משרד התמ"ת: 41% מהשכירים היהודים מקבלים את שכרם באיחור - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

משרד התמ"ת: 41% מהשכירים היהודים מקבלים את שכרם באיחור

כך עולה מסקר חדש שהוצג בכנס של משרד התמ"ת שעסק בהגברת אכיפת חוקי עבודה ■ בקרב השכירים הערבים הנתונים גרועים עוד יותר ■ עופר עיני אמר בכנס: האוצר רוצה לפגוע בפנסיה ובשכר

"משרד האוצר רוצה להרע את תנאי החסכון בקרנות הפנסיה. לא אתן לזה לקראת ושנת 2003 לא תחזור על עצמה. באוצר גם רוצים לפגוע בהסכם השכר במגזר הציבורי ולקצץ בשכר עובדי המדינה - זה לא יקום ולא יהיה. המשרד לא יקבל שקל אחד מהעובדים". כך אמר היום יו"ר ההסתדרות, עופר עיני, בכנס של משרד התמ"ת בנושא החוק החדש להגברת האכיפה של חוקי העבודה שנכנס לתוקף ביוני השנה.

עיני טען שקיימת פגיעה מתמשכת בשכבות החלשות ובמעמד הביניים. "לא נותנים לחיות כאן. מוצרים מתייקרים פעם אחר פעם". הוא הזהיר שכל ניסיון של האוצר לחזור על מדיניות משנת 2003 כאשר בנימין נתניהו כיהן כשר האוצר ייתקל במלוא העוצמה של העובדים.

דודו בכר

בכינוס הציג ראש מינהל כלכלה ומחקר במשרד התמ"ת, בני פפרמן, סקר ובו ממצאים קשים אודות ההפרה של זכויות עובדים בישראל. מהסקר עולה כי 41% מהשכירים היהודים ו-55% מהשכירים הערבים מקבלים את שכרם באיחור, מ-10 בחודש והלאה, כאשר לפי החוק על העובדים לקבל את שכרם עד ה-9 בכל חודש עבור חודש העבודה הקודם. שיעור המקבלים את שכרם באיחור גדול יותר בקרב עובדים ששכרם משולם לפי שעות (50.5%) לעומת עובדים המקבלים שכר חודשי (34.8%).

האלפיון העליון בישראל מונה כ-650 איש, כאשר 150 מתוכם הם מנהלים ב-13 הקבוצות העסקיות הגדולות - כך עולה מנתונים חסויים שהגיעו ל-MarkerWeek. על פי נתונים אלה, האלפיון מוגדר כמי שיש לו שכר מעל 450 אלף שקל בחודש.

על פי הנתונים הגלויים, המגמות בישראל אינן מבהילות כמו אלו שבארה"ב - אבל כאן יש פחות נתונים גלויים. ב-2003-2010 גדל שכר הברוטו הממוצע של גברים בני 25-55 בכ-20% בעשירונים הראשון עד התשיעי. האקשן מתחיל בעשירון העשירי, שם גדל שכר הברוטו ב-27%, נמשך במאיון העליון - שם הוא גדל ב 38%, והחגיגה הגדולה היתה באלפיון, ששכר הברוטו שלו גדל ב-60%. האלפיון הוגדר מתוך אוכלוסיה כוללת של 650 אלף גברים בשוק העבודה, בין הגילים 25 ל-55

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם

לא פחות מעניין הוא מה שקרה לשכר הנטו. הרפורמות שהורידו את מס ההכנסה הביאו לכך ששכר הנטו בעשירונים הנמוכים גדל בכ 25% ובעשירונים האמצעיים ב-27%-30%. ומה קרה לשכר הנטו בעשירון העשירי? הוא זינק ב-43%. במאיון העליון הוא גדל ב-52%, ובאלפיון העליון ב-70%.

בדיקה של הרכב האלפיון הישראלי בתקופה הזאת מגלה דברים מענינים. אם ב-2003 היה ההיי-טק - הענף הכי תחרותי במשק - 17% מהאלפיון העליון, הרי שב-2010 ירד חלקו ל-6% בלבד. ומה גדל? ענף הפיננסים, כמובן, שחלקו קפץ מ-17% ל-27%.

ומי הקבוצה הגדולה ביותר כיום בקרב האלפיון? כמובן: המנהלים הבכירים בקבוצות של הטייקונים הגדולים, שמהווים כיום 23% מהאלפיון העליון בישראל - גידול של 50% בנתח שלהם בהשוואה ל-2003.

בנוסף על פי הסקר, שנעשה ערב כניסת החוק החדש לתוקף, מצבם של עובדי הקבלן הוא הקשה ביותר בקרב השכירים. 54.5% מעובדי הקבלן לא קיבלו תשלום עבור שעות נוספות, או קיבלו שכר נמוך מהרגיל עבור שעות נוספות. 27.3% מעובדי הקבלן לא קיבלו שכר עבור ניצול ימי חופש או קיבלו סכום נמוך מהרגיל; 56.7% מעובדי הקבלן לא קיבלו מהמעסיק מסמך המפרט את תנאי העסקתם; 53.6% קיבלו את שכרם רק מה-10 לחודש ואילך, ואילו 13.3% דיווחו כי בשנה האחרונה קרה שלא קיבלו את השכר המגיע להם, כפי שנקבע עם המעסיק.

