היחלשות השקל מעודדת את היצוא: זינק ביולי ב-17%

גם היבוא זינק בשיעור דומה והסתכם ב-4.4 מיליארד דולר ■ היקף הגירעון המסחרי היה 6.4 מיליארד שקל, בהתאם לממוצע החודשי מתחילת השנה

רם עוזרי

היקפי היצוא והיבוא גדלו בחודש יולי בשיעורים דומים והגירעון המסחרי של ישראל נותר ברמה יציבה, כך עולה מנתונים שמפרסמת היום הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס). עוד עולה מהנתונים כי הפיחות בשקל הישראלי הביא להתנפחות של נתוני סחר החוץ של ישראל בשקלים; עלויות היבוא גדלו והביאו להכבדה על יבוא חומרי הגלם, מוצרי ההשקעה ומוצרי הצריכה; לעומת זאת, היצוא, במיוחד של חברות ההיי טק שאינן תלויות ביבוא חומרי גלם, ממשיך להתרחב בקצב מהיר.

הגירעון המסחרי של ישראל המשיך להיות גבוה גם בחודש יולי: יבוא הסחורות הסתכם בחודש זה ב-25.3 מיליארד שקל ויצוא הסחורות עמד על 18.9 מיליארד שקל כך שהגירעון המסחרי, שהוא עודף היבוא, היה 6.4 מיליארד שקל. היקף הגירעון היה בהתאם לממוצע החודשי מתחילת השנה, שעומד על 6.3 מיליארד שקל.

צילום: לם וליץ סטודיו

גם במונחים דולריים ניכרת צמיחה חדה בנתוני סחר החוץ: היצוא, ללא אניות מטוסים ויהלומים, זינק ב-17.5% לרמה של 4.3 מיליארד דולר. זאת לאחר שיוני היה חודש חלש ליצוא הישראלי - מה שעורר חששות לגבי תוואי הצמיחה של המשק הישראלי. גם היבוא זינק בשיעור דומה והסתכם ביולי ב-4.4 מיליארד דולר.

עם זאת, היחלשות השקל הביאה לעלייה, הן בהיקף היבוא והן בהיקף היצוא, כאשר מדובר על מונחים שקליים. בחודש יולי נחלש השקל ביחס לדולר ב-2.5%, זאת בהמשך להיחלשות של 1.7% בחודש יוני. ביחס לין היפני נחלש השקל ב-2.9%, ביחס ליורו נחלש ב-0.6%, ביחס ללירה שטרלינג נחלש השקל ב-2.8% וביחס לפרנק השוויצרי נחלש ב-0.6%.

היחלשות השקל אמנם מעודדת את היצוא הישראלי מצד אחד, אולם מכבידה על התעשייה הישראלית מצד שני. 40% מהיבוא ביולי היה יבוא חומרי גלם (למעט יהלומים וחומרי אנרגיה) שהתייקרותם תבוא לידי ביטוי בעלייה בתשומות הייצור של התעשייה הישראלית. 30% מהיבוא ביולי היה של יהלומים, חומרי אנרגיה, אניות ומטוסים. עוד יותר מדאיג מכך - 16% מהיבוא ביולי היה של מכונות, ציוד וכלי תחבורה יבשתיים להשקעות.

נתוני המגמה מצביעים כי יבוא מוצרי השקעה יורד בשיעור שנתי של 19%, בדומה לחודשי תחילת השנה. מוצרי ההשקעה, שתורמים לגידול בפריון במשק, נהנו מזינוק בשנת 2011 עם התחזקותו של השקל וכעת עם התהפכות המגמה היבוא שלהם נחלש.  14% מהיבוא בחודש יולי היה של מוצרי צריכה. התייקרותם של אלה פוגעת ישירות בצרכן הישראלי שמשלם יותר במונחים שקליים בשל היחלשות השקל. התייקרות מוצרי היבוא הופכת את השחיקה בשכר הריאלי של מי שמרויח בשקלים למשמעותית יותר.

המרוויחות הגדולות מהפיחות הן ללא ספק חברות ההיי-טק הישראליות. יצוא תעשיות טכנולוגיה עילית, המהווה כ-47% מכלל היצוא התעשייתי למעט יהלומים, זינק במאי-יולי 2012, על פי נתוני המגמה, ביותר מ-21% בחישוב שנתי.

היצוא של ענף הרכיבים האלקטרוניים זינק בשיעור גבוה יותר של 42% בחישוב שנתי ויצוא ענף התרופות עלה ב-16.9% בחישוב שנתי. תעשיות אלו, שנסמכות בעיקר על הון אנושי והרבה פחות על יבוא חומרי גלם ומוצרי השקעה, הגדילו את המכירות כמעט מבלי להגדיל את עלות התשומות.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker