יועצי השקעות בבנק הפועלים המליצו על פעולות מיותרות ללקוחות

דו"ח רשות ניירות ערך מעלה כי היועצים המליצו ללקוחות לבצע פעולות בני"ע - שאין להן הסבר כלכלי, מלבד הניסיון להניב לבנק עמלות ■ הפועלים: הליקויים היו טכניים, וכבר תוקנו

סיון איזסקו
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
i-gold advertisement
מעבר לטוקבקים
סיון איזסקו

>> מה גרם ליועצי השקעות בבנק הפועלים להמליץ ללקוחות למכור אג"ח ממשלתיות מסדרה אחת, וכעבור זמן קצר להמליץ לאותם הלקוחות לעשות פעולה הפוכה ולקנות אג"ח ממשלתיות אחרות בעלות מאפיינים דומים? לפי עבודת ביקורת שביצעה רשות ניירות ערך במערך ייעוץ ההשקעות של בנק הפועלים, העניין המרכזי של יועצי ההשקעות היה להגדיל את הכנסות הבנק מעמלות על ניירות ערך.

צילום: תומר אפלבאום

עבודת הביקורת של רשות ני"ע כללה מעקב אחרי כ-100 שיחות ייעוץ שנתן הבנק ללקוחות. הרשות חושפת כי יועצי השקעות של בנק הפועלים יעצו ללקוחות לבצע פעולות בניירות ערך שאין להן הסבר כלכלי מניח את הדעת, מלבד הניסיון של היועץ לגרום ללקוחות לבצע מספר גדול של פעולות שיניבו לבנק הכנסות מעמלות.

בדו"ח הביקורת נכתב כי "בביקורת נמצאו ליקויים רבים, שהעלו חשש בדבר מתן המלצות לא מקצועיות בידי היועצים, שמקורן עשוי להיות בשיטות המדידה של הבנק והמסרים שהועברו על ידיו ליועצים".

בדו"ח נכתב עוד כי "נמצאו המלצות רבות של יועצי ההשקעות לבצע פעולות שעל פניהן נראה כי לא היו עשויות להועיל ללקוח, ושלא נמצא להן הסבר ראוי בתיעוד השיחות". ברשות כתבו כי "אפשר שניתנו בידי היועצים המלצות לא מקצועיות, שמקורן עשוי להיות בשיטות המדידה של הבנק והמסרים שהועברו על ידיו ליועצים, ושייתכן כי יצרו אצל היועצים עניין משמעותי בהגדלת היקף הפעילות המבוצעת בידי הלקוח לשם הגדלת הכנסות הבנק".

ברשות ציינו כי הבנק לא ביצע רישום לשיחות הייעוץ, כפי שהחוק דורש, וכי רוב השיחות נרשמו כאילו בוצעו מיוזמת הבנק, בעוד בפועל הלקוחות הם אלו שיבקשו את הייעוץ. בדו"ח נכתב כי "דפוס זה נבע כנראה מלחץ שהופעל על היועצים לקיים לפחות 8 שיחות יזומות ביום".

לדברי הרשות "הפרות אלה בעניין תיעוד שיחות, פוגעות באפשרות לבחון את האיכות והמקצועיות של הייעוץ שניתן ללקוחות". לפי הרשות, "מספר הליקויים שנמצאו היה גדול בכל קנה מידה (108 ליקויים), ובנוגע לרובם הגדול (97 ליקויים) לא סיפק הבנק מענה קונקרטי המפריך את קיומם", ציינו ברשות.

ביקורת הרשות בוצעה בפברואר-מאי 2010. הדו"ח כולל דוגמאות למקרים שבהם היועץ המליץ למכור נייר ערך מסוים, וכעבור כמה ימים המליץ לרכוש את נייר הערך מחדש. ברשות ני"ע לא מצאו את הנימוקים כסבירים במיוחד, לנוכח העמלות בהם מחויבים הלקוחות בגין פעולות הקנייה והמכירה. כך, למשל, באחד המקרים המתוארים בדו"ח הביקורת "בשיחה מ-29 ביולי 2009 המליצה היועצת על רכישת גילון 2304 (בשער 100.26-100.28) ‘לנוכח ציפייה לעליית ריבית..". זאת לאחר שבשיחת ייעוץ שנערכה ב-25 במאי 2009 המליצה היועצת למכור את אותו הנייר (בשער של 100) "לנוכח הציפייה לעליית הריבית".

מהבנק נמסר בתגובה כי "האירועים התרחשו לפני 4 שנים, ורוב הפגמים היו טכניים - וכבר תוקנו".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker