רשות ני"ע מתנגדת למיזוג תעודות הסל של מיטב ודש איפקס - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
בלעדי

רשות ני"ע מתנגדת למיזוג תעודות הסל של מיטב ודש איפקס

מקורבים לנושא: מיזוג כזה יוציא שחקן מענף תעודות הסל, ירכז נתח שוק של 46% בידי שחקן אחד ועלול לפגוע בתחרות ■ מי שיכריע בנושא הוא הממונה על ההגבלים העסקיים

2תגובות

רשות ניירות ערך מתנגדת למיזוג בין פעילויות תעודות הסל של בתי ההשקעות דש איפקס ומיטב, כך אומרים פעילים בשוק ההון הקרובים לנושא. מיזוג כזה יצמצם את ענף תעודות הסל בישראל לארבעה שחקנים בלבד וירכז בידי חברה אחת בו, זו שתיווצר מהמיזוג, נתח שוק של כ-46%. מי שצפוי להכריע בנושא הוא הממונה על ההגבלים העסקיים, פרופסור דיויד גילה. עם זאת, רשות ני"ע היא הרגולטור המתמצא בתחום תעודות הסל ולכן נדרשה להביע את דעתה בשאלה הזו.

ברשות רואים בסיטואציה בה חברה אחת מחזיקה בנתח שוק גבוה מ-25% כמצב שפוגע בתחרות בענף. כבר היום נתחי השוק של אקסלנס המחזיק במותג תעודות הסל "קסם" וזה של דש-איפקס המחזיק במותג תעודות הסל "תכלית", גבוהים מ-25%. אקסלנס מנהל בתעודות סל נכסים של 20.5 מיליארד שקל המהווים נתח של 33.2% מהענף. דש-איפקס, השלים לאחרונה מיזוג בין תכלית לאינדקס והוא מחזיק כעת בנתח שוק של 31.1% מהענף. אלא שיש הבדל בין מצב של הגעה טבעית, על ידי צמיחה אורגנית לנתח שוק כזה או הגעה אליו באמצעות רכישות ומיזוגים.

המיזוג בחברות תעודות הסל של דש-איפקס ומיטב עולה על הפרק במסגרת מיזוג כולל בין שני בתי ההשקעות. אחת הטענות המרכזיות שעלו בדיונים לקבלת אישור על מיזוג פעילויות תעודות הסל, היא ששוק תעודות הסל הא שוק גלובלי ולא מצמצם לשחקנים הישראלים בלבד. כשהמשקיעים בישראל רוצים להשקיע במדדים השונים בחו"ל דרך תעודת סל, הם יכולים לבחור תעודות שמנפיקות החברות הישראליות, או לחלופין תעודות ETF (קרנות סל) שמנפיקות חברות זרות ונגישות גם למשקיעים בישראל.

כאשר בודקים למשל את השקעות הגופים המוסדיים בישראל בתעודות סל, נראה שידם של החברות הזרות אפילו חזקה יותר. היקף ההשקעה של המוסדיים - קופות גמל, קרנות פנסיה וביטוחי מנהלים - בתעודות סל של חברות זרות עומד על 43 מיליארד שקל - פי שתיים וחצי מהיקף ההשקעה בתעודות של חברות ישראליות שמסתכם ב-17 מיליארד שקל בלבד.

הטענה הזו מוגבלת לזירת התעודות על מדדים בחו"ל, כאשר בתעודות האחרות, אלו המונפקות על מדדים בישראל, החברות הזרות לא פעילות בכלל. בנוסף, השקעה בתעודות זרות הנחשבות לנייר ערך זר, נגישה יותר למשקיעים מוסדיים מאשר למשקיעים פרטיים קטנים, שם הם צפויים להיתקל בעמלות קניה ומכירה גבוהות ההופכות את ההשקעה ללא אטרקטיבית.

טענה נוספת לטובת אישור מיזוג כזה מסתמכת על תיקון 16 לחוק השקעות משותפות בנאמנות שיוזמת הרשות ובימים אלו ממתין לאישור הכנסת. התיקון לחוק מחבר בין תעודות הסל לקרנות הנאמנות ויוצר להן מבנה משפטי זהה. הטענה שבמצב כזה, לא נכון לבחון את נתח השוק בענף תעודות הסל בנפרד, אלא בהתחשב בכלל פעילות קרנות הנאמנות, בפרט הקרנות המחקות וקרנות הסל שעתידות להיכנס לשוק בתקופה הקרובה. ההערכות הן כי התיקון יאפשר לבתי השקעות רבים שלא נמצאים היום בשוק תעודות הסל, להנפיק קרנות סל שיתחרו חזיתית בחברות התעודות.

בתרחיש שלא יאושר מיזוג בין שתי חברות תעודות הסל, הערכה היא שזה לא ימנע יציאת שחקן מהענף כשמיטב יצטרכו למכור את התעודות המנוהלות אצלו, כולן או חלקן בהתאם להחלטת הממונה על ההגבלים.

אייל טואג


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#