"התנהגות לא אתית יוצרת משבר אמון" - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
שוק ההון המקולקל

"התנהגות לא אתית יוצרת משבר אמון"

מפקחים, מפוקחים ומשקיעים בשוק ההון נפגשו כדי לדבר על מקומה של אתיקה בהסדרה של שוק ההון ■ הטענה המרכזית: התגברות הרגולציה היא תוצאה של אתיקה ירודה בענף אבל לא תוכל להחליף אותה

22תגובות

ריכוזיות, ניגודי עניינים, עסקות בעלי עניין, תספורות. שוק ההון הישראלי רווי היום באתגרים מוסריים ואתיים, מעבר לאתגרים הכלכליים. ביום שני התכנס פורום רחב לרגל השקת ספרו של פרופ' מאיר חת, "שוק ההון הישראלי במנהרת הזמן", בערב תחת הכותרת "משבר אתיקה בשוק ההון?".

דניאל מילוא, מנהל המרכז לאתיקה בירושלים שאירח את הכנס, סיפר שרבים תהו לגבי סימן השאלה שבחרו המארגנים לשים בסוף הכותרת לערב. עבורם מדובר על עובדה קיימת: שוק ההון נמצא היום בנקודת משבר אתית.

אמיל סלמן

"התנהלות לא אתית של ארגונים ושלוחיהם עלולה לחזור אליהם כמו בומרנג. התנהגות כזו יוצרת משבר אמון חריף של לקוחות, משקיעים ורגולטורים. ובאין אמון - אין צמיחה", ציטט מילוא את דבריו של נגיד בנק ישראל לשעבר, פרופ' יעקב פרנקל.

חלק גדול מהדיון התמקד סביב תפקידה של הרגולציה בהסדרת הפעילות שוק ההון. "כשהקהילה איננה נענית לכללי אתיקה בסיסיים, הרגולציה נכנסת לתמונה", אמר מילוא. ואולם, לדבריו, שוק ההון צריך לאמץ הסדרה עצמית וריסון כתהליכים וולונטריים, מעבר לרגולציה ועוד לפניה.

"הסדרה עצמית עדיפה לאין שיעור על פני פקודות ונהלים. יש כאלה שהוכיחו שאפשר להיות ערכי ואתי ובכל זאת להצליח בעסקים. הרגולציה צריכה להיות עבור הפעילים בשוק ההון סטנדרט מינימלי. הם חייבים להשית על עצמם מגבלות נוספות - לא כל מה שמותר וחוקי הוא גם ראוי לעשות", ציין מילוא.

הנציג המובהק ביותר של הרגולציה שלקח חלק בכנס היה הממונה על שוק ההון הביטוח והחיסכון במשרד האוצר, פרופ' עודד שריג. מילת המפתח בדבריו של שריג בערב היתה 'תמריצים'. "אם התמריצים לא יהיו במקום, יהיה לנו מאוד קשה שהרגולציה העצמית והאתיקה ישלימו את החסר".

"תמריצים קיימים בכל מקום. זו לא המצאה של חברות הביטוח. תמריצים בעייתים יכולים ליצור פעולה כלכלית לא ראויה. המקום שלנו כרגולטור הוא לטפל בתמריצים בעייתיים מיידי. לא להעלים תמריצים", אמר שריג.

"ברור שהתמריצים שהמוסדיים נותנים למפיצים משפיעים על ההחלטות שלהם. ברור שחברות בוחרות מבנה תמריצים שנוח להן. זה טבעי וזה קורה בכל מקום. זה קורה גם ברפואה. תמריצים קיימים בכל מקום זה חלק מהמבנה האינהרנטי של הכלכלה הקפטיליסטית. צריך לדאוג למבנה ראוי של תמריץ ולא להיעלמות התמריצים".

אחת הבעיות שלדברי שריג הוא זיהה כשנכנס לתפקידו היה שמערכת התמריצים של חברות הביטוח והפנסיה לא שקופים. שריג בחר להתייחס לביטוי של בעיה זו בתמריצים של סוכני הביטוח והפנסיה, ושל יועצי הפנסיה בבנקים: "אנחנו רוצים שהסוכן יספר לכם על הטיול שהוא מקבל ללאס וגאס כשהוא מוכר לכם קרן פנסיה. היום הלקוח לא בהכרח יודע על זה כי אין שקיפות".

"מי שמייעץ ומשווק הם אנשים שרוב רובם ישרים. אבל גם אנשים ישרים מטים את עצמם כשיש תמריצים בעייתיים", סיכם שריג.

