מע"מ דיפרנציאלי - בזבוז זמן וכסף - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מע"מ דיפרנציאלי - בזבוז זמן וכסף

לפי דו"ח של OECD מ-2010 ההנחה במס מגיעה ברובה לכיסי החזקים

52תגובות

הפעם הראשונה שבה הוטל בעולם מע"מ דיפרנציאלי - מע"מ מופחת על מוצרי יסוד חיוניים - היתה לפני 1927. אנחנו יודעים את זה, כי קראנו דו"ח של OECD מ-2010 שעוסק במע"מ הדיפרנציאלי, ושואל אם זוהי מדיניות מושכלת לסיוע לעניי החברה.

לא בכדי נדרש OECD לשאלה הזו. המע"מ הדיפרנציאלי הוא כלי נפוץ בחלק גדול מהמדינות המפותחות, בעיקר במדינות הרווחה של מערב אירופה. שם הוא מתיישב היטב עם התפישה כי זוהי חובתה של המדינה לסייע לענייה, ולכן אל לה למדינה לייקר מוצרים חיוניים כמו מזון או תרופות בשל הטלת מסים עליהם.

עופר וקנין

זאת ועוד, מאחר שהעניים גם צורכים את מרבית ההכנסה שלהם - העשירים חוסכים, העניים לא - הרי שייקור מוצרי יסוד באמצעות מע"מ פוגעת באופן קשה הרבה יותר בעניים מאשר בעשירים. בקיצור, מע"מ הוא מס רגרסיבי, ולכן יש סיבה כלכלית וחברתית להפחיתו, או לכל הפחות להפחיתו ממוצרי יסוד באמצעות מע"מ דיפרנציאלי.

נכון? זהו, שלחלוטין לא נכון. בדו"ח מ-2010 ה-OECD קורע לגזרים את התפישה כי השימוש במע"מ הוא יעיל ככלי סיוע לעניים. כך, מאחר שהצריכה של העשירים גדולה מזו של העניים, בהכרח חלק הארי של הנחת המס תזרום לכיסי החזקים במקום החלשים. כמו כן, אין יכולת אמיתית להבחין בין מוצרי יסוד, שמוצדק להפחית עליהם מע"מ, לבין מוצרי יוקרה - כך שבפועל הפחתת המס מבוזבזת על מצרכים רבים שכלל אינם נרכשים בידי השכבות החלשות. הפחתת המע"מ על מוצרי מזון, למשל, תביא להנחות גם על גבינות יוקרתיות המיובאות מצרפת, הגבינה שנמכרת על הפיצה במסעדה או הברוקולי הקפוא והיקר מלכתחילה.

בכלל, OECD קובע כי המחקרים הכלכליים הרבים שהצטברו בנושא הראו כי היכולת להשפיע באופן מדויק על הצריכה של העניים באמצעות מע"מ היא פשוט לא מציאותית. הנושא הוא מורכב מדי, ולכן עדיף פי כמה לרכז את המאמצים לעזור לעניים באמצעות עזרה ישירה - קצבאות - ולא באמצעות הנחות מע"מ לכל האוכלוסייה.

באופן לא מפתיע, לא רק OECD חושב כך. האיחוד האירופי המליץ לחבריו כבר ב-2003 לסגת מהמדיניות של מע"מ דיפרנציאלי. "הפחתת המע"מ", קבע האיחוד כבר לפני עשור, "כמעט לעולם אינה מגולגלת במלואה לצרכנים. למעשה, לעתים קרובות השפעתה של הפחתת המע"מ היא זמנית וזניחה. כל הבטחה כי הנחת המע"מ תביא להפחתת מחירים ולהגדלת הצריכה, פשוט אינה נכונה".

לא נלאה אתכם במחקר מקביל של בנק ישראל מ-2005, שבאופן לא מפתיע הגיע לתוצאות זהות גם לגבי המע"מ הישראלי. נגיד רק שבנק ישראל מצא כי 30% מהנחת המע"מ תזרום לכיסי שני העשירונים העליונים, לעומת 12% בלבד ממנה שתגיע לכיסי שני העשירונים התחתונים, וכי גם מהנחה על מזון בלבד השכבות הגבוהות נהנות ב-10% יותר מהשכבות הנמוכות.

מדוע, אם כך, המע"מ הדיפרנציאלי ממשיך לשלוט באירופה עשור לאחר פרסום ההמלצה של האיחוד האירופי? התשובה היא כמובן פוליטיקה. מע"מ דיפרנציאלי הוא מדרון פוליטי חלקלק, שמרגע שמתחילים אתו קשה מאוד לצאת ממנו. זאת הסיבה שכמעט תמיד רשימת המוצרים שנהנים ממע"מ מופחת רק גדלה - וכמעט אין מקרים של מוצרים שהיו במע"מ מופחת ועברו למע"מ מלא.

תמיד יהיו לחצים פוליטיים, ותמיד יהיה לובי שידרוש להרחיב את ההנחת המע"מ מפירות וירקות למוצרי מזון בכלל, לתרופות, לספרי לימוד, לביגוד לילדים, למים, לחשמל - ובעצם, למה לא. ההרחבה של המע"מ הדיפרנציאלי היא רבה כל כך, שהיא חותרת תחת בסיס ההכנסות של המע"מ עצמו - והופכת את המע"מ באירופה למס מאוד לא יעיל לגביית הכנסות.

במלים אחרות, מע"מ דיפרנציאלי הוא פשוט בזבוז זמן. הוא נשמע מצוין בתיאוריה, אך בפרקטיקה חלק ניכר מהחיסכון של הנחת המע"מ זורם לכיסי רשתות השיווק ולא לכיסי הצרכנים וחלק אחר נאכל על ידי עלויות אכיפה גבוהות של רשויות המס - שצריכות לבדוק איזה שיעור ממחזור החנות נמכר בפטור ממע"מ ואיזה במע"מ מלא. מרבית הצריכה נעשית בכל מקרה על ידי השכבות הגבוהות, וזהו שימוש בזבזני להחריד בכספי תקציב יקרים.

"האיחוד האירופי משוכנע", נכתב בהמלצה מ-2003, "כי להפחתת מע"מ יש השפעה קטנה, אם בכלל, על מחירים או על יצירת מקומות עבודה. לפיכך, השימוש במע"מ דיפרנציאלי נראה כבזבוז של משאבים תקציביים, שהיה ניתן למצוא להם שימוש יעיל הרבה יותר".

תחשבו על הפטור ממע"מ על פירות וירקות: הפטור הזה עולה לנו באובדן של 2 מיליארד שקל כספי מסים בשנה, והוא כנראה מסייע בעיקר לרווחי רשתות השיווק. עובדה שבועז סופר, שהיה סמנכ"ל מחקר ברשות המסים, טען עם פרישתו כי על ראש הממשלה בנימין נתניהו הופעלו לחצים כבדים מצדם של אילי הון שלא לבטל את הפטור הזה. אז האם לא הגיע הזמן לפעול לביטול הפטור?



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#