כך החמיצו המוסדיים הזדמנות להפוך את שוק ההון למקום בריא לציבור - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

כך החמיצו המוסדיים הזדמנות להפוך את שוק ההון למקום בריא לציבור

תשובה עושה תספורת של 1.5 מיליארד שקל - ונשאר מגייס לגיטימי

104תגובות

לטייקון יצחק תשובה יש גינונים שונים מעט מאלה של רוב חבריו במועדון האלפיון העליון.

הוא מסתובב בלי שעון, ומספר שכך הוא לא שוכח שבילדותו לא היה לו כסף לקנות אחד. הוא אומר שאין לו ארנק, רק שטר של 100 שקל. הוא לא ירש דבר מהמשפחה, ומקפיד לא לשמש בתפקיד רשמי בחברות הרבות שבהן הוא מחזיק.

הוא לא משמש מנכ"ל, יו"ר או אפילו דירקטור. דיבורו צנוע, כמעט מתנצל, בדיוק ההפך מההתנשאות ומשחקי הסמכות והכוח של רבים מהטייקונים האחרים. הוא נגיש וזמין: לא פעם הוא הופיע במערכת TheMarker ללא התראה מראש, כדי להסביר את עמדתו בסוגיות הנוגעות לעסקיו.

אלא שכמה ימים לאחר שניתן אישור בית המשפט להסדר החוב של דלק נדל"ן התברר שדווקא תשובה, הטייקון העממי והחייכן מכולם, הוא זה שביצע את התספורת הציבורית העמוקה ביותר בתולדות שוק ההון הישראלי - והוא זה שעשה בית ספר למשקיעים המוסדיים שמייצגים את הציבור.

בשורה התחתונה, הציבור הישראלי הסכים גם לוותר על 70% מהחוב - כ-1.5 מיליארד שקל - וגם להשאיר בידיו של תשובה את דלק נדל"ן ואת שאר הנכסים שלו, לרבות חברות הגז, המטוס הפרטי ואפילו המוניטין שלו כאיש עסקים חשוב, מכובד ולגיטימי.

רוב הפעילים בשוק מעריכים שבתוך חודשים בודדים ישכחו המוסדיים את התספורת ההיסטורית ויעמדו בתור להנפקת החוב הבאה של תשובה - בעסקי תחנות הדלק, עסקי הביטוח או עסקי הגז. ומי יודע, בעולם העסקים הישראלי הכוחני, בהחלט ייתכן שמה שייזכר מפרשת הסדר החוב של דלק נדל"ן הוא האופן שבו הצליח תשובה לתמרן באמנות את המוסדיים, והתדמית שלו כאיש עסקים מתוחכם ויעיל רק תתחזק.

נא להכיר: תספורת

ההסתבכות של דלק נדל"ן לא החלה אתמול. כבר לפני ארבע שנים היה זה תשובה שהציג בראשונה לציבור הישראלי את המונח "תספורת".

מגובה בתדמית של איש עסקים שתמיד מחזיר את חובותיו - לאחר שעשר שנים קודם לכן כיסה מהונו האישי את חובותיה של חברת גרין מחשבים, בהיקף של כ-300 מיליון שקל - פירסם תשובה בנובמבר 2008 הצעה להחלפת איגרות החוב של דלק נדל"ן באיגרות חוב ארוכות יותר.

תשובה ואנשיו לא תיארו, כמובן, את ההצעה כתספורת - ואפילו לא כהסדר חוב אלא רק כ"החלפה" או "פרישה" מרצון של החובות. TheMarker הבהיר אז לקוראיו שהמשמעות הכלכלית של ההצעה היא מחיקה של כ-30% משווי החוב, מבלי שבעל השליטה עצמו מוותר על דבר - עסקה שהמונח המקובל לה בחו"ל הוא Haircut, תספורת. מאותו יום נכנס המונח למילון העברית המדוברת.

בתגובה לתרעומת הציבורית שקמה בעקבות המאמרים בעיתון, תשובה נאלץ אז לגנוז בתוך שעות בודדות את הצעתו, אבל הוא לא הפסיק לטפל בפצצה המתקתקת. את המהלך הגדול הבא, ואולי החשוב ביותר - גם אם הציבור לא הבין זאת באותם ימים - ביצע תשובה כמה חודשים לאחר מכן. באביב 2009 הוציא תשובה את דלק נדל"ן עמוסת החובות מתוך קבוצת דלק והפך אותה לחברה בבעלותו הישירה.

המהלך, שנראה טכני, איפשר למעשה את התספורת שמתבצעת עכשיו. לו החברה היתה גם כיום חלק מקבוצת דלק, היו הנושים דורשים שהקבוצה תשתתף בהסדר, ובוודאי משפרים משמעותית את התוצאה הסופית. תשובה הרי היה מוכן לוותר על השליטה בדלק נדל"ן - אך לא על השליטה בקבוצה כולה.

שנתיים מאוחר יותר, בקיץ 2011, יצא תשובה למערכה הסופית. הוא הודיע שדלק נדל"ן לא תוכל לעמוד בחובותיה, והזמין את בעלי האג"ח להיכנס עמו למגעים על הסדר חוב, כשהוא יזרים לקופת ההסדר סכומי כסף משמעותיים.

בדרך הוא שם על השולחן הצעות נמוכות ומעליבות, הצעות ששופרו, הצעות שכללו מעט מזומנים והרבה הבטחות ותרחישים על עתיד טוב יותר. היו איומים לנטוש את שולחן המשא ומתן ולשלוח את החברה לפירוק, וגם לא מעט מאבקים בין המוסדיים לבין עצמם לבין הנציגויות של סדרות האג"ח השונות. חברת הביטוח מגדל, למשל, דרשה מתשובה יותר בעוד חברות הביטוח הראל ומנורה היו מוכנות לקבל הרבה פחות.

בסוף, בעיקר מחשש שתשובה יממש את איום הפירוק ובעלי החוב ייוותרו בידיים ריקות, הגיעה ההסכמה: תשובה ייתן לבעלי האג"ח כ-800 מיליון שקל, מהם כ-100 מיליון שקל במזומן, והשאר באמצעות הנפקת חוב חדש בהיקף של 700 מיליון שקל - חוב שבניגוד לעבר מגובה בהתחייבות אישית ובנדל"ן פרטיים שלו - ואילו הציבור יוותר לתשובה על חובות של כ-2.2 מיליארד שקל.

אי אפשר לזלזל בסכום הזה: יצחק תשובה יביא "מהבית" כמעט 800 מיליון שקל, סכום כבד שהוא ודאי חלק ניכר מההון האישי שלו. למעשה, היה כאן תהליך של "כמעט פירוק" מרצון, שבו רכש תשובה את הזכויות בכנסים (והחובות לבנקים הזרים) של דלק נדל"ן מידי המחזיקים באיגרות החוב - ובסכום משמעותי. זוהי נקודת האור בהסדר כולו, הן מצדו של יצחק תשובה והן בראייתם של הנושים.

ומה עם החברה? דלק נדל"ן תעבור כולה לרשותו של תשובה, והוא יעשה בנכסים שלה כרצונו.

ביקורת נוקבת מהשופטת

האם העסקה הוגנת? לא לדעתה של השופטת ורדה אלשיך, שאישרה את ההסדר בלית ברירה לאחר שכל הנושים חתמו עליו. בהחלטתה קבעה אלשיך: "עניין לנו בהסדר שרחוק ממתן מענה למצוקה ולנזק הכבד שנגרם לרבים מהמחזיקים הפרטיים. בעל השליטה חזר קבל עם ועדה כי יעמוד מאחורי עסקיו, ועתה הוא מסתתר מאחורי מסך אישיות משפטית נפרדת לא רק שלו עצמו, אלא גם של החברות האחרות רבות הנכסים שבבעלותו, שהופרדו מהחברה הקורסת מבעוד מועד".

אלשיך כתבה דברים חמורים אף יותר: "את ההזרמה החלקית מאוד שהזרים לא ביצע תשובה, במלוא הכבוד הראוי, מטעמים אלטרואיסטיים, אלא כדי לפדות זכות חקירה ותביעה אישית נגדו ונגד מקורביו - אשר, כפי שהערתי, לא אחת אינה מופרכת על פניה - שלא לדבר על הנזק הכבד שהיה נגרם ליכולתו של תשובה להוסיף לגייס כספים בשוק ההון בעתיד היה ולא היה מגיע לסיום מוסכם של הסאגה בדלק נדל"ן. יוצא כי תרומתו האישית הזאת לא ניתנה בידי בעל השליטה אלא בכדי להציל את עורו".