לאחד בין הרגולטורים

אמיל סלמן

פרופ' בן בסט, לשעבר מנכ"ל משרד האוצר, טען שאחת הבעיות המרכזיות היא ריבוי רגולטורים וחוסר תיאום ביניהם. "תיאום בין הרגולטורים הוא חיוני ביותר אבל הוא לא קיים. צריך ליצור תיאום על פי חוק, תיאום מחייב עם מנגנון הכרעה במקרה של מחלוקת".

ובכלל, בן בסט סבור שעדיף היה לאחד בין הרגולטורים השונים הפועלים היום בשוק ההון. לדבריו, "אין ספק שהיתרונות של מערכת אחודה הרבה יותר גדולים ממערכת מפוזרת. התמחות אפשר לעשות גם במערכת מאוחדת. לא כל המוסדות הפיננסיים הם זהים והיום יש מקרים בהם אותה פעולה עצמה מפוקחת תחת שני רגולטורים שונים. זאת הפוליטיקה של הרגולטורים עצמם שמונעת את האיחוד".

מדברי בן בסט ניתן היה להבין שרשות ניירות ערך כלל לא רוצה איחוד בין הרגולטורים ושבנק ישראל מוכן רק ללכת לאיחוד רק אם עיקר הסמכויות יישארו בידיו. ההתנגדות של שני הגופים האלה נובעת לדבריו מעושרם היחסי: מבדיקה שערך בן בסט עולה כי המשאבים שעומדים לרשות הרשות לניירות ערך והמפקח על הבנקים ביחס להיקף הנכסים עליהם הם מפקחים, גבוהים פי שלושה מהמשאבים של המפקח על שוק ההון באוצר.

נציגת המערכת הבנקאות בדיון, המשנה למנכ"ל בנק הפועלים ענת לוין, הסכימה עם הביקורת הנוגעת למספר רב של רגולטורים שונים.

"יש לנו 5 מפקחים, ואם מקבילים את המפקח לרופא - חלק מהרופאים שלנו משתמשים בתרופות שאף אחד לא אישר, כשלא ברור בכלל שמדובר על חולה סופני ויכול להיות שמדובר על לקוח שבסך הכל צריך הכוונה", אמרה לוין.

בעולם, טענה לוין, קיימת היום הסכמה שצריך ללכת לכיוון של אקו סיסטם רגולטורי. "רגולציה שמקדשת רק את היציבות עלולה לפגוע בצמיחה. היא מורידה תמריצים לסיכון, וסיכון הוא דבר מחוייב המציאות בשוק ההון. ריביות נמוכות וצמיחה נמוכה הן הרסניות לפנסיה לא פחות מדמי הניהול".

עו"ד אמיר וסרמן, היועץ המשפטי של רשות ני"ע, הסכים כי היה גידול משמעותי ברגולציה בעשור האחרון. "זו לא תופעה מקומית אלא כלל עולמית. היקף השוק גדל והיתה כניסה לתחומים חדשים כמו ענף תעודות הסל שמנהל היום 50 מיליארד שקל ותחום האג"ח קונצרניות גדל מאוד. זו הסיבה לגידול ברגולציה".

בנוסף, אמר וסרמן, משברים פיננסיים מביאים הרבה מאוד רגולציה. "יש עליית מדרגה ברגולציה על נושאים כמו עסקות בעלי עניין ושכר בכירים כי הבעיות לא נפתרות. בנוסף, מה שזוכה להסדרה בארה"ב ובאירופה, כמו למשל בתחום חברות הדירוג, פותח דלת להסדרה גם אצלנו".

ובכל אופן, וסרמן לא סבור שיש היום עודף רגולציה. "יש טיפול בבעיות אמיתיות ולא בבעיות מדומות", אמר. לדבריו, יש עוד רגולציה רבה על הפרק. "זה לא נגמר ולא ייגמר כי מדובר על שוק משתנה".

ואולם, וסרמן לא ממעיט בחשיבותה של אתיקה לפעילות תקינה של שוק ההון. ריבוי התקנות והחוקים הביא לדבריו להתמקדות של הפעילים בפרוצדרות על פני מהות. כך למשל כשמדובר על בירור צרכי הלקוח ביעוץ השקעות. "הבירור הוא מהותי וחשוב. בפועל התהליך הוא ביורוקרטי וטכני שמטרתם לבסס הגנה משפטית ולא בירור אמיתי של צרכי הלקוח".

גם כשמדובר בשכר הבכירים, אומר וסרמן, הפעילים מקיימים את החוק למראית עין. "אפשר לקיים את כל התהליכים האפשריים והנדרשים ובסוף לאשר שכר לא ראוי".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#