כך טייקונים הפעילו בנקים, מוסדיים ועיתונים - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
הכשל המערכתי

כך טייקונים הפעילו בנקים, מוסדיים ועיתונים

החיבור של דנקנר לכמה מהאנשים החזקים במדינה השאיר בידיו את השליטה באי.די.בי

61תגובות

היום, לאחר שרשות ני"ע החלה לחקור את החשד שהטריד רבים בשוק ההון ביחס להנפקת המקורבים שביצע בפברואר נוחי דנקנר, אפשר כנראה לקבוע: סרטן הריכוזיות תקף חלקים נרחבים של המשק, סירס את העיתונות והרגולציה ומנע טיפול ראוי בדנקנר ובאנשי עסקים חזקים אחרים.

זה כנראה לא מקרה שרשות ני"ע חוקרת את דנקנר דווקא עתה, עשרה חודשים לאחר אותה הנפקה. כי כעת נוחי דנקנר כבר פשט למעשה את הרגל ואפשר להתעמת עמו. התשואות של האג"חים של אי.די.בי, גם בחברת האחזקות שבראש וגם בחלק מחברות האחזקות שבאמצע הפירמידה, מראות שהוא ביצע תספורות של מיליארדי שקלים לכספי הציבור.

איור: אילה טל

רוכשי ניירות הערך הללו בעת הנפקתם כבר שילמו את המחיר, בצורה בלתי הפיכה ובלי קשר לשאלה אם יהיה לבסוף הסדר חוב או לא. הציבור, באמצעות המוסדיים, מודאג גם מיתרת ערך איגרות החוב, ונציגויות של בעלי איגרות החוב של אי.די.בי אחזקות כבר דורשים לקחת חלק בניהול, ולמנוע מדנקנר ומנהליו מלקבל החלטות עסקיות ללא אישורם.

הסיבה המרכזית שבגינה לא לקחו בעלי החוב עד עתה את השליטה והניהול בחברת אי.די.בי היא החיבור של דנקנר לכמה מהאנשים החזקים במדינה, ביניהם חלק מכלי התקשורת. לא, אין הכוונה לעיתון "מעריב" שהיה במהלך השנה וחצי האחרונות בשליטת דנקנר: הרי אף אחד לא לקח את "מעריב" ברצינות בסוגיות כלכליות, ודאי שלא בנושאים הקשורים לקבוצת אי.די.בי. אבל לדנקנר היתה שליטה והשפעה גם על כלי תקשורת משמעותיים הרבה יותר מ"מעריב", ועיתונים אלה, לצד רגולטורים לשעבר, נתנו לו מטרייה רחבה נגד ביקורת תקשורתית וציבורית וחסינות מפני חקירות ובדיקות רציניות של הרשויות.

דנקנר שרף מיליונים, המוסדיים נעלמו

המקורבים ובעלי ההשפעה בסביבתו של דנקנר רבים. יאיר המבורגר, בעל השליטה בקבוצת הביטוח הראל, השקיע מאות מיליוני שקלים מכספי לקוחותיו באג"ח של דנקנר - אך לא התערב כאשר דנקנר שרף מיליוני שקלים מכספי עמיתים בהשקעות כושלות בישראייר ובמעריב, ולא ניסה לערער על ההחלטות של דנקנר כפי שהיה אולי עושה למנהל כושל אחר.

להיפך, המבורגר השתתף באופן אישי בהנפקה שביצע דנקנר בפברואר, אותה הנפקה שבגינה נחקר השבוע דנקנר ברשות ני"ע. המבורגר, כמו רבים מאנשי העסקים החזקים במדינה, כנראה לא רצה להתעמת עם דנקנר, כל עוד לאחרון היתה עוצמה והשפעה כמעט בכל ענף במשק.

ציון קינן הוא עוד אדם חזק שהיה מחובר לדנקנר, והוא זה שהמליץ לבעלת השליטה שרי אריסון למנות את קינן - המלצה בעלת משקל. דני דנקנר וציון קינן לא התעמתו עם דנקנר, על אף שהבנק העמיד הלוואות גדולות לקבוצת אי.די.בי. קינן היה גם האיש שאישר הלוואה ל"מעריב" בתקופה בה נמרודי היה מקורב לבני הדודים למשפחת דנקנר, על אף שהיה ברור לרבים כי היכולת של העיתון להחזיר את החוב שואפת לאפס.

גם הרקורד של רקפת רוסק-עמינח, מנכ"לית בנק לאומי, מצביע על יחס שהיטיב עם דנקנר. עוד לפני מינויה לתפקיד הבכיר בבנק, לאומי היה זה שהעמיד לגנדן השקעות, החברה האישית של דנקנר, את ההלוואה העיקרית של כ-500 מיליון שקל כדי להשתלט על אי.די.בי - חוב שלא נפרע והוגדר השנה כחובות מסופקים בספרי הבנק.

לפחות ברמה הציבורית, קולה של רוסק-עמינח לא נשמע בביקורת על עסקות כמו במעריב ובישראייר ומול הקריסה של אי.די.בי כולה בשנה האחרונה. עם זאת, בעבר היא דיברה לא פעם בזכות ניהול משא ומתן בחדר סגור, ואולי כך נהגה. נראה שכולם חששו: ראשי הבנקים, אנשי עסקים, מנהלי בגופים המוסדיים, רגולטורים - וגם התקשורת.

השיטה נשארה

ההתנהלות של נוחי דנקנר בשנים האחרונות ממחישה את סכנת הריכוזיות וחולשת העיתונות הישראלית מול בעלי ההון, הבנקים ובעלי תקציבי הפרסום. חיפוש מהיר בגוגל יחשוף שבשנים האחרונות נכתבו מאמרים רבים על ידי בכירי העורכים והפרשנים הכלכליים המסבירים פעם אחר פעם מדוע נוחי דנקנר טוב למשק הישראלי, עד כמה ריכוזיות אינה בעיה ותורמת ליציבות, מדוע דנקנר הוא מנהל עסקים מוכשר ומדוע אין לנגיד בנק ישראל סטנלי פישר סיבה ועילה להדיח את דני דנקנר מתפקיד יו"ר בנק הפועלים.

בשבועות האחרונים התברר עד כמה הטענות הללו היו מוטעות: נגד דני דנקנר הוגש כתב אישום על פועלו בבנק הפועלים, ואילו אצל נוחי דנקנר החלה הפירמידה כולה להתנדנד, תוך קריסת בניירות הערך שלה. האם היו אלה טעויות תמימות בשיקול דעת? ועד כמה הדברים שנכתבו הושפעו ממערכת היחסים בין משפחת דנקנר וכלי התקשורת?

בזהירות הראויה אפשר להעריך שמעמדו של נוחי דנקנר כאיש העסקים החזק במשק, על כל מנופי ההשפעה שהפעיל, מתפוגג. נציגי הבעלים של איגרות החוב של אי.די.בי אחזקות, למשל, כבר מתכננים להגיש צווי מניעה נגד מהלכים חד צדדים שלו, והם מציגים אולטימטום להצגת תוכנית להזרמת כספים.

אלא שנוחי דנקנר היה רק המייצג הבולט ביותר של שיטה, והיא עדיין קיימת. טייקונים ובעלי הון אחרים, המתבססים גם הם במידה רבה על כספי ציבור שגויסו או מנוהלים על ידיהם, עדיין מפעילים את השפעתם.

בראיון ערב ראש השנה שאלנו את נגיד בנק ישראל סטנלי פישר מה דעתו על הטייקונים ועל החובות הגדולים שחלקם גוררים. תשובתו היתה מפתיעה: אני מניח שחלק מהטייקונים ייעלם, הוא אמר, אבל אחרים יבואו במקומם. אם כך, על פישר, רשות ני"ע, הממונה על ההגבלים העסקיים וכל הרגולטורים האחרים חייבים לוודא שהטייקונים הבאים יקימו את האימפריה שלהם על בסיס כישרון ניהולי ותחרות חופשית - ולא על ידי טוויית רשת חדשה של ריכוזיות, קשרים בין רגולטורים לשוק ההון והשפעה על כלי תקשורת.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#