ועדת צמח הלכה בין הטיפות

הוועדה התמקדה בהגבלת היצוא במקום לדון אם יש לו בכלל מקום

אבי בר-אלי
אבי בר-אלי
אבי בר-אלי
אבי בר-אלי

חברי הוועדה לבחינת מדיניות ישראל במשק הגז הטבעי לא אוהבים את הכינוי שדבק להם בתקשורת - "ועדת היצוא". ואולם, מקריאת הדו"ח הסופי שהפיקו ניתן להתרשם כי הם הרוויחו את הכינוי ביושר. הוועדה, אחת המשמעותיות לעתידה של ישראל, לא בחנה באמת את המדיניות במשק הגז. היא התמקדה, כלשונה, בשאלות "אם, בכמה ואיך להגביל את היכולת לייצא את הגז" - במקום לדון אם יש בכלל מקום ליצוא.

המענה לשאלה אם לייצא את הגז או לא סבוך ומעורפל, ולכן קשה לשפוט את המלצות הוועדה לחיוב או לשלילה. הניסיון העולמי לא עשיר ולא אחיד. קשה, למשל, לחזות כיצד ישליכו ההתפתחויות הטכנולוגיות בעוד שנות דור על היקף השימוש בגז - ודאי שקשה לכמת את השימוש הזה. עם זאת, כשעל השולחן מונח עתידה הכלכלי, החברתי, הסביבתי והמדיני של מדינה - קשה לקבל טיעונים בדרג של אגף תקציבים באוצר, במקום דיון מהותי אסטרטגי. כך, כדי להסביר מדוע היא מתנגדת לדחיית ההכרעה בסוגיית היצוא עד התבהרות עתודות הגז שיש בכלל לישראל, טענה הוועדה כי "רק לשם המחשה, דחיית פיתוח לוויתן בשנה אחת יביא לאיבוד הכנסות למדינה בהיקף של 400-700 מיליון דולר".

שאול צמח (מימין) בנימין נתניהו ועוזי לנדאוצילום: עמוס בן גרשום/לע"מ

ניסוחים פופוליסטיים מתגוננים, שמתמקדים בתקציב השנתי של מחר ולא מרחיקים אל מעבר לחוטם - מעידים כי דו"ח הוועדה לא באמת הפנים את מכלול הסוגיות שנדונו. במקום להתייצב באומץ נגד לחצי חברות הגז להכריע כאן ועכשיו, במקום להבין את המשמעות השולית של היצוא לעומת סוגיות קריטיות למשק כמו תמהיל הדלקים, יתירות מערכת הולכה וקידום תחרות - בחרה הוועדה להלך בין הטיפות, להנהן בראשה לדרישות האוצר ולשנות ברגע האחרון כמה מהמלצותיה בעקבות דרישות חברות הגז.

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