השופטת אלשיך לא משאירה מקום לספק הדק ביותר בדבר מהות ההסדר: תשובה נותן כמה מאות מיליוני שקלים, רובם בתשלומים עתידיים, כדי לחמוק מחקירות ומתביעות אישיות שהיו יכולות לחסל את הקריירה העסקית האישית שלו - ואולי אף להזיק לו מעבר לכך.

אבל מדוע הסכימו הציבור ונציגיו להסדר? מדוע הם לא דרשו את מלוא תשלום החוב? אחד הנציגים המיליטנטיים של בעלי האג"ח הסביר כי פירוק, חקירות ותביעות אישיות היו אמנם מביכים מאוד את תשובה, אבל לא היו מניבים יותר כסף לנושים. "ניהול של תיק כזה לוקח שנים", הוא טען. "אתה אף פעם לא יודע כמה כסף תקבל. אתה גם לא יודע כמה כסף באמת יש לאיש".

אבל אם אפשר איכשהו להבין את ההיגיון הכלכלי הצר של בעלי איגרות החוב של דלק נדל"ן, שבחרו לקבל מעט כסף עכשיו במקום להיכנס למאבק משפטי ארוך, אי אפשר לקבל בשוויון נפש את ההשלכות של ההסדר על שוק ההון כולו ועל הציבור הרחב במדינת ישראל. מדוע? משורה ארוכה של סיבות.

הסיבה הראשונה היא שבהסדר דלק נדל"ן קובע תשובה רף חדש ופוגעני במיוחד לכל הסדרי החוב שיבואו בעתיד: תספורת של 70%, ובלי חקירות. מעתה יוכל כל בעל חוב לדרוש מהציבור "הסדר תשובה". "תמחקו לי שני שלישים מהחוב", הוא יאמר, "ותשאירו בידי את החברה". על איזה בסיס מוסרי יוכלו מעתה המוסדיים, שהסכימו לעסקה הנוכחית, להתנגד לכך?

הסיבה השנייה היא שתשובה לא משלם על העסקה שום מחיר ציבורי. בשנים האחרונות הושמעו הרבה קריאות כלפי טייקונים שלקחו הלוואות מהציבור ולא החזירו אותן. רועי ורמוס, לשעבר מנכ"ל פסגות, קרא להם "להחזיר את המטוסים הפרטיים". אחרים הציעו שטייקון שלא ישלם את חובו לא יוכל להנפיק עוד בשוק ההון, והיו אפילו הצעות להפוך את העיקרון לחוק. מה קרה בפועל? כלום.

תשובה קובע שמעתה אפשר לעשות תספורת של 1.5 מיליארד שקל, לשמור על כל הזכויות ולהתנקות מכל החשדות. תשובה כבר לא יעמוד למשפט ציבורי על הכישלון ועל החשדות למעשים מפוקפקים בדלק נדל"ן, הכוללים בין השאר מנכ"ל לשעבר של החברה שנמצא בחקירה בחשד לרישום כוזב במסמכי תאגיד. הוא ימשיך למכור איגרות חוב לציבור, והמוסדיים כנראה יעמדו אצלו בתור.

הוא ימשיך להחזיק במטוסו הפרטי. הוא גם ימשיך להיות אורח רם מעלה בכל אירוע חברתי בישראל שאליו יחפוץ להגיע, וכולם ימשיכו לחפש את קרבתו של האיש ששולט בענף האנרגיה בישראל, ובמאות מיליארדי שקלים של כספי ציבור המנוהלים בחברת הביטוח הפניקס ובבית ההשקעות אקסלנס, שבהם הוא שולט.

במונחים לאומיים, 1.5 מיליארד השקלים של כספי ציבור שנמחקו בפרשת דלק נדל"ן אינם הרבה כסף: הבעיה היא שהיום זהו הסדר החוב של תשובה - ומחר יהיו אלה כל אנשי העסקים האחרים.

