אקסלנס: שוק ההון לא הפנים את דרישות חודק; קיימים עוד כשלי שוק

אלכס סורז'קו, מנהל יחידת האשראי באקסלנס נשואה: נותרו עוד שני כשלי שוק שמשרד האוצר צריך לטפל בהם"; "אמות המידה והבטחונות אותן החברות מעניקות בהנפקות אינן אפקטיביות בשל פערי הכוחות בין המוסדיים והחברה"

שלי אפלברג
שלי אפלברג

שנתיים חלפו מאז שכללי ועדת חודק - הוועדה שקבעה כללי השקעה מחמירים לגופים המוסדיים - נכנסו לתוקף, אך לדעת אלכס סורז'קו, מנהל יחידת האשראי באקסלנס נשואה, "שוק ההון הישראלי לא הפנים את דרישות חודק ונותרו עוד שני כשלי שוק שמשרד האוצר צריך לטפל בהם".

לדברי סורז'קו, אמנם המצב השתפר ולאור הכללים החדשים החברות מנהלות משא ומתן לפני הנפקה עם הגופים המוסדיים, על אמות מידה של יחס חוב להון והשעבודים אותם יקבלו להבטחת החזר החובות. אך מבדיקה אותם ערכו, אמות המידה שנקבעות בפועל אינן אפקטיביות בשל פערי הכוחות בין המוסדיים לחברות. 

"אם לחברה יש הון עצמי של מיליארד שקל וכותבים בשטר הנאמנות שרק במקרה בו ההון העצמי יקטן ל-400 מיליון שקל הדבר ייחשב להפרה של שטר הנאמנות, אמת מידה כזו אינה אפקטיבית שכן אז כבר יכול להיות שיהיה מאוחר מדי", אמר סורז'קו.  לדעתו, נוצר היום מצב שקשה למוסדיים לנהל משא ומתן עם חברות בעלות דירוג גבוה וההנפקות יוצאות לדרך עם אמות מידה של יחס חוב להון לא אפקטיביים". כמו כן, הדגיש כי השעבודים אותם נותנים חברות חזקות צריכים להיות יותר חזקים וכיום בשוק יש רק חברות חזקות מבחינה פיננסית שמעניקות למשקיעים שעבודים ראויים.

שר האוצר לשעבר יובל שטייניץ ודוד חודק, בהצגת המלצות ועדת חודק, פברואר 2010
שר האוצר שטייניץ ודוד חודק בהצגת המלצות ועדת חודק, פברואר 2010 צילום: אוליבייה פיטוסי

אם יחסי החוב להון והבטוחות לא מספיקים לכם, אז למה המוסדיים משתתפים בהנפקה?

"נכון שחלק מהאיום בפועל יכול להיות שלא נשתתף בהנפקה אך בפעול ברגע שעושים תחרות יופי חודשית ומציגים את כל תשואות הגמל והביטוח - החברה לא רוצה להישאר מאחור", הבהיר. עוד הוסיף כי "הרבה פעמים אנו רוצים להשתתף בהנפקה כי אנו חושבים שהתשואה הולמת את הסיכון ואנו רוצים להשקיע".

לדעת סורז'קו, הרגולטור צריך להתערב ולעזור למוסדיים עם הכשל שוק שנוצר כשכל מוסדי מנהל באופן פרטני את המשא ומתן מול החברה. "אם נוכל לנהל משא ומתן מאוגד מול החברות הציבוריות לא יוכלו ללחוץ על כל מוסדי באופן פרטני". עוד כשל שוק אותו רוצה סורז'קו שיסדרו הינו החלת דרישות החוק לא רק על גופי הגמלה והפנסיה אלא גם על שאר השחקנים בשוק כגון קרנות הנאמנות וניהול התיקים והנוסטרו שכיום פטורים מהוראות חודק.

לדבריו, "אם שני כשלי השוק הללו ימשיכו להתקיים, החברות המנפיקות ימשיכו לתת את המינימום האפשרי למשקיעים באג"ח". סורז'קו מזכיר כי בפני ועדת חודק עמדה הצעה מסוימת לפיתרון והיא כי שטרי הנאמנות שכל חברה מנפיקה יתיישרו לפי שטר נאמנות אחיד גנרי, שיעניק ודאות וכוח לגופים המוסדיים לעמוד מול החברה המנפיקה.

דבריו של סורז'קו מגיעים על רקע העובדה כי שוק ההון הקונצרני החל להתחמם על רקע הצפי לירידת ריבית ואינפלציה. בחודשיים האחרונים גויסו כ-28 מיליארד שקל על ידי החברות הציבוריות. אם מנכים את הגיוס של חברת חשמל (8-7 מיליארד שקל) ושל הבנקים (7 מיליארד שקל נוספים), שאר החברות הציבוריות בשוק ההון הישראלי גייסו כ-13 מיליארד שקל. ב-2011, אם מורידים את הגיוס של חברת חשמל, שאר החברות גייסו 21 מיליארד שקל.

"המשקיעים מחפשים אפיק טוב יותר מאפיק האג"ח הממשלתי". הציבור התחיל להצטרף למהלך באמצעות קרנות נאמנות קונצרניות, כאשר הקרנות נאלצות לרכוש אג"ח קונצרני בשוק בעקבות הרכישות. סורז'קו חוזה כי השוק הקונצרני ימשיך להתחמם בתקופה הקרובה והחברות ישלימו את חוסר הגיוס אותו חווה השוק במהלך השנה האחרונה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker