לוקחים לבנקים את ביצת הזהב: רשות ני"ע תקל על המעבר לברוקרים פרטיים - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

לוקחים לבנקים את ביצת הזהב: רשות ני"ע תקל על המעבר לברוקרים פרטיים

פעילות המסחר בני"ע ללקוחות פרטיים היא אחת מהפעילויות הרווחיות ביותר לבנקים, עם הכנסות של 2.2 מיליארד שקל בשנה

40תגובות

>> רשות ניירות ערך, בראשות פרופ' שמואל האוזר, מקדמת בימים אלה יחד עם המפקח על הבנקים בבנק ישראל, דודו זקן, מהלך שמכוון להגברת התחרות בין בתי ההשקעות לבנקים בתחום חשבונות המסחר בניירות ערך ללקוחות פרטיים.

המהלך שמקדמת רשות ני"ע נועד להקל על לקוחות הפרטיים של הבנקים להעביר את פעילות המסחר בני"ע (ברוקראז') מהבנקים אל חברות הברוקראז', שבבעלות בתי ההשקעות וחברות הביטוח. ברשות מבקשים לאפשר ללקוחות להעביר את הפעילות דרך האינטרנט, מבלי שהלקוח יידרש לצאת מהבית, בעוד שכיום הלקוח נדרש להגיע פיסית לחברה. פעילות המסחר בני"ע של לקוחות פרטיים נמצאת כיום בשליטה כמעט בלעדית של הבנקים, ומטרת המהלך היא להגביר את נוכחותם של בתי ההשקעות בפעילות זו.

מוטי מילרוד

פעילות הברוקראז' של לקוחות פרטיים היא כיום אחת מהפעילויות הרווחיות במערכת הבנקאות. הבנקים מנצלים את התחרות החלשה בתחום כדי לגבות ממשקי בית ומעסקים קטנים עמלות גבוהות במאות אחוזים מאלה המקובלות בחברות הברוקראז'. בתשעת החודשים הראשונים של 2012 רשמו חמשת הבנקים הגדולים הכנסות בהיקף של 1.6 מיליארד שקל מפעילות ני"ע שביצעו הלקוחות הפרטיים (מגזר משקי הבית, לקוחות הבנקאות הפרטית ועסקים קטנים) - קצב הכנסות שנתי של כ-2.2 מיליארד שקל.

מעבר לפגיעה הצפויה בבנקים כתוצאה מההקלה בחסמי המעבר של לקוחות לחברות ברוקראז', הבנקים נדרשו על ידי המפקח על הבנקים להציג תעריפונים חדשים וזולים יותר עד 1 במארס 2013 לפעילות של לקוחות פרטיים בני"ע. כלומר, פעילות זו, שהיתה התרנגולת המטילה ביצי הזהב של הבנקים, צפויה להניב להם ב-2013 הכנסות נמוכות מבעבר.

פיקוח על עמלות העברת התיק

כחלק מהיערכות בנק ישראל למהלך של רשות ניירות ערך, הודיע זקן לבנקים לפני כשבועיים כי החל ב-1 בינואר 2013 יוטל פיקוח על עמלות העברת תיק ניירות ערך לגוף חוץ-בנקאי, והעמלה לא תעלה על חמישה שקלים. הפיקוח נועד למנוע מהבנקים לנסות לטרפד את המהלך באמצעות הטלת עמלות גבוהות על העברת פעילות ני"ע לגופים חוץ-בנקאיים. ההערכה היא כי הרשות תשלים את המהלך עד סוף הרבעון הראשון של 2013.

כדי להוציא את המהלך לפועל נדרש תיקון בצו איסור הלבנת הון - המונע כיום את האפשרות לפתוח חשבון ברוקראז' דרך האינטרנט. הצו מחייב מוסדות פיננסיים לבצע הליך של זיהוי והכרת הלקוח במעמד פתיחת החשבון, כדי לשלול את האפשרות כי החשבון ישמש את הלקוח לצורכי הלבנת הון ומימון טרור. לקוח שמעוניין כיום לפתוח חשבון בחברת ברוקראז' נדרש להגיע פיסית למשרדי החברה, כדי לחתום על שורה של טפסים.

לחברות הברוקראז' אין פרישת סניפים ברחבי המדינה, ולכן פתרון זה אינו נגיש לרוב לקוחות מערכת הבנקאות. בשל כך, רבים מלקוחות הבנקים מעדיפים כיום לשלם לבנקים עמלות יקרות על מסחר בניירות ערך, ולחסוך לעצמם את הטרחה שבפתיחת חשבון מסחר חוץ-בנקאי.

התיקון המוצע בצו איסור הלבנת הון יאפשר לחברות הברוקראז' להתבסס על הליך הכרת הלקוח שהתבצע בעת שהלקוח פתח חשבון עו"ש באחד הבנקים, ויפטור אותן מביצוע ההליך בעצמן. כדי למנוע חשש להלבנת הון, הלקוח יוכל להפקיד ולמשוך כספים בחשבון הברוקראז' רק דרך חשבון העו"ש שלו בבנק.

יוזמה של איגוד חש"בים

המהלך התחיל כיוזמה של איגוד חברי הבורסה שאינם בנקים (חש"בים). נציגי האיגוד הופיעו בפני הוועדה להגברת התחרות במערכת הבנקאות, שפעלה בשנה החולפת ושבראשה עמד זקן, וטענו כי העובדה שלחברות הברוקראז' אין מערך סניפים ושהחוק אוסר עליהן לפתוח חשבונות דרך האינטרנט, פוגעת ביכולתם להתחרות בבנקים. הוועדה קיבלה את טענות האיגוד, והמליצה לפעול בשיתוף עם רשות ניירות ערך להסרת חסמי המעבר בין הבנקים לבין חברות הברוקראז'.

באיגוד חברי הבורסה שאינם בנקים טוענים כי עם קבלת ההיתר לפתוח חשבונות מסחר דרך האינטרנט, בכוונת חברות הברוקראז' להפעיל מאמצי שיווק משמעותיים כדי להעביר אליהן לקוחות ממערכת הבנקאות. לטענת האיגוד, כיום חברות הברוקראז' אינן משקיעות משאבים בגיוס לקוחות, שכן היעדר מערך הסניפים מהווה חסם לגיוס לקוחות מסיבי.

תומר אפלבאום

בראש איגוד חברי הבורסה שאינם בנקים עומדים שני יו"רים משותפים - אלעד בנבג'י, מנכ"ל אקסלנס נשואה שירותי בורסה; וענת פרומקיס, מנכ"ל מגדל שירותי בורסה וסמנכ"ל מגדל שוקי הון. פרומקיס אמרה בראיון ל-TheMarker במאי כי "אם לא יחולו שינויים רגולטוריים בעתיד הקרוב, גופי הברוקראז' שאינם בנקים ייעלמו מהמפה". הרקע, לדבריה, הוא שינויים רגולטוריים שחלו בשנים האחרונות, שהעבירו את עיקר פעילות המסחר בני"ע מהגופים המוסדיים אל הבנקים.

השינוי המרכזי היה תיקון 14 לחוק השקעות משותפות בנאמנות, שמנע מגופי ההשקעה (קרנות פנסיה וקופות גמל) מלבצע את פעילות הברוקראז' בתוך הבית, ואילץ אותם לפרסם מכרזים לפעילות ברוקראז'. במכרזים אלה הציעו הבנקים מחירי רצפה, שהורידו באופן משמעותי את רמות המחירים שהיו מקובלות בשוק המוסדי, וזכו לקבל לידיהם את מרבית פעילות הברוקראז' של הגופים המוסדיים - שבוצעה קודם לכן בחברות הברוקראז' הקשורות אליהם בקשרי בעלות. בעוד התיקון הגביר את התחרות בשוק המוסדי, התחרות בשוק הפרטי נותרה נמוכה מאוד. באמצעות המהלך החדש מקווה רשות ני"ע להגביר את התחרות גם בשוק הלקוחות הפרטיים, השבויים כיום בידי הבנקים.

חברות הברוקראז' מאמצות את חוסר השקיפות של הבנקים - אך עדיין מציעות מחירים אטרקטיביים יותר

חוסר השקיפות של הבנקים בתחום תמחור עמלות ני"ע הופך את ההשוואה ביניהם למשימה כמעט בלתי אפשרית. התנהלות זו מזכירה מאוד את התנהלותן של חברות הסלולר ערב כניסת המתחרים החדשים לענף.

בעיית השקיפות בתחום עמלות ניירות ערך לא נובעת רק מכך שהלקוח נדרש להשוות בין מספר גדול של עמלות, אלא גם מכך שהתעריפונים הרשמיים שמפרסמים הבנקים אינם מייצגים כלל את המחירים הנגבים בפועל. על פי בדיקה שערך בנק ישראל, המחיר הממוצע שהבנקים גובים בפועל כעמלת קנייה ומכירה של ניירות ערך נמוכים בכ-50%-75% מהמחיר שמופיע בתעריפון. עמלת הקנייה והמכירה המופיעה בתעריפונים הרשמיים של הבנקים נעה בין 0.6% ל-0.8% מהיקף הפעולה. מנתוני בנק ישראל לגבי שיעור ההנחות בעמלות אלה, נראה כי המחירים בפועל נעים בין 0.15% ל-0.4% מהיקף הפעולה.

