"הריבית הנמוכה היא דיכוי פיננסי ממשלתי שפוגע בחוסכים ובגמלאים" - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"הריבית הנמוכה היא דיכוי פיננסי ממשלתי שפוגע בחוסכים ובגמלאים"

מדיניות הריבית הנמוכה מקלה על ממשלות כבר ארבע שנים, אך מחסלת את חסכונותיהם של גימלאים בכל העולם ■ החוסכים למעשה מסבסדים את הממשלות מבלי שהם אפילו יודעים זאת

22תגובות

חוסכים בכל העולם מתלוננים: הריביות הנמוכות אוכלות את החסכונות שלנו. ביל טארן, גימלאי מעיירה ליד אורלנדו שבפלורידה, גילה באוגוסט שאיגוד האשראי שלו מוכן לשלם ריבית שנתית של 0.4% בלבד על חשבון החיסכון שלו, אף שהאינפלציה הממוצעת בשנה האחרונה היתה 2.8%. הוא ואשתו החליטו פשוט לשים את הכסף שלהם מתחת למזרן, משום שכך לפחות, "נוכל לראות את הכסף מתי שאנחנו רוצים", הסביר.

לז'אן ואנדרה בוסייר מאנסי שבצרפת יש פנסיה יציבה וחשבון בנק שמשלם ריבית של 2% - "כמעט כלום", לדבריהם - אף שמדד המחירים לצרכן עלה בממוצע ב-2.5% בשנה החולפת.

בלומברג

ג'יאנג רונג, מומחה לטכנולוגיית מידע משיאמן שבסין, העדיף לצלול בחזרה אל שוק הנדל"ן הספקולטיבי מאשר לצפות בחסכונות שלו קמלים בבנק. גם בסין, קצב עליית יוקר המחיה מהיר מהגידול בחסכונות.

העובדה שהריביות כה נמוכות בחלקים גדולים של העולם אינה מקרית. לא רק השווקים קובעים את הריביות, אלא גם מדיניות הממשלות. כיום, ממשלות רבות אומרות שיש להן סיבה טובה לשמור על עלויות המימון שלהן נמוכות ככל האפשר.

בתחילת החודש פורסם בארה"ב דו"ח תעסוקה שהעיד על חולשה מתמשכת, וכלכלנים צפו כי גרמניה, המעצמה החזקה באירופה, תשקע במיתון בהמשך השנה. אף שריביות נמוכות פוגעות באנשים שמנסים להתקיים בעזרת חסכונותיהם, הן דווקא מועילות לכל מי שלווה כסף, כמו הממשלות עצמן. לאורך זמן, ריביות נמוכות מהאינפלציה מאפשרות לממשלות למחזר, לשחוק או לפרוע את חובותיהן, מה שמקל עליהן להתקיים במסגרת התקציבים שלהן מבלי שיצטרכו לפנות לקיצוצים לא נעימים או להעלאות מסים.

בנוסף לשמירה על ריביות נמוכות, הממשלות משתמשות במגוון טקטיקות לעידוד קהליהן השבויים, כמו קרנות פנסיה ובנקים, לרכוש את האג"ח שלהן. במלים אחרות, החוסכים למעשה מסבסדים את הממשלות מבלי שהם אפילו יודעים זאת.

כלכלנים השוו את התופעה למס חבוי על עושרם של אנשים. "אם תשאלו בנקאי מרכזי אם זה מה שהם עושים ומדוע, הוא יאמר ‘לא, אנחנו מנסים לעודד את הכלכלה באמצעות הקלה על הלוואות למגזר הפרטי'", אמר ניל סוס, כלכלן ראשי בקרדיט סוויס. "אבל יש לי אנלוגיה בשבילכם: הממשלה קובעת את החוקים. הממשלה צריכה את הכסף. אז למה להיות מופתעים כשהיא מעודדת אתכם להלוות לממשלה כסף?"

זו אינה הפעם הראשונה שבה ממשלות מרוויחות מריביות נמוכות - מה שכלכלנים מכנים "דיכוי פיננסי". בשלושה וחצי העשורים שלאחר מלחמת העולם השנייה, הריביות בעולם המפותח היו בממוצע מתחת לאפס, לאחר שהותאמו לאינפלציה, לדברי פרופ' כרמן ריינהרט מבית הספר על שם קנדי לממשל באוניברסיטת הרווארד. זה סייע לאירופה, לארה"ב וליפאן לשחוק חלק גדול מחובותיהן, היות שכלכלותיהן צמחו מהר יותר מעול חובותיהן.

"ההבדל הוא שהתקופה שלאחר המלחמה היתה של צמיחה חזקה, עם שיקום, השקעות הון ושינויים דמוגרפיים חיוביים ברחבי אירופה", אמר שטפן הופריכטר, הכלכלן הראשי של אליאנץ גלובל אינווסטורס. "אך האלמנטים האלה אינם קיימים בהכרח כיום".

זו הסיבה לכך שכלכלנים אינם בטוחים כל כך שניתן לשחזר את הצלחתה של אותה אסטרטגיה. כלכלות גדולות רבות כבר מראות סימנים של האטה, אם לא של צמיחה שלילית. הפעולות שנוקטות הממשלות כדי להשאיר את הריביות נמוכות, עלולות לרסן את יכולתם של החוסכים להוציא כסף ולאלץ קרנות פנסיה ובנקים פגיעים ליטול יותר סיכונים. בסופו של דבר, הן עלולות לדחוק החוצה הלוואות פרטיות.

השיטה של הסינים

לממשלות יש מנגנונים שונים להשארת הריביות נמוכות באופן מלאכותי. ממשלת סין יכולה פשוט להתקשר לבנקים ולהכתיב להם את האופן שבו ילוו ובאיזו ריבית. סין שולטת באדיקות בכמות הכסף שעוזבת את המדינה, כך שאנשים לא יכולים לחפש ריביות גבוהות יותר במקום אחר. כתוצאה מכך, משפחות סיניות משקיעות את הכנסותיהן הגדלות והולכות בנדל"ן - מה שהוביל לבועת נדל"ן בכמה ערים במדינה.

ממשלות דמוקרטיות משתמשות בשיטות עקיפות יותר. אירלנד וצרפת, למשל, דרשו או "עודדו" קרנות פנסיה להשקיע ביותר אג"ח ממשלתיות. בספרד, בנקים חלשים אולצו להלוות לממשלה, שמורידה את הריביות שהבנקים יכולים לשלם למפקידים. ממשלת ספרד גם הגבילה את סכום המזומנים שניתן למשוך מחשבונות בנקים - מה שמנע מאנשים לחפש ריביות גבוהות יותר במקומות אחרים.

בארה"ב, הבנק הפדרלי רוכש אג"ח ממשלתיות כדי להשאיר את הריביות נמוכות מכפי שהשווקים היו משלמים אלמלא כן. הריביות היו נמוכות מלכתחילה, משום שמשקיעים בכל העולם קונים אג"ח ממשלתיות אמריקאיות שנחשבות בטוחות יחסית. בקרוב לארבע השנים שחלפו מאז שהבנק הפדרלי הוריד את הריבית לאפס, הממשלה חסכה טריליוני דולרים בתשלומי ריבית. אם הריביות כיום היו קרובות למה שהן היו ב-2007, משרד האוצר היה משלם בערך כפליים מעלויות מימון החוב הנוכחיות שלו. האינפלציה בארה"ב נמוכה מאוד במונחים היסטוריים, אך הריביות כה חסרות ערך שהחוסכים מפסידים כסף בכל מקרה.

"נפגעתי לפני כמה שנים בצורה כה קשה בשוק המניות, שהחסכונות שלי כיום מושקעים בעיקר באג"ח", סיפרה דורותי ברוקס, 65, מגרלנד שבטקסס, שפרשה לגימלאות לפני כעשור. היא החליטה באחרונה לחזור לעבודה כסייעת בבית ספר מקומי. "כעת שני סוגי ההשקעות האלה גרועים, ואני לא יכולה להפקיד את הכסף שלי בפיקדון, כי זה מטורף. הפיקדונות האלה לא משלמים כלום".

ברור שכל מדיניות כלכלית יוצרת מנצחים ומפסידים, ולא סביר שמקבלי ההחלטות מקריבים בכוונה את הגימלאים כדי לעודד את הכלכלה או להפחית את החוב הממשלתי. כנראה שהגימלאים האמריקאים וחוסכים אחרים הם קורבנות מקריים של מדיניות שכוונה כלפי יעדים כלכליים אחרים, ובעיקר נועדה להקל על צרכנים וחברות ללוות כסף.

"אם לממשלה חשובות ההשפעות של מדיניות זו על חלוקת העושר, כמו גם ההגינות כלפי גימלאים ואוכלוסיות אחרות, נראה שיש כאן סיבה לנקוט תמריצים תקציביים שיתוכננו בזהירות", אמר רוברט שילר, פרופסור לכלכלה מאוניברסיטת ייל. "עם תמריצים תקציביים תושג יותר שליטה על מי משלם מסים, באיזה שיעור וכדומה. בכל מקרה, תהיה יותר שקיפות". עם זאת, הוסיף שילר, "הסיבה שאנחנו אוהבים להשתמש במדיניות מוניטרית היא שהיא מונעת מאתנו את הדיונים הפוליטיים האלה בשאלה מי ישלם מסים".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#