עם רימון שלוף-נצרה ביד

ישנם עוד נזקים מהסדר החוב של דלק נדל"ן. גם אם מישהו החל לחשוב אחרת, ההסדר מוכיח שמערך החברויות, הקשרים והסדרי התן-וקח של השולטים בשוק ההון, אותו מערך שגרם לחלק גדול מפשיטות הרגל והסדרי החוב, עדיין חי ובועט.

אחרת, קשה להסביר מדוע חברת הביטוח הראל (שבשליטת יאיר המבורגר) וחברת הביטוח מנורה (שבשליטת משפחת גורביץ) היו מוכנות לקבל מתשובה עסקה פחות טובה משדרשה מגדל. הרי בכל המקרים מדובר בכסף של חוסכים מקרב הציבור, כאשר חברות הביטוח הן רק הנאמנים המנהלים אותו: מדוע לא התאחדו שלוש חברות הביטוח ודרשו מתשובה תנאים טובים עוד יותר?

השופטת אלשיך רומזת שצעד כזה היה אפשרי: "עניין לנו בתוצאה בעייתית, שמאשרת הסדר בעייתי, ואף אם הוא עבר ברוב גדול את אסיפות המחזיקים, הוא עדיין מותיר תמיהות רבות ובוודאי שאינו מסלק את עננת החשד הכבדה שדבקה במר תשובה".

ובתרגום מהשפה המשפטית: חברים, תשובה לחוץ. יש עננה מעל לראשו. הוא יעשה הכל כדי למנוע חקירות. מדוע אתם לא מנצלים את זה לעסקה טובה יותר?

הסדר החוב בדלק נדל"ן אף מוכיח ששיטת "הסחיטה הפיננסית" של שומטי-החובות עובדת נהדר. תשובה למעשה נעמד לפני הנושים, החזיק בידו רימון יד רב עוצמה, הוציא את הנצרה ואמר: או שאתם מקבלים את ההצעה שלי לתספורת של 70% או שכולנו מתפוצצים כאן ועכשיו - ואף אחד לא יקבל כלום". המוסדיים, נציגי הציבור, מיצמצו ראשונים ונסוגו. זהו שיעור שכל שומט חובות ישנן היטב, ויממש בהזדמנות הראשונה.

במבט רחב יותר על כל הפרשה, התספורת שספגו בעלי החוב של דלק נדל"ן מבהירה שוב עד כמה שאלת הסדרי החוב דומה לשאלה אם לנהל משא ומתן עם מחבלים שחוטפים חייל. כפי שברור שהשיטה האמריקאית שלפיה לא מנהלים משא ומתן עם טרוריסטים מקטינה את מספר החטיפות, כך ברור שהציבור היה מרוויח לו היה מחליט שלא להידבר עם שומטי חובות.

הרי אם היתה כאן נורמה אחרת, ברגע שבעלי השליטה היו יודעים שלא פתוחה בפניהם חלופה של הסדר חוב ללא ויתור על השליטה - ושלמנופי הכוח שהם מפעילים על הגופים המוסדיים אין יותר משמעות - ברור שהם היו מתאמצים פי כמה שלא להיקלע לחובות, ומשתדלים גם להביא כסף מהבית אם נוצרו כאלה.

דווקא על רקע ההסדר של דלק נדל"ן, דקה אחת לפני שתספורות של 70% נהפכות לנורמה המקובלת בשוק ההון הישראלי, ללא כל השלכה חברתית או מוסרית כלפי שומט החוב, צריך הציבור לשאול את עצמו כמה שאלות: האם זהו שוק ההון שהוא רוצה? מדוע שומרי הסף ומנהלי הכסף שלו, הגופים המוסדיים, נכשלים פעם אחר פעם במשא ומתן עם שומטי החובות? האם לא כדאי לנסות לשנות את השיטה? ואולי בכל זאת עדיף, בפעם הזאת או בפעם הבאה, לקחת את שומט החובות לבית משפט, לפירוק ולחקירות? רק כך יוכל הציבור לברר אם ניתן לקבל עסקה טובה יותר, ואם ניתן ליצור נורמות חדשות בשוק ההון.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#