המחיר הגבוה המופיע בתעריפון הבנקים נועד לאפשר להם מרחב תמרון. כך, יכולים הבנקים למקסם את ההכנסות מעמלות על ידי אפליית מחירים בין לקוחות שבקיאים בשוק ההון, מכירים את רמות המחירים שניתן להשיג בחברות הברוקראז' ומתמקחים עם הבנקאי, לבין לקוחות שמגלים מודעות מועטה בתחום ני"ע, ושמהם גובה הבנק את מחירי המקסימום המופיעים בתעריפון הבנק - ולחלופין מעניק להם הנחה סמלית כדי שירגישו שהבנק בא לקראתם.

הבנקים נוקטים טקטיקות נוספות לערפול רמת המחירים, למשל הכנסת עמלת מינימום כסכום קבוע לכל פעולה שבגינה נגבית עמלה באחוזים מהיקף העסקה. הבנקים גם גובים עמלת דמי משמרת כשיעור מתוך סך תיק ניירות הערך, ולצד זאת גובים עמלת מינימום בסכום קבוע לכל ני"ע בנפרד.

במסמך מ-2009, שבו קבעה הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר, רונית קן, כי הבנקים נהגו כקרטל והעבירו ביניהם מידע לגבי מחירי העמלות, צויין כי "התעריפונים הפומביים תוארו על ידי אנשי העמלות שנחקרו ככתובים ב'סינית'. התעריפון כולו תואר כמסמך ש'רק מי שכותב אותו מבין'". מצב זה נותר עד היום ללא שינוי, במיוחד בכל הנוגע לתעריפי העמלות בתחום המסחר בניירות ערך.

לפני שבועיים הורה המפקח על הבנקים, דודו זקן, כי על הבנקים לתמחר מחדש את תעריפוני העמלות עד 1 במארס 2013. בתעריפון החדש יידרשו הבנקים להציג תעריפים דומים לאלה שהם גובים בפועל, כדי שהלקוחות יוכלו לבצע השוואה בין הבנקים, ולצד עמלות המינימום הם יידרשו לקבוע גם עמלות מקסימום. בשלב הבא מתכוון המפקח לדרוש מהבנקים לפרסם לצד התעריף הרשמי שהם מציגים ללקוח, גם את התעריף הממוצע שקיבלו לקוחות עם היקף פעילות דומה לשלו.

במקום שחברות הברוקראז' החוץ-בנקאיות יציעו אלטרנטיבה לצורת ההתנהלות הבעייתית של הבנקים ויפעלו בשקיפות מלאה כלפי הלקוחות - הן דווקא אימצו את שיטות התמחור של הבנקים. כמה מחברות הברוקראז' מפרסמות באתרי האינטרנט שלהן תעריפון עמלות יקר, שכל קשר בינו לבין המחירים הנגבים בפועל הוא מקרי. אחרות כלל אינן מפרסמות תעריף רשמי - והמחירים נקבעים במשא ומתן, כמו בשוק.

בזמן שאיגוד חברי הבורסה שאינם בנקים קורא לרגולטורים לתקן את הכללים כך שהם יוכלו להתחרות בבנקים, הם עצמם משתמשים כיום מול הלקוחות הפרטיים בטכניקות של הבנקים - הכוללות חוסר שקיפות, עומס במספר העמלות, ערפול ואפליית מחירים. תעריפון העמלות של אקסלנס שירותי בורסה (המנוהלת על ידי אלעד בנבג'י, יו"ר משותף של האיגוד) כולל 42 עמלות שונות. כל קשר בין המחירים המופיעים בתעריפון החברה לבין המחירים המוצעים על ידה בפועל הוא מקרי. ואקסלנס אינה היחידה - מרבית חברות הברוקראז' החוץ-בנקאיות נוקטות בדיוק אותן טקטיקות.

על אף חוסר השקיפות בתעריפוני העמלות של חברות הברוקראז' החוץ-בנקאיות והניסיון שלהן לערפל את המחירים, בפועל הן עדיין מציעות את המחירים האטרקטיביים ביותר. בלי הרבה מיקוח, מציעות חברות הברוקראז' פטור מדמי משמרת ועמלת קנייה ומכירה של 0.05%-0.1%.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#