בקרב העובדים ה"רגילים", המקבלים אתת שכרם ישירות מהמעסיק שאצלו הם עובדים, 16.4% דיווחו שאינם מקבלים שכר עבור שעות נוספות או מקבלים גמול חלקי בלבד עבור שעות אלה, 22.4% אמרו שלא שכר עבור ניצול ימי חופש או שקיבלו סכום נמוך מהרגיל, 39.0% אמרו שלא קיבלו מסמך המפרט את תנאי העסקתם, 44.9% מקבלים את שכרם רק מה-10 בחודש ואילך, בעוד ש-5.5% לא קיבלו את השכר המגיע להם , כפי שנקבע עם המעסיק.

יו"ר לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים (המעסיקים הפרטיים) צבי אורן, בירך על החוק החדש להגברת האכיפה של חוקי עבודה, אך הביע הסתייגות מכמה סעיפים מרכזיים בו. לדבריו, אפשר להסתפק בצעדים מינהלתיים כנגד מעסיקים המפירים את חוקי העבודה, שיתבטאו בהטלת קנסות עליהם, ואין להשתמש בהליכים פליליים כנגדם כפי שמתיר החוק. "רוב המעסיקים הם הוגנים ואינם מחפשים להונות או לנצל את עובדיהם. אם הם מפירים איזה חוק, אפשר להשוות זאת לנהג החונה במקום אסור. כל אחד חונה לפעמים במקום אסור. אז מעסיק שאינו מקיים את חוקי העבודה צריך להיענש, אבל סנקציה פלילית אינה חיונית. היא אינה מעודדת יזמים ליצור מקומות עבודה".

עוד טען אורן כי החוק החדש כובל את ידי המעסיקים בתחום עבודת שעות נוספות ולכן יש לבטל סעיף זה בחוק. ”במצב שבו 80% מהתעשיינים מדווחים על מחסור בכוח אדם מקצועי, מגבלת השעות הנוספות פוגעת במפעלים. לפעמים העובדים מעוניינים לעבוד 15 או 18 שעות נוספות, כדי להגדיל את הכנסתם. למה לא לאפשר להם?".

יו"ר ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, חיים כץ, שהוביל את אישורו בוועדה של החוק להגברת האכיפה של חוקי העבודה בסוף 2011, אמר שהאוצר ניסה לגרום לכך שהחוק החדש יחול רק על המגזר הפרטי, אך בלחץ הוועדה הוא חל גם על המגזר הציבורי. ”החוק הזה מכוון בעיקר למעסיקי עובדי קבלן והוא נועד לפגוע בכדאיות של העסקת עובדי קבלן. על המעסיקים בענף זה לשלם לעובדיהם לפחות שכר מינימום ולא לאלץ אותם לעבוד אין סוף שעות ביממה. עליהם להבטיח שתהיה הפרשה לפנסיה עבור העובדים, חופשה פיצויים. ברגע שזה יקרה, תופעת עובדי הקבלן תמוגר מאליה”.

שר התמ"ת, שלום שמחון, אמר שהחוק החדש יעלה 100 אלף משפחות בישראל אל מעל קו העוני, מכיוון שהו יקבלו את המגיע להן. "ההרתעה כלפי עברייני ההעסקה תביא להקפדה על זכויות העובדים", טען שמחון. מעסיקים יחשבו פעמיים לפני שישלמו משכורת נמוכה משכר המינימום". לדבריו, הודות לחוק, משרד התמ"ת יטיל את כל כובד משקלו כרגולטור על הסקטור הציבורי והפרטי.

מנכ"ל התמ"ת, שרון קדמי, אמר שמשרדו מתנה מתן סיוע ותמיכות למעסיקים בקיום חוקי העבודה ובאחרונה ההתנייה קיימת גם בנושאים של איכות הסביבה. מיכל צוק, המשנה למנכ"ל המשרד והממונה על תחום התעסוקה, אמרה שהחוק החדש יסייע למימוש היעד של התמ"ת - כניסתן לשוק העבודה של שתי אוכלוסיות שחלקן בשוק זה קטן היום: נשים ערביות וגברים חרדים.

לדבריה, לפי תוכנית העבודה של המשרד עד 2020 אמורים להיכנס לשוק העבודה 300 אלף עובדים חדשים מהמגזר הערבי ועוד 80-100 אלף מהמגזר החרדי. "ככל שנגן יותר על זכויותיהם של אנשים אלה, כך יהיה להם תמריץ גדול יותר להיכנס לשוק העבודה", טענה צוק.

יפה סולימאני, ראש מינהלת ההסדרה והאכיפה במשרד התמ"ת, הודיעה שהמשרד יפעיל קו טלפוני מאוייש שיאפשר לעובדים להתלונן על פגיעה בזכויותיהם, גם באופן אנונימי. "נגן על עובדים אלה מול ניסיונות המעסיקים לפגוע בהם כנקמה על פנייתם אלינו", היא הבהירה. כמו כן, היא אמרה, התמ"ת יקים יחידת מודיעין שתאסוף מידע על הפרות של חוקי עבודה מצד מעסיקים.

התעשיין הוותיק סטף ורטהיימר, היו"ר והמייסד של ישקר, אמר: "העסק מתחיל ונגמר בפשע שנעשה לפני 30 שנים על ידי הממשלה, ההסתדרות והתאחדות התעשיינים, כאשר הן ביטלו את החינוך המקצועי ושמו דגש על לימודים לבגרות, על אקדמיה ועל ירידה מהארץ. החינוך המקצועי חייב לקבל הכרה מחדש. כמו שמלמדים עריכת דין ורפואה, יש להכשיר חרטים, מכיוון שיש מחסור אדיר בעובדים לתעשייה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#