מימן וההסדר הכושל באמפל

ליאור זנו
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה

>> משא ומתן בין שני צדדים דומה למשחק פוקר. כל צד שומר על קלפיו קרוב לחזה, הוא משתדל לא לחשוף את רגשותיו ליריב, ומנסה בכל כוחו לגרום לשחקן שמולו להשאיר את כל הונו על שולחן הקלפים ולעזוב.

יוסי מימן הוא שחקן פוקר מוכשר ואיש מאוד משכנע. כך זה אצל בוגרי המוסד. רק לפני שבוע נראה היה שבעלי האג"ח של חברת אמפל שבשליטתו שולחים את החברה לפירוק, והוא ייוותר בלי כלום. עכשיו הוא השיב אותם למקומם הראוי. מימן זיהה את השחקן המשפיע - חברת הייעוץ למוסדיים אנטרופי - התמקד בה ודאג להעיף אותה מהשולחן.

רק לפני שבוע, ימים ספורים לפני ההצבעה המכריעה, כתבה אנטרופי כי קיים חשש שנושאי המשרה ירוקנו את החברה מנכסיה - ולכן יש להתנגד להסדר החוב שהציעה. היא גם כתבה כי מצבם של בעלי האג"ח לא ישתנה באופן משמעותי בתקופת הדחייה של שנתיים שמבקש מימן. שבוע מאוחר יותר ואנטרופי מתקנת את המסמך לחלוטין. כעת היא מעריכה שמימן הוא האיש הטוב ביותר לנהל את החברה, וכי מצבם של בעלי האג"ח ישתפר באורח משמעותי בתום תקופת ההסדר.

מה השתנה מאז? לא הרבה. תרומתו של מימן להסדר היא עדיין אפס שקלים, מנהלי החברה ימשיכו למשוך משכורות מטורפות והשקיפות שמבקשים בעלי האג"ח לא נענית - שכן, כידוע, אנשי צללים מעדיפים חשאיות. השינוי היחיד הוא הסכמת אמפל כי מימן ומנהליו יזכו לפטור מתביעות רק למשך שנתיים - ורק אז יהיו חשופים.

אז מה שינה את דעתה של אנטרופי? מימן הוריד את הכפפות, פנה לאנטרופי, הושיב אותה, הסביר לה והעביר לה נתונים. חלק מהנתונים נחשפו רק לעיני אנטרופי - והיא לא עמדה בלחץ. מימן גרם לה להאמין כי טעתה בחוות הדעת הקודמת, ואכן דרוש אומץ כדי להודות בטעות. ואולם המסמך החדש שלה הוא קבלה כמעט מוחלטת של דעתם של נציגי החברה על ההסדר.

מה שההסדר המוצע אינו מכיל הוא הורדה דרמטית של משכורות המנהלים בחברה (סמנכ"לית הכספים, לדוגמה, מקבלת מיליון דולר בשנה) ותרומה של בעל השליטה לקופת החברה, אם הוא מעוניין להמשיך לשלוט בחברה.

הגופים המתנגדים להסדר כעת עדיין מעלים כמה דרישות פשוטות: הפסיקו את החגיגה, תקנו את הליקויים שעליהם התרענו שנים ארוכות, השתתפו מכיסכם גם בכישלונות, כפי שנהנתם מאוד מההצלחות - ונשאיר לכם את השליטה. לא תרצו? אין בעיה, העבירו לנו את אמפל לנהל אותה כראות עינינו ותנו לנו להשיג את מרבית הערך מהנכסים הקיימים.

אנטרופי אולי מסתכלת עדיין על כל הסדר לגופו, וייתכן כי במקרה של אמפל, אם הערכות השווי אכן אוביקטיביות ומדויקות, חלופת הפירוק תניב למוסדיים פחות כסף. ואולם אולי הגיע הזמן שהמוסדיים, וגם הגוף שמייעץ להם, יפסיקו להתפשר. המוסדיים צריכים לומר למימן בלי למצמץ: איננו מהססים לפרק את החברה. בדקנו, וההליך לא מסובך עד כדי כך. בכל מקרה, אולי כדאי לנו שבעלי שליטה אחרים יידעו שאיתנו לא מתעסקים. זה הקלף המנצח של המוסדיים - וכדאי שלפחות פעם אחת הם ישתשמו בו.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker