוך. למעשה המסחר הוא על נכס רעיוני שנקרא ה"רציו" (Ratio), המוגדר כמנה או חלוקה של מדד אחד במשנהו. בגרף המצורף אנו רואים את התפתחות ה"רציו" בין מדד ת"א 25 ומדד ה-S&P 500 משנת 2001.

אולם, צריך לזכור כי אם אנו נמדדים בשקלים, כלומר התשואה שאנו מחשבים היא במונחי שקל, אזי כל הוצאת כספים להשקעות זרות טומנת בחובה גם סיכון מטבע. ושער החליפין של השקל מול הדולר מהווה פרמטר מכריע בתשואה מהשקעות אלו.

מדד ת"א 25, שהוא מדד המניות העיקרי בישראל ניצח העשור האחרון את מדד החברות הגדולות בארה"ב ה S&P 500, ובכך שיקף את שיעור הצמיחה הגבוהה יותר בישראל. תל אביב 25 הוא מדד המכיל סל של 25 החברות בעלות שווי שוק הגבוהה ביותר בבורסה בתל אביב. משקל כל מניה מחושב בהתאם לשווי השוק של המניות בידי הציבור ולא עולה על 10% למניה. אחת לחצי שנה מתרענן המדד ומתחלפות מניות, כך שלאורך השנים תמיד נכנסו מניות טובות, סוסים חדשים ורעננים, שידעו לסחוב את המדד למעלה ומניות שדשדשו או ירדו נפלטו מהמדד.

ואכן מתחילת 2001, לדוגמה,הניב מדד בת"א 25 כ-134% תשואה בעוד ה-S&P הניב רק כ 35%. אולם ב-5 שנים האחרונות המגמה נעצרה, ושני המדדים הניבו תשואה דומה. נציין גם כי משנת 1993 ל-2001 מדד ת"א 25 הניב כ-150%, בעוד מדד S&P 500 הניב תשואה של 211% וניצח את ת"א.

בטבלה המצורפת ניתן לראות את ההשוואה באחוזים של ביצועי מדד המעוף מול מדד S&P 500 כולל דיבידנדים ותשואת שער החליפין (דולר שקל). כמו כן הוספנו את תשואת ה-S&P 500 במונחים שקליים היא התשואה המתקבלת בהשקעה ב-500 S&P ללא גידור.

ניתן לראות בנקל מהטבלה בתחילת העשור הקודם לשער הדולר הייתה השפעה ממתנת, בד"כ, על ההשקעה במניות ה-S&P, והייתה קורלציה (מתאם ) שלילית, בין מדד ה-S&P 500 לשער השקל דולר, מתאם זה נחלש בשנים האחרונות כך שההשקעה במניות חול ללא גידור מטבע גורמת לתנודתיות יתר של תיק השקעות.

בתקופה האחרונה למעשה מינואר 2011, תחילת האביב הערבי במצרים, הניב ת"א 25 ביצועי חסר מול מדד ה-S&P 500. שער הדולר מול השקל הניב תשואה של 7.5%, כך שהשקעה ב-S&P 500 הניבה תשואה עודפת משמעותית של 29%, כאשר בשיא באוגוסט 2012 הגיע ההפרש ל כ-50%! אולם בשלושת החודשים האחרונים התמונה התהפכה. ממתחילת ספטמבר עלה מדד תל אביב 25 בשיעור חד של 9.9%, מנגד מדד S&P 500 עלה רק ב-1.2% ואילו שער השקל דולר ירד בחדות ב-5.3%, כך שההשקעה במניות חול ללא גידור מטבע הניבה תשואה שלילת של 4.1% - או תשואת חסר של 14.6% מול מדד ת"א 25.

אנו רואים כי השקעה במדדי חו"ל ללא גידור המטבע, יכולה להיות מסוכנת אף יותר מההשקעה במניות עצמן. אנו יכולים לקבל חודשים עם תנועות קיצוניות בין המדדים. בחודש אוקטובר האחרון לדוגמה קיבלנו "טריפל אפקט" כלומר רצינו לגוון את תיק ההשקעות למניות חול, על חשבון רכיב המניות בשוק המקומי ולא גידרנו מטבע. קיבלנו בסוף אוקטובר תשואה שלילית בצד מניות חו"ל (S&P 500: -1.95%, נאסד"ק: 4.46%- ) ובנוסף ירידה של שער השקל דולר (דולר שקל: 0.87%-), בעוד שוק המניות מקומי (ת"א 25: 2.09%+) הניב תשואה חיובית.

לסיכום כחלק מהשיקולים של הוצאת כספים להשקעה בחו"ל וניהול סיכונים נכון, כדאי וצריך לשקול בכובד ראש גידור מטבע. הגידור נותן לנו את תשואת המדד עצמו ללא תלות בשער החליפין,יתרה מכך אנו מקבלים תוספת תשואה בגובה הפרשי הריביות בין השקל לדולר. תוספת זו עומדה לאורך השנים על כ 1%-3% בשנה. כדאי לנצל זאת.

איתמר עדן, שותף ומייסד חב' ההשקעות קריפטונייט המנהלת קרנות גידור



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#