מדוע כיל זקוקה למנכ"ל זר? - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מדוע כיל זקוקה למנכ"ל זר?

ענקית הכימיה גדולה על ישראל ותידרש לחפש מנועי צמיחה בחו"ל

10תגובות

>> יותר משנה לאחר שמנכ"ל כיל, עקיבא מוזס, הודיע בראשונה ליו"ר ניר גלעד על רצונו לפרוש מתפקידו, מונה בסוף השבוע סטפן בורגס, לשעבר מנכ"ל חברת הכימיה לונזה השווייצית, כמחליפו.

פרק הזמן הממושך שארך תהליך ההחלפה והתהליך עצמו, שהיה יסודי והתנהל לפי המתודולוגיה של חברת אגון זנדר (אחת מחברות ההשמה הגדולות בעולם), מעידים על התפקיד הקריטי שממלאת כיל עבור החברה האם.

כיל היא לא רק יצרן הערך המרכזי של החברה לישראל, אלא גם המקור העיקרי למימון כמה וכמה השקעות בעייתיות ושאפתניות כמו צים, בטר פלייס וקורוס. העובדה שחלקה של החברה לישראל בשווי השוק של כיל, בניכוי מס שבו תתחייב אם תממש את ההשקעה, דומה מאוד לשווי השוק שלה עצמה; וחלקה בדיווידנדים שקיבלה מכיל, 3 מיליארד דולר, מעידים על כך שבסופו של התהליך נבחר מועמד זר, בפעם השנייה בתוך פחות משנה לענק כימיה ישראלי (אחרי שבינואר מונה ג'רמי לוין למנכ"ל טבע) - הן בין השאר תוצאה של הצלחת מוזס להפוך את כיל לחברה בינלאומית. הדבר הוא גם תוצאה של כישלונו, אחד הבודדים בתקופה של 14 שנה, לגדל יורש ראוי לממדיה החדשים של החברה.

אייל טואג

סביר להניח שגם ראשי כיל היו מעדיפים שהמנכ"ל הבא יצמח משורותיה, אבל העובדה שכיל ממנה לראשונה בתולדותיה מנכ"ל זר נובעת גם מהתפתחותה בשנים האחרונות ומהנסיבות שנוצרו בשוק הבית שלה.

כיל גדולה על ישראל. החברה מייצאת 93% מתוצרתה, ו-46% ממחזור המכירות שלה נובעים מייצור שמתבצע מחוץ לישראל. פוטנציאל הצמיחה של החברה בישראל, שלא היה גדול ממילא, ירד משמעותית בשנים האחרונות. הציבור והפוליטיקאים קיבלו את הממבו ג'מבו של שלי יחימוביץ', שלפיו משפחת עופר אשמה בכל תחלואיה של ישראל החל מהבצורת וכלה בכישלון באולימפיאדה. לפיכך הסיכויים של כיל לממש שניים מהפרויקטים המשמעותיים שעומדים על סדר יומה של החברה - הרחבת ייצור האשלג בים המלח במיליון טונה (בריכה 6) והקמת מכרה פוספט בשדה בריר ליד ערד - קרובים לאפס.

כיל תידרש לחפש מנועי צמיחה מחוץ לישראל, הן באזורים חדשים, בכניסה לתחומים חדשים, כמו דשנים מיוחדים, כפי שעשתה כשרכשה את סקוטס האמריקאית ואת פואנטס הספרדית; והן בכימיקלים מיוחדים, יישומים לברום - תחום שבו היא המובילה העולמית, אבל סובלת מביקוש מצומצם לכושר הייצור שלה בשל היעדר אפליקציות.

המנכ"ל החדש יתבקש לחזק את תחומי הליבה של החברה, ולפתח תחום פעילות נוספת לכיל, שתקטין עוד יותר את תלותה בתחום הדשנים בכלל ובאשלג בפרט. בהתחשב באתגרים אלו, נראה שלמנהלי החטיבות בכיל היה חיסרון בולט בהשוואה לבורגס, שכמנכ"ל לונזה הוביל ביולי 2011 את רכישתה של חברת Arch, שמתמחה בייצור כימיקלים לטיפול במיקראורגניזמים (כמו בקטריות ופטריות) תמורת 1.2 מיליארד דולר. מטרת הרכישה היתה להרחיב את פעילותה של לונזה לתחומים נוספים של מדעי החיים מעבר להיותה קבלן ייצור תרופות וחומרי גלם לתרופות עבור חברות אחרות, כולל טבע הישראלית.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#